ארתור הונגר
ארתור הונגר (בצרפתית: Arthur Honegger; 10 במרץ 1892 – 27 בנובמבר 1955) היה מלחין שווייצרי, שנולד בצרפת וחי חלק גדול מחייו בפריז. הוא היה חבר בקבוצת השישה. יצירתו המבוצעת בתדירות הרבה ביותר היא, קרוב לוודאי, "פאסיפיק 231" לתזמורת, המחקה את קולו של קטר קיטור.
![]() | |
צילום מ-1921 | |
לידה |
10 במרץ 1892 לה האבר, צרפת ![]() |
---|---|
פטירה |
27 בנובמבר 1955 (בגיל 63) פריז, צרפת ![]() |
שם לידה |
Oscar-Arthur Honegger ![]() |
מקום קבורה |
Saint-Vincent Cemetery ![]() |
מוקד פעילות |
שווייץ, צרפת ![]() |
תקופת הפעילות |
מ-1912 ![]() |
מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז, אוניברסיטת ציריך לאמנויות ![]() |
סוגה |
אופרה, סימפוניה, sardana ![]() |
שפה מועדפת |
צרפתית ![]() |
כלי נגינה |
צ'לו ![]() |
בן או בת זוג | |
פרסים והוקרה | |
arthur-honegger | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה |
![]() |
![]() ![]() |
הונגר נודע ברבים כחובב נלהב של רכבות וצוטט כמי שאמר פעם: "תמיד אהבתי קטרים בלב ונפש. בשבילי הם יצורים חיים ואני אוהב אותם כמו שאחרים אוהבים נשים או סוסים".
ביוגרפיה
עריכהארתור-אוסקר הונגר נולד בלה-האבר, צרפת. התחיל ללמוד הרמוניה וכינור בפריז, ואחרי תקופה קצרה בציריך, חזר לשם ללמוד אצל שארל-מארי וידור וונסן ד'אנדי. הוא המשיך ללמוד בעשור השני של המאה ה-20 לפני שחיבר את הבלט Le dit des jeux du monde בשנת 1918, שנחשב בדרך כלל ליצירתו האופיינית הראשונה. בשנת 1926 נשא לאישה את אנדריאה ווראבור, פסנתרנית וחברה ללימודים בקונסרבטואר בפריז. בת אחת, פסקל, נולדה להם בשנת 1932. להונגר היה גם בן, ז'אן-קלוד, שנולד בשנת 1926 לזמרת קלייר קרואזה.
בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, היה הונגר פורה מאוד. הוא חיבר את המוזיקה לסרטו האפי של אבל גאנס משנת 1927, נפוליאון. הוא חיבר תשעה באלטים ושבע אופרות, ואורטוריות דרמטיות, שהושפעו מן הנאו-קלאסיציזם בנוסח איגור סטרווינסקי. האחת, "ז'אן ד'ארק על המוקד" (1935) נמנית עם יצירותיו המשובחות ביותר. באורטוריה "המלך דוד" ניכרת השפעתו של יוהאן סבסטיאן באך, בעיקר בכוראל הגדול המסיים אותה.
נוסף לאופרות שכתב ביחידות, שיתף פעולה עם ז'אק איבר הן באופרה, "הנשר הצעיר" L'Aiglon משנת (1937) והן אופרטה. במהלך תקופה זו כתב גם את "ריקוד העז" Danse de la Chèvre משנת 1921 קטע חיוני ברפרטואר לחליל. יצירה זו, שהוקדשה לרנה לה רוי וכתובה לחליל בלבד, רעננה ומלאת חיים, אבל טבועה בחותם הישירות המאפיינת את כל יצירותיו של הונגר.
הונגר שמר על קשר מתמיד עם שווייץ, הארץ ממנה באו אבותיו, אבל עם פרוץ המלחמה והכיבוש הנאצי, מצא עצמו לכוד בפריז. הוא התגייס לרזיסטנס, המחתרת הצרפתית, ובסך הכול לא הושפע מן הנאצים עצמם, שהתירו לו להמשיך בעבודתו בלי להתערב בה יותר מדי. המלחמה דיכאה אותו, אך בין תחילתה למותו, כתב את ארבע הסימפוניות האחרונות שלו (ממספר שתיים עד חמש), המבוצעות ומוקלטות לעיתים קרובות.
בשנת 1929 ושוב ב-1947 ביקר בארצות הברית. הוא לקה שם במחלת לב, שממנה לא נרפא עוד עד מותו בהתקף לב ב-27 בנובמבר 1955, בביתו שבפאריז. הוא נקבר בבית הקברות סן-וינסן ברובע מונמרטר בפריז.
אף כי הונגר היה חבר בקבוצת השישה, יצירותיו אינן שותפות לקלילות המשועשעת ולפשטות של שאר חברי הקבוצה. לא זו בלבד, שהוא לא גילה התנגדות פעילה לרומנטיקה של ריכרד וגנר וריכרד שטראוס כיתר חברי הקבוצה, יצירותיו הבוגרות של הונגר מגלות השפעה ברורה של יצירותיהם. על אף ההבדלים בסגנונותיהם, הוא וחברו לקבוצת השישה, דריוס מיו, היו ידידים קרובים, מאז לימודיהם בצוותא בקונסרבטואר של פריז. מיו הקדיש את חמישיית המיתרים הרביעית שלו לזכרו של הונגר.
דמותו של הונגר מונצחת כיום על שטר הכסף בן 20 פרנק שווייצריים.
יצירות חשובות
עריכהמספרי אופוס לקוחים מן הקטלוג השלם של הארי הלברייך.
- מוזיקה תזמורתית:
- סימפוניות
- 75H סימפוניה 1 בדו מז'ור, 1930
- 153H סימפוניה 2 לכלי קשת וחצוצרה ברה מז'ור (סימפוניה לכלי קשת) 1941
- 186H סימפוניה 3 (סימפוניה ליטורגית) 1946
- 191H סימפוניה 4 בלה מז'ור (Deliciae basiliensis) משנת 1946
- 202H סימפוניה 5 ברה מז'ור (שלושת המלכים)
- פרקים סימפוניים:
- 53H פאסיפיק 231, (פרק סימפוני מס' 1): 1923
- 67H ראגבי (פרק סימפוני מס' 2): 1928
- 83 פרק סימפוני מס' 3: 1933
- קונצ'רטי:
- 196H קונצ'רטו דה קאמרה לחליל, קרן אנגלית וכלי קשת: 1948
- אחרות:
- 16H "השיר של ניגאמון": 1917
- 31H "פסטורלה קיצית": 1920
- 47H "שיר של שמחה": 1923
- 204H מונופרטיטה: 1951
- 37H "המלך דוד", לברית מאת רנה מורא, גרסה תזמורתית ב-1923
- 99H "ז'אן ד'ארק על המוקד", לברית מאת פול קלודל, גרסה עם הקדמה ב-1941
- 131H "מחול המתים", לברית מאת פול קלודל, 1938
- 212H קנטטה לחג המולד, 1953
- 65H "אנטיגונה" מאת ז'אן קוקטו על פי סופוקלס, 1926
- Le Dit des jeux du monde 19H משנת 1918
- 38 Horace victorieux, symphonie mimée משנת 1921
- 15H רביעיית מיתרים מס' 1 בדו מינור, 1917
- 103H רביעיית מיתרים מס' 2 ברה מז'ור, 1935
- 114H רביעיית מיתרים מס' 3 במי מז'ור, 1937
לקריאה נוספת
עריכה- Honegger's biographer was Marcel Landowski, the French composer and arts administrator, who was greatly influenced by Honegger. His biography appeared in 1978 (ISBN 2-02000227-2) although it has yet to be translated into English.
- Arthur Honegger by Harry Halbreich, translated into English by Roger Nichols. Considers both Honegger's life and works. With the cooperation of Honegger's daughter Pascale, Halbreich has fully documented Honegger's life since childhood. All works are treated, more significant ones analyzed in detail. ISBN 1-57467-041-7(1999).
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ארתור הונגר (בצרפתית ובאנגלית)
- ארתור הונגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ארתור הונגר, באתר AllMovie (באנגלית)
- ארתור הונגר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ארתור הונגר, באתר ספוטיפיי
- ארתור הונגר, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- ארתור הונגר, באתר AllMusic (באנגלית)
- ארתור הונגר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ארתור הונגר, באתר Discogs (באנגלית)
- ארתור הונגר, באתר Songkick (באנגלית)
- ארתור הונגר, דף שער בספרייה הלאומית
- ארתור הונגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארתור הונגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Site Arthur Honegger – The official site on the composer; bilingual (French and English)
- Cello Concerto Review(הקישור אינו פעיל)