ארסלאן טאש
ארסלאן טאש (בערבית: حداتو, תעתיק: "חדאתוּ"; בטורקית: Arslan פירושו אריה, Taş פירושו אבן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בצפון סוריה במחוז חלב על גבול טורקיה, 30 ק"מ ממזרח לנהר הפרת וליד העיר כובאני ומדרום לכרכמיש. בעת העתיקה האתר היה מקומה של העיר הארמית העתיקה חדתו או חדתה (Hadātu) שפירושו בארמית "חדשה".
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות | תקופת הברזל |
| בונה | ארמים |
| מאורעות | במאה ה-9 לפנה"ס נכבשה על ידי ממלכת אשור |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | 1836 |
| חפירות | 1928 |
| ארכאולוגים | פרנסואה תורו-דנז'ן (אנ') |
| מיקום | |
| מדינה |
 סוריה |
| מיקום | מחוז חלב, צפון המדינה |
| קואורדינטות | 36°50′56″N 38°24′33″E / 36.8489956°N 38.4092763°E |
  | |
היסטוריה עריכה
העיר הייתה מרכזה של ממלכה ארמית מתקופת הברזל, שנכבשה על ידי אשור במאה ה-9 לפנה"ס, בתקופתו של שלמנאסר השלישי, והפכה לבירת הפחווה האשורית של האזור.[1] העיר מוזכרת בלוחות שנמצאו בעיר חרן ומתוארכים למאה ה-7 לפנה"ס.[2]
ארכאולוגיה עריכה
אתר ארסלאן טאש נבדק לראשונה ב-1836 במשלחת בהנהלתו של הגנרל והחוקר הבריטי פרנסיס ראודון צ'סני (אנ'). החפירות הראשונות נעשו בשנת 1928 בשתי חפירות ארכאולוגיות קצרות על ידי הארכאולוג הצרפתי פרנסואה תורו-דנז'ן (אנ') עבור מוזיאון הלובר.
בשנים 2007 ו-2008 נסקר האתר על ידי משלחת של אוניברסיטת בולוניה ומחלקת העתיקות והמוזיאונים של סוריה. כל סקר ארך שבוע.
הממצאים שנחפרו באתר כוללים ארמון בסגנון האדריכלות האשורית המאוחר, מקדש קדום לאלה עשתר, מקדש מהתקופה ההלניסטית ומבנים נוספים.[2] העיר היתה מוקפת חומה ובה שערים מעוטרים בפסלי אריות מאבן. פסלים אלה נתנו למקום את שמו המודרני.
תבליטי השער עריכה
את שערי העיר ושער המקדש עיטרו תבליטים של דמויות אנושיות ובעלי חיים. התבליטים המעוצבים בסגנונות שונים גולפו כנראה על ידי אמנים שונים בתקופות שונות. על גופו של אחד התבליטים של שור נמצאה כתובת של המלך האשורי תגלת-פלאסר השלישי, שמלך בין השנים 745 עד 727 לפנה"ס בתקופת האימפריה האשורית.
שני פסלים מהאתר שהועברו בשנות ה-80 של המאה ה-20, אל העיר א-רקה בירת מחוז א-רקה והוצבו בגן ציבורי, נהרסו על ידי ארגון המדינה האסלאמית בפברואר 2015.[3]
-
לוחמים מחזיקים מגן עגול על גבי אורתוסטאט מבזלת מהמאה ה-8 לפנה"ס -
-
פסל אריה מבזלת, מארסלאן טאש בחזית המוזיאון הלאומי של חלב
.jpg)
לוחיות שנהב עריכה
ערך מורחב – כתובת השנהב מארסלאן טאש
בארמון המושל, המתוארך למאה ה-9 לפנה"ס, נמצאו לוחיות שנהב, שהיו משובצות על שתי מיטות. הלוחיות הן בעלות איכות עיצובית גבוהה. הן היו תבליט שטוח עשוי במסורת דמוי מצרית של הפיניקים. הלוחיות כללו עיטורים עם משמעות פולחנית פיניקית, מוטיב "האישה בחלון" המביטה קדימה שאופיינית לפולחן האלה עשתרת, פרה המניקה עגלה, שתי אלות מכונפות ועוד. לוחיות שנהב דומות נמצאו בארמונו של סרגון השני בבירתו דור שרוכין וגם במקדש הצפוני-מערבי של אשורנצירפל השני בכלח ובאתרים נוספים.[4] על אחת מלוחיות השנהב הייתה חקוקה בארמית הכתובת "למראן חזאל", אולי חזאל מלך ארם דמשק. ההשערה היא שהשנהב הגיע לחדתה כשלל לאחר שדמשק נכבשה על ידי שלמנאסר השלישי בשנת 841 לפנה"ס.[5][1] לשנהבים אלה יש דמיון לחלק מהשנהבים שנמצאו בעיר שומרון ומיוחסים לתקופת המלך אחאב.[6]
חלק מלוחיות השנהב הועבר למוזיאון הלאומי של חלב. חלק אחר הועבר למוזיאון הלובר. בישראל נמצאות מספר לוחיות שנהב מהאתר באוסף מוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
-
לוחית שנהב שנמצאה בארסלאן טאש. דמותו המשוערת של המלך חזאל -
לוחית משנהב המתארת אלים מכונפים, מוזיאון הלובר -
לוטוס משנהב, מוזיאון הלובר -
לוחית משנהב, לידתו של אל, מוזיאון הלובר -
מוטיב האישה בחלון משנהב מארסלאן טאש, מוזיאון הלובר -
מוטיב הפרה והעגלה משנהב מארסלאן טאש, מוזיאון הלובר -
כתובת השנהב מארסלאן טאש, עם כתובת המזכירה את חזאל
קמעות עריכה
- ערך מורחב – הקמעות מארסלאן טאש
בשנת 1933 רכש רוברט די מניל די ביסון מפלח מקומי שני קמעות אבן גיר, המכילים ציוריים מאגיים וכתובות פיניקיות-עבריות בכתב ארמי. הכתובות נועדו להרחקת שדים, שככל הנראה מתוארים בציורים שעל הקמעות.
קישורים חיצוניים עריכה
 |
- The Gateway and Portal Stone Reliefs from Arslan Tash מאמרה של Pauline Albenda, פורסם ב- Bulletin of the American Schools of Oriental Research, ב-1998. באתר JSTOR
- תמונות של פסלי האריות מאתר ארסלאן טאש
- תמונות של שנהבים מארסלאן טאש במוזיאון הלובר.
- נחום מ. סרנה, השבעות נגד שדים מארסלאן טאש, עולם התנ"ך - תהלים ב', דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993, עמ' 94
- מפת החפירות באתר
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 השוכבים על מיטות שן באתר מט"ח
- ^ 1 2 הערך "חדתה", אנציקלופדיה מקראית, כך ג' עמ' 42
- ^ Safeguarding Syrian Cultural Heritage באתר אונסק"ו
- ^ הערך"שנהבים", אנציקלופדיה מקראית, כרך ח עמ' 219
- ^ הערך"ארמית", אנציקלופדיה מקראית, כרך א עמ' 586
- ^ הערך"שומרון", אנציקלופדיה מקראית, כרך ח עמ' 160