פתיחת התפריט הראשי

ארתור ברנרדס

עורך דין ופוליטיקאי ברזילאי, אשר כהן כנשיא ברזיל בין השנים 1922 ו-1926

ארתור דה סילבה ברנרדספורטוגזית: Artur da Silva Bernardes; ‏8 באוגוסט 1875 - 23 במרץ 1955) היה עורך דין ופוליטיקאי ברזילאי, אשר כהן כנשיא ברזיל בין השנים 1922 ו-1926.

ארתור ברנרדס
Artur Bernardes
ArturBernardes1.jpg
לידה 8 באוגוסט 1875
ויסוזה, מינאס ז'ראיס
פטירה 23 במרץ 1955 (בגיל 79)
ריו דה ז'ניירו
מדינה ברזיל
השכלה האוניברסיטה הפדרלית של מינאס ז'ראיס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית של מינאס ז'ראיס
נשיא ברזיל ה־12
15 בנובמבר 192228 ביולי 1926
(3 שנים ו-36 שבועות)
חתימה Artur Bernardes signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בין השנים 1918 ו-1922 היה נשיא מדינת מינאס ז'ראיס.

בחירות 1922עריכה

ברנרדס נבחר לנשיא ברזיל בבחירות של 1 במרץ 1922, כאשר גבר על נילו פסניה עם 466,877 קולות נגד 317,714. מערכת הבחירות הייתה סוערת, ובמהלכה הואשם ברנרדס בכתיבת מכתבים שהכפישו את הנשיא לשעבר ארמס דה פונסקה, אולם הצליח ברנרדס להוכיח שהמכתבים היו מזויפים.

בחירת ברנרדס לנשיאות הייתה ניצחון נוסף לפוליטיקת הקפה בחלב אשר שלטה במדינה במהלך הרפובליקה הישנה. לפי מדיניות זאת, מדינות סאו פאולו (יצרנית קפה) ומינאס ז'ראיס (יצרנית חלב) תמכו במועמד מאחת ממדיניות אילו שישמור על האינטרסים שלהן. בזכות ההצבעה הלא חשאית בבחירות לנשיאות, הצליחו בעלי האחוזות הגדולות ממדינות אילו להכריח את פועליהם להצביע ל"מועמד הרשמי".

אף על פי כן, בחירת ברנרדס נתקל בהתנגדות ומחאה חברתית נגד פוליטיקת הקפה בחלב, בעיקר מצד הצבא. לזה התווסף ייסוד המפלגה הקומוניסטית הברזילאית ב-1922 אשר נתנה כוח לאיגודי הפועלים והתגברות השפעת האינטלקטואלים בחברה הברזילאית.

ב-5 ביולי 1922, צעדו קצינים זוטרים של הצבא לכיוון ארמון הנשיא, במה שמוכר כ-"מרד ה-18 מהמבצר", במטרה להפיל את הנשיא אפיטסיו פסואה ולמנוע את הכתרתו בנובמבר של ברנרדס לנשיא. המרד נכשל, אולם הוא היה הראשון בשורה של מרידות ומחאות, המוכרים כ"לוטננטיזם" או "תנועת הלוטננטים". מחאות הלוטננטיזם ליוו את "נשיאי הקפה בחלב" עד למהפכת 1930.

נשיאותעריכה

שלטונו של ארתור ברנרדס התאפיין בתקופות ארוכות של מצב חירום לאומי בעקבות ריבוי מרידות ומשברים פוליטיים.

בשנת 1923 התמודד ברנרדס עם מרד בדרום ברזיל כתגובה לבחירה בפעם החמישית ברציפות של בורז'ס דה מדיירוס לנשיאות מדינת ריו גראנדה דו סול.

בשנת 1924 התרחש במדינת סאו פאולו המרד הלוטננטיסטי השני, "המרד הפאוליסטי של 1924", בעקבות מלוא שנתיים למרד ה-18 מהמבצר. המורדים שלטו על הבירה סאו פאולו במשך 23 ימים ונשיא סאו פאולו נמלט לפנים המדינה בעקבות הפצצת ארמון הממשלה. ארתור ברנרדס התערב והכוחות הפדרליים הפציצו את כוחות המורדים. המורדים עזבו את הבירה ואחרי כשלונם במתקפה על כוחות הצבא במדינת מאטו גרוסו דו סול של היום, הסתיים המרד עם חזרת נשיא סאו פאולו לארמון הממשלה.

בשנת 1926 התמודד ברנרדס עם "מצעד פרסטס", בהנהגת לואיס קרלוס פרסטס, מחאה לוטננטיסטית נוספת. פרסטס צעד עם תומכיו מדרום ברזיל עד לבוליביה, בתנועה שהתיפה לרפורמות פוליטיות וחברתיות. בדומה לצ'ה גווארה בארגנטינה, הצליח פרסטס להתחמק מכוחות השלטון ולהמשיך במחאה זמן ארוך והפך לאגדה בברזיל.

בגלל המצב החירום ששרר ברוב שלטונו, הייתה העשייה של ארתור ברנרדס מעטה יחסית. בין המעשים המעטים נמנה ביטול הסובסידיה הפדרלית על הקפה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארתור ברנרדס בוויקישיתוף