אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה, וברוב הקהילות פתיחת הסליחות. עיקר התפילה הוא מזמור קמ"ה בספר תהילים, בתוספת פסוקים לפניו ואחריו.
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ
|
---|
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד, וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ: |
נוסח התפילהעריכה
עיקרו של הקטע הוא מזמור תהילים קמ"ה, הפותח במילים: "תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ..." (ספר תהלים, פרק קמ"ה), וממשיך בפסוקים לפי סדר הא"ב.
למזמור הוקדמו שני פסוקים. ראשית, הפסוק: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" (פרק פ"ד, פסוק ה') ואחריו הפסוק שחותם את מזמור תהלים קמ"ד: "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹהָיו" (פרק קמ"ד). במחזור ויטרי[1] וסידורים קדומים אחרים נמצאים לפני המזמור שבעה פסוקים שכוללים המילה "אשרי", נוסח שבעלי התוספות ערערו עליו.
לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: "וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ" (פרק קט"ו).
היעדר האות נ'עריכה
המזמור הוא אקרוסטיכון על פי סדר האלפבית, אך חסר בו פסוק לאות נ. בתלמוד הבבלי[2] מסביר רבי יוחנן את היעדרו של פסוק זה: "מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל""[3] (הביטוי "שונאי ישראל" כאן מכוון דווקא לישראל, ומדובר בלשון סגי נהור).
בתרגום השבעים מופיע פסוק באות נ', ונוסחו (בתרגום מיוונית): "נאמן ה' בדבריו וחסיד בכל מעשיו". עם חשיפת מגילות קומראן התגלה באחת המגילות פסוק זה בעברית, ושם נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". פרופ' דוד פלוסר שיער כי רגליים לדבר שאין זה הפסוק המקורי (שנשמט מאוחר יותר) כי אם תוספת שבאה להשלים את האלפבית, וזאת משום שבשונה מכלל המזמור שבו משתמשים בשם המפורש "ה'", פסוק זה עושה שימוש בשם "אלוהים" דווקא.
בדברי גד החוזה מופיע השלמה אחרת לאקרוסטיכון "נפלו כל אויבך ה' וכל גבורתם בלעו"[4].
חשיבות התפילהעריכה
המזמור נכלל שלוש פעמים בסדר היום, ועל פי התלמוד[2]: "אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא, כל האומר "תהלה לדוד" בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא". אך יש נוסחאות שאינן כוללות את המילים "שלוש פעמים".[5] חשיבות מיוחדת מיוחסת על ידי התלמוד[2] לפסוק לאות פ: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", ולכן יש כמה מנהגים הקשורים באמירתו בתפילה.
לנוטריקון הפסוק הראשון, "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה", משמעות לפי הקבלה, שכן זה צירוף האותיות אבי"ע י"ס שהן ראשי תיבות שמותם של ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ו-י' (10) הספירות שבכל אחד מהעולמות.
מגילות ים המלחעריכה
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: מה שכתוב הוא מאוד חלקי.
במגילת תהילים שנמצאה במערה 11 בקומראן, ניתן להבחין כי כל המופעים של השם המפורש ה' נכתבו בכתב העברי הקדום.
הטקסט הכתוב הוא:
תפלה לדוד, ארוממכה ה' אלוהי המלך ואברכה שמכה לעולם ועד. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. ברוך יום אברככה ואאללה שמכה לעולם ועד. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. גדול ה' ואולל מאדה, לגדולתו אין חקר. ברוך ה' וברוך שמו לעולם ועד. דור לדור ישבחו מעשיכה וגבורתיכה יגידו. ברוך ה'"
— קטע ממגילת תהלים - שנמצאו במערות קומראן
קישורים חיצונייםעריכה
- אשרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בני גזונדהייט וראובן קימלמן, תהלה לדוד - מבנה ומשמעות, באתר דעת
- תהילה לדוד - הסברים ומאמרים על פרק קמ"ה בתהילים
- שיר לגילוי מידת וספירת המלכות המופיעה בתהלה לדוד בתהלים (1)
- שיר לגילוי מידת וספירת המלכות המופיעה בתהלה לדוד בתהלים (2)
הערות שולייםעריכה
- ^ סימן פט
- ^ 1 2 3 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד ב'
- ^ ספר עמוס, פרק ה', פסוק ב'
- ^ בתוך פורום אוצר החכמה, הנו"ן החסירה בתהלה לדוד ומשלימיה.
- ^ ראו גיליון הש"ס על מסכת ברכות ד, עמוד ב'
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.