ארקדי גאידר
ארקדי גַאידר (ברוסית: Аркадий Гайдар) הוא שם עט של ארקדי פטרוביץ' גוליקוב (21 בינואר 1904 - 26 באוקטובר 1941) היה סופר ילדים סובייטי רוסי.
.jpg) | |
| לידה |
9 בינואר 1904 (יוליאני) לגוב, פלך קורסק, רוסיה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1941 (בגיל 37) ליפליאבה, אזור צ'רקאסק, אוקראינה ברית המועצות |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
קניב |
| שם עט |
Аркадий Гайдар |
| שפות היצירה |
רוסית |
| יצירות בולטות |
Timur and His Squad |
| בן או בת זוג |
רבקה-לאה סלומנסקי (1925–1931) |
| צאצאים |
טימור גאידר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
חייו עריכה
גוליקוב נולד בעיירה לגוב (כיום במחוז קורסק) במשפחתו של מורה. בשנת 1909 עברה משפחתו לעיר ארזאמאס שבמחוז ניז'ני נובגורוד. בשנת 1918, בגיל 14 בלבד, עזב ארקדי את לימודיו בגמנסיה והתנדב לצבא האדום (תוך שהוא מסתיר את גילו האמיתי). הוא השתתף בקרבות כנגד צבאו של סימון פטליורה באוקראינה. בשנת 1919 נשלח למוסקבה, שם סיים קורס קצינים מזורז. כמפקד פלוגה נטל חלק בקרבות נגד הצבא הלבן בקווקז ובאזור נהר דון. בשנים 1922–1923, כמפקד יחידה מיוחדת, השתתף בדיכוי מרידות אנטי קומוניסטיות של איכרים באזור טמבוב ובחקסיה. בשנת 1924 מסיבות בריאותיות שוחרר מן השירות הצבאי.
לאחר שחרורו מן הצבא החל לעסוק בפעילות ספרותית. בשנת 1926 התפרסמה היצירה הגדולה הראשונה שלו נובלה "ר.ו.ס.", בה מתואר סיפורם של שני ילדים, המסתירים לוחם פצוע של הצבא האדום מפני חיילי הצבא הלאומי האוקראיני במהלך מלחמת האזרחים. יצירה זו התוותה, במידה רבה, את המשך דרכו הספרותית של גאידר - סיפורי גבורה מימי המהפכה הבולשביקית ומלחמת האזרחים המיועדים לילדים ובני נוער. בשנת 1940 יצאה לאור היצירה הכי מפורסמת של ארקדי גאידר - "טימור וחבורתו". בספר זה מתאר חבורת בני נוער, פיונירים, אשר עוזרים בהתנדבות למשפחות של חיילי הצבא האדום ונלחמים בפרחחי רחוב. בעקבות פרסום הספר נוסדה בברית המועצות תנועת התנדבות בשם "טימורווצי" (הקרויה על שם גיבור הספר).
ביוני 1941, לאחר פלישת הוורמאכט לברית המועצות, ביקש גאידר להתנדב לצבא. בקשתו נדחתה מטעמים רפואיים. אך הוא לא ויתר ובסופו של דבר הצליח להגיע לחזית ככתב צבאי של העיתון קומסומולסקאיה פראבדה. בסתיו 1941 כותרה היחידה, אליה צורף גאידר, על ידי הגרמנים באזור אומן. רוב חייליה נפלו בשבי, אך גאידר עם כמה לוחמים הצליח להימלט ליערות בסביבה, שם הצטרף ליחידת פרטיזנים מקומיים. בפרטיזנים לחם גאידר כמפעיל מקלע. ב-26 באוקטובר 1941 נהרג גאידר בקרב עם הגרמנים בכפר ליפליאבה שליד צ'רקסי. לאחר מותו הוענק לגאידר עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה על גבורתו בקרב.
משפחתו עריכה
בשנת 1925 התחתן גאידר עם רבקה-לאה סלומנסקי אך הם התגרשו בשנת 1931. מנישואין אלו נולד בנו היחיד, טימור (לימים קצין בחיל הים הסובייטי, כתב צבאי של העיתון פראבדה וסופר). נכדו, יגור גאידר, כיהן תקופה קצרה כראש ממשלת רוסיה בתחילת שנות ה-90. נינתו, מריה גאידר, פוליטיקאית אף היא.
ספריו שתורגמו לעברית עריכה
- טימור וחבורתו, הוצאת מסדה, 1970
- צ'וק וגק, הוצאת שמעוני
- קורותיו של המתופף, הוצאת שמעוני
קישורים חיצוניים עריכה
ארקדי גיידאר, דף שער בספרייה הלאומית
