אשה בורחת מבשורה

ספר מאת דויד גרוסמן

אשה בורחת מבשורה הוא רומן מאת דויד גרוסמן, שיצא לאור בתחילת 2008 במסגרת "הספריה החדשה". הרומן מספר על אורה, אם של חייל המשתתף במבצע צבאי, היוצאת לטיול ברחבי ישראל כדי "לברוח" מהבשורה האפשרית על מות בנה.

אשה בורחת מבשורה
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת דויד גרוסמן
שפת המקור עברית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הספריה החדשה
תאריך הוצאה 2008
מספר עמודים 633
פרסים
  • הפרס הגדול של גיבורי מדאם פיגארו לרומן זר (2012)
  • פרס מדיסיס זר (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה

עריכה

הספר נפתח בבית חולים בזמן מלחמת ששת הימים. שלושה נערים בני 16 - אורה, אברם ואילן, נמצאים בבידוד, החולים היחידים. שלושת הנערים סובלים מאוד בחיי היום-שלהם, כל אחד מסיבותיו שלו. בתחילה נראה שאורה ואברם מפתחים רומן, אולם בסופו של דבר אורה דווקא מתאהבת באילן.

לאחר מכן[1] הספר "קופץ" כמה עשורים קדימה. אנו מגלים שאורה ואילן התחתנו, ויש להם שני בנים. הבן הצעיר, עופר, יוצא למבצע צבאי גדול. אורה מנסה בהתחלה לחכות לו בבית, אבל מפתחת חרדות מפני כניסתם של חיילי קצין העיר והודעתם על מות בנה. היא מחליטה לצאת לטיול, כדי לא להיות בבית בזמן שהבשורה מגיעה, וכך "לברוח" ממנה. היא מגדירה את עצמה כ"סרבנית־הבשורה הראשונה".[2] היא מחליטה לקחת איתה למסע את אברם, אביו של עופר[3] (אשר התכחש כל השנים לכך שעופר הוא בנו). לאורך שאר הספר[4] השניים מטיילים בקטעו הצפוני של שביל ישראל,[5] פוגשים אנשים, ואורה מספרת לאברם על חייה.

מטרת הטיול היא לדבר על עופר, אולם למעשה נפרשת תמונה של סיפור חייה של המשפחה ושל אברם. אנו מגלים שאברם נפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים,[6] בזמן שהיה חייל. הוא עונה בשבי וכששוחרר, איבד את הרצון לחיות.[7] אנו שומעים את סיפור התבגרותם של שני הבנים של אורה ואילן. אנו גם שומעים על חוויותיהם של אברם ואילן מהמלחמה והשבי. אנו מגלים שהמשפחה של אורה ואילן נמצאת במשבר בנקודת הזמן שבו הסיפור מתרחש. במהלך הטיול מתנתקים אורה ואברם מהציווילזציה כדי שהם לא ישמעו חדשות על המבצע.

מלבד הסיפורים הרבים, הספר גדוש בתיאורים של הטיול עצמו, אנשים שאורה ואברם פוגשים במהלך הדרך, וכדומה. במהלך הטיול מתואר תהליך השיקום החלקי של אברם. לכל אורך הספר עומדת באוויר השאלה שאורה שואלת את עצמה - האם עופר נפגע במהלך המבצע הצבאי?

דמויות

עריכה

יש בספר חמש דמויות מרכזיות. הספר מספר על אישיותן וחייהן בפירוט יוצא דופן. מלבד זאת יש עוד הרבה מאוד דמויות משניות. חמש הדמויות המרכזיות הן:

  • אורה - הדמות הראשית בספר. למדה עבודה סוציאלית ואז הפכה לפיזיותרפיסטית. מתוארת כאישה רגישה ואינטליגנטית, הכי פחות "מחוספסת" במשפחה שלה.
  • אברם - אהוב נעוריה של אורה. מתואר כנער אינטליגנטי ושנון באופן יוצא דופן, מלא יצירתיות וחן, ובעל השכלה ספרותית רחבה מאוד. חולם להיות כותב תסכיתים כשיגדל. לאחר שהוא נשבה במלחמה אברם מאבד את כל הקסם והחן שלו, והופך לשבר כלי. במהלך הטיול הוא משתקם מעט.
  • אילן - בעלה של אורה. ציניקן מחוספס, מלא שנינות. לא מראה רגשות לעיתים קרובות. בנעוריו היה חברו הטוב ביותר של אברם, והשניים חלמו לכתוב תסכיתים יחדיו. במהלך המלחמה הוא מחליט שלא יעסוק יותר באומנות, ופונה לעסקים.
  • עופר - בנם של אורה ואברם. מגודל על ידי אורה ואילן. חלק ניכר מהספר סובב סביב התיאור שלו, של גדילתו ושל התבגרותו. מתואר כנער כובש וחייכני.
  • אדם - בנם של אורה ואילן. אחיו הגדול של עופר. כמו אביו, גם הוא ציני ומחוספס. חבר בלהקת היפ הופ.[8]

מלחמות ישראל בספר

עריכה

מלחמות ישראל השונות עוברות כחוט השני במהלך הספר, ומחוללות שינויים בחיי הדמויות. אורה, אברם, ואילן מכירים בזמן מלחמת ששת הימים, בעודם בני נוער. מלחמת יום הכיפורים מתרחשת בזמן שהשלושה משרתים בצבא, ובמהלכה אברם נשבה. ייתכן שהמבצע המתנהל במהלך הספר הוא מבצע חומת מגן.

נושא שחוזר הרבה פעמים במהלך הספר הוא היחסים המורכבים בין אזרחי ישראל לסכסוך הישראלי פלסטיני. גרוסמן עצמו היה נער בזמן מלחמת ששת הימים, חייל בזמן מלחמת יום הכיפורים, ואבא בזמן מלחמת לבנון השנייה.

על כתיבת הספר

עריכה

גרוסמן החל את כתיבת הספר ב-2003, וסיים אותה לאחר נפילת בנו אורי במלחמת לבנון השנייה. בדף המופיע בסוף הספר הוא מספר לקוראיו על הקשר בין הספר והמציאות:

אורי הכיר היטב את עלילת הספר ואת הדמויות. בכל פעם ששוחחנו בטלפון, ובעיקר כשהיה מגיע לחופשות, היה שואל מה התחדש בסיפור ובחיי גיבוריו ("מה עוללת להם השבוע?" הייתה השאלה הקבועה שלו). את מרבית שירותו הוא עשה בשטחים הכבושים, בסיורים, בתצפיות, במארבים ובמחסומים, ומדי פעם היה משתף אותי בדברים שהתנסה בהם שם.

הייתה לי אז תחושה – או נכון יותר, מִשאלה – שהספר שאני כותב יגונן עליו.

בשנים-עשר באוגוסט 2006, בשעות האחרונות של מלחמת לבנון השנייה, נהרג אורי בדרום לבנון. הטנק שלו נפגע מטיל במהלך פעולת חילוץ של טנק פגוע. יחד עם אורי נהרגו כל אנשי צוות הטנק, בנייה ריין, אדם גורן ואלכס בונימוביץ'.

לאחר תום ה'שבעה' חזרתי אל הספר. רובו כבר היה כתוב. מה שהשתנה, יותר מכל, הוא תיבת התהודה של המציאות שבה נכתבה הגרסה האחרונה.

דויד גרוסמן, עכשיו, כשהספר נגמר, באתר הספריה החדשה

ביקורות

עריכה

הספר תורגם לשפות שונות וזכה לביקורות נלהבות בארץ ובעולם. בספטמבר 2009 הופץ בתרגום לגרמנית, התקבל בהתלהבות והוגדר על ידי המבקרים כ"יצירת מופת עולמית".[9] בתחילת שנת 2010 יצא בארצות הברית בתרגום לאנגלית בתרגומה של ג'סיקה כהן, ובחודש נובמבר באותה שנה נבחר למקום השמיני ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר של שנת 2010 שפרסם אתר המכירות אמזון.[10] בשנת 2009 זכה דוד גרוסמן בפרס אלבטרוס הגרמני על כתיבת ספר זה.[11]

עיבוד למחזה

עריכה

בשנת 2016 העלו תיאטרון הקאמרי ותיאטרון הבימה קופרודוקציה של המחזה "אשה בורחת מבשורה", שהוא עיבוד לתיאטרון של הרומן. את העיבוד יצר הבמאי חנן שניר, שגם ביים את המחזה. בתפקידים הראשיים משחקים אפרת בן צור בתפקיד אורה, אמנון וולף בתפקיד אילן, דרור קרן בתפקיד אברם ודניאל סבג בתפקיד עופר. את המוזיקה הלחין אורי וידיסלבסקי.[12]

ביולי 2017, יותר מ–70 אנשי תרבות אמריקאים, אירופאים ופלסטינים, בהם הזמר רוג'ר ווטרס ובמאי הקולנוע קן לואץ', שיגרו מכתב מחאה להנהלת מרכז לינקולן בניו יורק, בדרישה לבטל את הצגת "אשה בורחת מבשורה" מישראל בפסטיבל שנערך במרכז, בטענה שהבימה והקאמרי נתמכים על ידי ממשלת ישראל ואף הופיעו בהתנחלויות בגדה[13].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אשה בורחת מבשורה, עמ' 84.
  2. ^ אשה בורחת מבשורה, עמ' 129.
  3. ^ אשה בורחת מבשורה, עמ' 176.
  4. ^ אשה בורחת מבשורה, החל מעמ' 150.
  5. ^ אשה בורחת מבשורה, עמ' 398.
  6. ^ אשה בורחת מבשורה, עמ' 184.
  7. ^ אשה בורחת מבשורה, עמ' 191–195, 385–387.
  8. ^ אשה בורחת מבשורה, עמ' 257.
  9. ^ מיה סלע, עכבר העיר אונליין, הצלחה בגרמניה ל"אשה בורחת מבשורה" של דויד גרוסמן, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
  10. ^ "אישה בורחת מבשורה" - בין 100 ספרי השנה של אמזון, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2010
  11. ^ מיה סלע, פרס אלבטרוס הגרמני יוענק לדויד גרוסמן, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2009
  12. ^ ביקורות:
      יאיר אשכנזי, "אשה בורחת מבשורה" אל הבמה: לזעוק "די!" מול המציאות, באתר הארץ, 13 במרץ 2016
      מיכאל הנדלזלץ, ״אשה בורחת מבשורה״: מה נהיה מאתנו, באתר הארץ, 15 במרץ 2016
    מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "אישה בורחת מבשורה": ללכת לאיבוד בתרגום, באתר הארץ, 15 במרץ 2016
    רון שוורץ, ‏בשורה לתיאטרון רון שוורץ, באתר גלובס, 24 במרץ 2016
  13. ^ יאיר אשכנזי, רוג'ר ווטרס וקן לואץ' במכתב מחאה נגד הצגת "אשה בורחת מבשורה" בניו יורק, באתר הארץ, 6 ביולי 2017