אַשְׁנָה היה שמן של שתי ערים מקראיות בשפלת יהודה.

נחלות שבטי ישראל

שתי הערים נזכרות בספר יהושע בתיאור ערי השפלה שבנחלת שבט יהודה.

ראשית, נמנית "אשנה" בקבוצת ערי השפלה הצפוניות: ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן”[1].

בהמשך, נמנית "אשנה" נוספת בקבוצת ערי השפלה הדרומיות יותר: לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן”[2].

החוקר שארל קלרמון-גנו הציע את זיהוי "אשנה" הראשונה עם הכפר עסלין, כשני ק"מ צפונית מזרחית לכפר סרעה (תל צרעה)[3].

באשר ל"אשנה" השנייה, בחלק מהתרגומים הלטיניים לתנ"ך נכתב שם העיר בצורה Idna, ולכן יש המזהים אותה עם הכפר בן ימינו אידנא[4], הנזכר כבר באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) במיקומו הנוכחי, בצורה Iedna[5].

לפי החוקר אליעזר ליפא סוקניק, מקור השם הוא בשורש השמי א.ש.נ, שפירושו "חזק" או "רם", ויש הקושרים אותו גם לשם הפרטי הקדום "אשנא", הנזכר בחותמת עברית קדומה[6].

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"גל"ו.
  2. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"במ"ד.
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.
  4. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.
  5. ^ אונומסטיקון, 16, שורה 15.
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.