פתיחת התפריט הראשי

ארתורו פרונדיסי

ארתורו פרונדיסי ארקוליספרדית: Arturo Frondizi Ercoli, נולד ב-28 באוקטובר 1908 ונפטר ב-18 באפריל 1995) היה פוליטיקאי ועורך דין ארגנטינאי, ששימש כנשיא ארגנטינה בשנים 1958-1962. בנוסף, שימש פרונדיסי כפרופסור למשפטים.

ארתורו פרונדיסי
Arturo Frondizi
Arturo Frondizi.jpg
לידה 28 באוקטובר 1908
קוריינטס, ארגנטינה
פטירה 18 באפריל 1995 (בגיל 86)
בואנוס איירס, ארגנטינה
מדינה ארגנטינה
מקום קבורה בית העלמין לה רקולטה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק עיתונאי, מרצה באוניברסיטה, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה האיחוד האזרחי הרדיקלי, Intransigent Radical Civic Union עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא ארגנטינה ה־35
1 במאי 195829 במרץ 1962
(3 שנים ו-47 שבועות)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (11 ביוני 1960)
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית (1960)
  • דוקטור לשם כבוד (1960)
  • אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • מהדורה מיוחדת על הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1960)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטווה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Frondizi firma 58.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פרונדיסי נולד בשנת 1908 בקוריינטס שבצפון-מערב המדינה למהגרים מאומבריה שבאיטליה. היו לו כעשרה אחים ואחיות. בשנת 1912 המשפחה עברה לגור בקונספסיון דל אורוגוואי ובשנת 1923 לבואנוס איירס. בשנת 1926 נרשם פרונדיסי לאוניברסיטת בואנוס איירס. בשנת 1930 סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים. בתקופה זו החל להיות פעיל שמאל פוליטי והחל להאבק למען זכויות אדם. בשנת 1933 התחתן. בדצמבר 1936 הצליח בקושי להימלט מהתנקשות.

פרונדיסי נבחר לראשונה לקונגרס הלאומי הארגנטינאי בשנת 1946. נבחר לנשיא בשנים שלאחר הדחת חואן דומינגו פרון.

נשיאותעריכה

כפוליטיקאי, פרונדיסי עודד השקעות זרות מוגברות בתעשייה הכבדה (במיוחד ייצור הרכב); עשה את המדינה עצמאית יותר בייצור הנפט (זאת לאחר ש-60% מהנפט היה צריך להיות מיובא מחוץ למדינה), והגדיל את ההוצאה הציבורית על הלוואות לעידוד עסקים, ופיתוח תשתיות החשמל. תקופתו כנשיא התאפיינה בהלאמת תעשיות רבות. בנוסף על כך, ממשלתו של פרונדיסי השקיעה רבות בהלוואות לתעשיות השונות ולבניית בתים. 23% מסך כל ההשקעות שנעשו בארגנטינה בשנים 1912-1975 נעשו בארבע שנות כהונתו של פרונדיסי. פעולותיה הכלכליות של הממשלה זכו לביקורת על ידי השמרנים ועל ידי הצבא. כתוצאה ממדיניות הממשל, המחירים לצרכן הוכפלו תוך פחות משנה, וייצור הרכב גדל באופן משמעותי.

בשנות כהונתו של פרונדיסי כנשיא, השתפרו היחסים בין הממשל לאיגודים המקצועיים. בנוסף על כך, הממשל ביטל רגולציות רבות בתחום החינוך פרטי והאוניברסיטאות הפרטיות.

בתחום יחסי החוץ, פרונדיסי דאג לפתח את יחסי ארגנטינה-ארצות הברית, מבלי לפגוע באלו עם המדינות הבלתי-מזדהות ועם ברזיל. נשיא ארצות הברית, דווייט ד. אייזנהאוור, ביקר בארגנטינה במרץ 1959. בשנת 1961 היה פרנדיסי לנשיא ארגנטינה הראשון שביקר בארצות הברית, יפן והודו. פרנדיסי עבד בשיתף פעולה גם עם ג'ון פיצג'רלד קנדי, ואף תיוון בינו לבין נציג קובה צ'ה גווארה באוגוסט 1961. למרות שבסופו של דבר קובה סולקה מארגון מדינות אמריקה, מאמציו הרבים של פרונדיסי בעניין הרשימו מאוד את קנדי.

לאחר הנשיאותעריכה

הוא הודח מתפקידו על ידי הצבא ב-29 במרץ 1962. פרונדיסי הוחזק במעצר עד יולי 1963. בעשורים שלאחר מכן היה מעורב בפוליטיקה הארצית, אך לא שיחזר את הצלחתו. פרונדיסי מת ב-18 באפריל 1995, בגיל 86.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארתורו פרונדיסי בוויקישיתוף