פתיחת התפריט הראשי

אשד (בית חרושת)

הלוגו של בית חרושת "אשד"

בית החרושת 'אשד' היה בית חרושת לשימורים בקיבוץ אשדות יעקב לפני שהקיבוץ התפלג לאשדות יעקב איחוד ולאשדות יעקב מאוחד.

היסטוריהעריכה

בית החרושת "אשד" הוקם בשנת 1938 מתוך כוונה לעבד את עודפי הפירות והירקות של הקיבוץ והסביבה הקרובה. לצורך כך, הוקם בניין קטן שצויד במכונות שיתאימו לתפקידו. בראשית מלחמת העולם השנייה, כשהתקבלו הזמנות לריבות ומיצים משלטונות הצבא הבריטי והנאפ"י (השק"ם הבריטי), התרחבה העבודה בבית החרושת בממדים גדולים. הוקם בניין חדש ורחב מידות ונוספו מכונות לסחיטת מיצים שנבנו במסגריה של הקיבוץ. באותה עת, 'אשד' היה אחד משלושת בתי-החרושת הקיבוציים שעסקו באותם מוצרים, והשתייך לתאגיד 'אשד-גת-רימון'.

 
בית החרושת "אשד" ממעוף הציפור
 
בית החרושת "אשד" ממעוף הציפור. ברקע אשדות יעקב ומגדל המים

השימורים שהמפעל ייצר כללו: גזר חתוך בקוביות, כרוב כבוש, לפתן מלון, לפתן שזיפים, ריבת מישמש, ריבת תפוזים, משקה מתפוחי עץ, משקה מאשכוליות, משקה מישמש, מלפפונים מתובלים ביין, רסק עגבניות, ועוד.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הצבא הבריטי העמיד לרשות המפעל חומרי גלם כגון סוכר ולדר. באותה עת, סוכר היה מצרך יקר המציאות בארץ ישראל, אך הודות לבריטים באשדות יעקב הוא היה מצרך חופשי וזמין לכל איש. בתקופת המלחמה היה באשדות יעקב נציג מטעם הממשלה הבריטית שתפקידו היה לפקח שהמפעל משתמש בצורה מושכלת בחומרים שהבריטים העמידו לרשותו.

 
מבט פנימי על חלק בבית החרושת "אשד" שייצר את קופסות השימורים טרם מילויין בתוצרת לצרכן

בשיא תפקודו, עבדו במפעל 50–60 איש, כולם חברי ונערי הקיבוץ, שכלל גם נהגים להובלת התוצרת למרכז הארץ. בשנות ה-50 רבים מהעובדים היו פועלים מטבריה.

ביולי 1953, בעקבות הפילוג באשדות יעקב, נותר בית חרושת אשד הנכס המשותף היחיד של הקיבוצים. בשלב זה הושבת המפעל[1] על ידי אשדות יעקב איחוד[2] לצורך ספירת מלאי והגעה להסכמות על הפעלת המפעל בעתיד[3][4]. אחרי כחודש המפעל נפתח מחדש לאחר שהושגו הסכמות על זמן לספירת המלאי[5]. כן נקבע שבית החרושת יעסיק באופן שווה פועלים משני הפלגים של הקיבוץ. בעקבות סגירת המפעל הקימו העובדים ועד עובדים[6] בפברואר 1955 נסגר המפעל באופן פתאומי בעקבות טענות על הפרה של ההסכמות בין פלגי הקיבוץ[7]. בסוף שנת 1962, לאחר משברים נוספים בהפעלת המפעל, הוחכר המפעל לחברת יכין-חק"ל[8] והופעל תחת השם "אשד יכין"[9]. בית החרושת ייצר שימורי הדרים, פירות, ירקות ומשקאות קלים[10]. בשנת 1965 סירבה יכין-חק"ל להמשיך את הסכם החכירה ובעלות המפעל, שני קיבוצי אשדות יעקב ומועצה אזורית עמק הירדן[11] ניסו לשקם את המפעל על ידי התאמתו לעיבוד ושימור אשכוליות[12]. בשנת 1967 נסגר המפעל[13].

בשנים 1968–1970, ימי מלחמת ההתשה בבקעת הירדן, שימש מבנה בית החרושת כבסיס ליחידות צה"ל ששמרו בקיבוץ. בשנת 1971 המבנים ששימשו את "אשד" החלו לשמש את בית החרושת "לוג - מוצרים פלסטיים" של קיבוץ אשדות יעקב איחוד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נסגר ביהח"ר אשד, דבר, 3 באוגוסט 1953
  2. ^ איחוד הקיבוצים השבית את ביהח"ר אשד באשדות יעקב, על המשמר, 13 באוגוסט 1953
  3. ^ על שום מה הופסקה העבודה בביח"ר אשד?, דבר, 18 באוגוסט 1953
  4. ^ תובעים חידוש העבודה באשד, על המשמר, 19 באוגוסט 1953
  5. ^ חודשה העבודה בביהח"ר אשד, על המשמר, 28 באוגוסט 1953
  6. ^ פועלים נקלטים במפעל השימורים באשדות יעקב, דבר, 11 במרץ 1954
  7. ^ נסגר בית החרושת לשימורים 'אשד' לרגל סכסוך בין שני הפלגים, דבר, 14 בפברואר 1955
  8. ^ ביח"ר "אשד" הופעל מחדש, דבר, 28 בדצמבר 1962
  9. ^ ביח"ר אשד יכין, דבר, 6 בספטמבר 1964 (מודעה)
  10. ^ לקבוצת כנרת, דבר, 10 ביוני 1964 (מודעה)
  11. ^ באשדות יעקב, דבר, 5 באוגוסט 1965
  12. ^ דוד שליו, להרחבת גידול ההדרים בעמק הירדן, דבר, 1 בספטמבר 1965
  13. ^ בעלון הקיבוץ מס' 400, שיצא לאור ב-1.9.1967 נכתב: "בית חרושת 'אשד': לאחר שהתקבל סקר שלילי ממשרד המסחר והתעשייה על כדאיות המשך העבודה בביהח"ר 'אשד', סוכם לחסל את בית החרושת. הציוד המיכני נמכר. על גורל המבנים יתקיים דיון בקרוב."