ארפאד פאסטור
ארפאד פאסטור (במקור פיקלר,[1] בהונגרית: Pásztor Árpád; אונגוואר, 12 באפריל 1877 – בודפשט, 26 באוקטובר 1940)[2] היה סופר, עיתונאי, כתב, מתרגם ספרותי יהודי-הונגרי.
.jpg) | |
| לידה |
12 באפריל 1877 אוז'הורוד, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1940 (בגיל 63) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Pikler Árpád |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| צאצאים |
Miklós Pásztor |
  | |
הוא עבד עבור העיתונים "יומן בודפשט" (Budapesti Napló) "הונגריה" (Magyarország) ואשט. בדיווחיו סיקר עבור העיתונים אירועים ממדינות רבות ברחבי העולם.
ביוגרפיה עריכה
ארפאד פיקלר נולד במשפחה יהודית כבנם של ליפוט פיקלר ושל יוזפה זינגר. הוא שינה את שמו לפאסטור ב-1912.[3] פאסטור היה אחד ממייסדי הדיווח העיתונאי ההונגרי ככתב ברחבי העולם. הוא התגורר ברחוב סנטקיראי Szentkiralyi utca) 22). בתחילת דרכו היה סוציאליסט, הוא כתב את השיר ההונגרי הראשון על לנין ב-1917, אך ב-1920 כתב רומן שביקר את הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. פורסמו כמה כרכי שירה שלו, רומנים וסיפורי מסע שדיווחו על מסעותיו מעבר לים. הוא כתב ותירגם מחזות וטקסטים רבים של אופרטות. בשנת 1944 הוא התווסף לסופרים האסורים לקריאה ולמכירה בשל מוצאו היהודי. פרנץ מולנר עיצב לפי דמותו את "הרועה" הגדול ברומן שלו. פאסטור עסק באתלטיקה ורץ מצוין. הוגו צ'רקה הזכיר בכתביו שפיקלר (פאסטור) ונוימן (שמו הקודם של מולנר) שיחקו יחד[4] בכיכר פה (Fa) (היום שמה כיכר בורארוש)
פאסטור הנציח את חוויות ילדותו ברומן שלו "מוּזי" (קיצור של מוזיאון).
אשתו הייתה ד"ר מריה פרוינד (1888–1951),[5] איתה התחתן ב-16 במאי 1912 בבודפשט.[6]
ספריו עריכה
- ישו ; זינגר-וולפנר, בודפשט, 1899
- נִיוֹבֶּה. מחזר אחרי פארסה אמריקאית, בודפשט, 1902 (תוכנית של תיאטראות הבירה)
- שירים. 1899-1902 ; למפל, בודפשט, 1902
- אמיל אבראני ג'וניורː מלך הערפל. אופרה פנטסטית ; טקסט מאת ארפאד פאסטור; בית האופרה, בודפשט, 1903
- שירים חדשים. 1903-1907 ; A Nap, בודפשט, 1907
- מעל הים, מעבר לים ; Grill, בודפשט, 1909 (ספריית הזהב של סופרים הונגרים)
- טיבור קורנל-אנדרה נאג'-אישטוואן פאסטורː הומור בפוליטיקה. מאמר ; קורווין, בודפשט, 191? (ספרייה עליזה)
- טיבור קורנל-אישטוואן סומאהאזי-אישטוואן פאסטור: כרוניקה של בודפשט ; A Nap, בודפשט, 1910 (ספרייה עליזה)
- טיבור קורנל-אישטוואן סומאהאזי-אישטוואן פאסטור: הומור גמדי. 47 מקרים מצחיקים ; A Nap, בודפשט
- מבודפשט מסביב לעולם עד בודפשט ; ניוגט, בודפשט, 1911
- מיקשה ברודי-אישטוואן סומאהאזי-אישטוואן פאסטור: ליפוטווארוש. סיפור קטן ; A Nap, בודפשט, 1913 (ספרייה עליזה)
- סאוויטרי או ניצחון הנאמנות הזוגית. שיר במערכה אחת ; רוז'הוולדי, בודפשט, 1913
- הבת שלי. קוֹמֶדִיָה ; רוז'הולדי, בודפשט, 1913
- דיולה סיני-אישטוואן סומאהאזי-אישטוואן פאסטור: דמויות ערמומיות. זוטת הומוריסטית ; A Nap, בודפשט, 1914 (ספריית שמח)
- דיולה סיני-אישטוואן סומאהאזי-אישטוואן פאסטור: אהבה, נישואים. זה דבר של מה בכך ; A Nap, בודפשט, 1914 (ספרייה עליזה)
- ילדים קטנים. רוֹמָן ; דיק, בודפשט, 1915
- הפגישה שלי עם אדגר אלן פו שירים, מחקרים ; דיק, בודפשט, 1916
- דמויות רומן ; דיק, בודפשט, 1916
- שאנדור גות–ארפד פאבטור: וונגרקאש. מחזה; דיק, בודפשט, 1917
- חריש סתיוי ; דיק, בודפשט, 1918
- נסיכה. סיפור ממפעל בובות ; אתניאום, בודפשט, 1919
- הַקֶלֶמֶנִים. רומן קצר משנת 1919 ; אתניאום, בודפשט, 1920
- מארי פינטר נוסעת לאמריקה. רומן קצר ; ניו יורק, 1921
- ניו יורק. רומן ; דיק, בודפשט, 1922
- בעלה של השחקנית. רומן ; דיק, בודפשט, 1923
- מַגנֶטִי. מחזה ; מרטון, בודפשט, 1924 (הספרייה של חברת ההוצאה לאור של שאנדור מרטון)
- אמריקה מקנדה עד פנמה ; ספרות עולמית, בודפשט, 1924 (שישה חלקי העולם. מסעות ותגליות
- וולט ויטמן (בודפשט, 1922)
- הטרגדיה של טולסטוי (בודפשט, 1925)[7]
- ג'ינה ורוזמונדה (ביוגרפיה של יאנוש ויידה, בודפשט, 1927)
- המוזי (רומן, 1930). טקסט מלא
- מעגל קטלני (רומן, בודפשט, 1931).
| ” |
"אתם חושבים שגן המוזיאון הוא גן מוקף בגדר ברזל, שגבולה הוא בולוואר המוזיאון מדרום, רחוב אסטרהאזי (היום: כיכר מיהאי פולק ) מצפון, רחוב המוזיאון ממזרח ורחוב הנסיך הגדול ממערב (היום: רחוב שאנדור ברודי) - אבל אנחנו, כשהיינו בני העשר, לא ב-1930, אלא בסביבות 1887, יודעים היטב שגן המוזיאון אינו גן מוקף בגדר ברזל, אלא כולו עולם, שגבולו הוא אינסוף מכל עבר". המוזי |
“ |
- ארפאד פאסטור היה אחד ממקורות ההשראה לרומן של פרנץ מולנר הנערים מרחוב פאל. הספר "מוזי" גם הוא רומן נוער (כותרת משנה שלו: "הבנים מגן המוזיאון").
תרגומיו הספרותיים להונגרית עריכה
מיצירות אדגר אלן פו:
- החתול השחור
- הבור והמטוטלת - סיפורי אימה ומסתורין
- בגיהנום של מאלסטרום
- הרציחות ברחוב מורג
- מסכת המוות האדום
- חיפושית הזהב
- הלב המסגיר
- המכתב הגנוב ואחרים
- הפנים הסגלגלות
- מפלת בית אשר
- מדבר עם אמא
- חבית האמונטילאדו
- Metzengerstein
מיצירות וולט ויטמן:
- חדר המתים העירוני
- אישה מחכה לי
- למהפכן אירופאי כושל
- שיר ניצחון למנוצחים
- שמעתי אותך: צליל חגיגי ומתוק של העוגב
- אתם פורצים לפני החוק
- אינסטינקטים עתיקים
ראו גם עריכה
- "סקירת בפרים מקיפה / ארפאד פאסטור" (PDF). Irodalomtörténet. 17. évfolyam (7–8. szám): 311–320. 1928.
- פאל גוייאש (1941). "הלכו לעולמם (הספד)" (PDF). Irodalomtörténet. 30. évfolyam (1. szám): 34–35.
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ארפאד פאסטור
- Magyar életrajzi lexikon II. לקסיקון ביוגרפי הונגרי, עורכת ראשית אגנש קניירש. 1969)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Halotti akv-i bejegyzésében Pichler.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 708/1940. folyószáma alatt".
- ^ A Belügyminisztérium 1912. évi 59194. sz rendelete.
- ^ Ütőfával labdát röptető csapatjáték.
- ^ "Pásztor Árpádné Freund Mária halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 190/1951. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 598/1912. folyószáma alatt".
- ^ Pásztor, Árpád. Tolsztoj tragédiája. Budapest: Athaeneum Irodalmi és Nyomdai Részvénytársulat. p. 199. ISBN 978-963-417-152-2.