אשר וייל

עורך ומוציא לאור ישראלי

אנתוני ג'יימס קמפבל וייל (נולד ב-30 במאי 1936) הוא עורך ומוציא לאור ישראלי-בריטי זוכה פרס ידיד ירושלים מטעם יריד הספרים הבינלאומי בירושלים ופרס "בוני-ציון" של אגודת נפש בנפש בשנת 2015. עמד בראש צוות ההוצאה של ביוגרפיות וכתבים של רבים מהפוליטיקאים המובילים במדינה. וייל היה ממקימי יריד הספרים הבינלאומי בירושלים ועמד בראש האגודה הישראלית לתרבות הדיון והסמינר האנגלו-ישראלי.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

קורות חיים

עריכה

וייל נולד בלונדון, בן בכור לברנרד מקס וייל ו־וויולט ססיל אפריאט (וייל). משפחתו של אביו היגרה לאנגליה מגרמניה בסוף המאה ה-19, ואמו היא בת למשפחה יהודית ממרוקו ומהגרים איריים וסקוטיים שהגיעו לאוסטרליה. לווייל חמישה ילדים משני נישואין והוא מתגורר בירושלים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בשל ההפצצות האוויריות על לונדון ופינוי העיר, וייל התגורר בקנט, קורנוול ולונדון. הוא למד בפנימיית ויסדבורו לודג' ובתיכון העיר לונדון (אנ'), שם התגלה הכישרון שלו בתחום השחייה.

וייל היה אלוף בריטניה לשנת 1956 במקצה 100 יארד (כ-91.5 מטר) שחיית גב ובשנת 1957 ייצג את בריטניה בתחרות המכביה.

הוא למד אנתרופולוגיה באוניברסיטת לונדון עד שעלה לישראל בשנת 1958. וייל עלה לישראל בספינת "ארצה", התגורר תחילה בקיבוץ בית השיטה ובשנת 1959 עבר לתל אביב.

קריירה

עריכה

קריירה בבריטניה

עריכה

בשנת 1955 החל וייל לעבוד בהוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד כעורך ספרים להוראת אנגלית. בהמשך מונה לאחראי לפרסום הבינלאומי של ספרי ההוראה של החברה.

קריירה בישראל

עריכה

הוצאה לאור

עריכה

בשנת 1959 מונה וייל למנהל המכירות, ובהמשך למנהל ההוצאה לאור, של התוכנית הישראלית לתרגומים מדעיים, אז תחת משרד ראש הממשלה. התוכנית נעזרה בידע המדעי של המהגרים לישראל בתרגום פרסומים מדעיים שיצאו ממדינות הגוש הסובייטי, שהיו בלתי ידועים לעולם המדע המערבי. במהלך זמן זה הוא הקים והיה למוציא לאור של הוצאת הספרים האוניברסיטאית. וייל הציג לישראל סטנדרטים פרסומיים מערביים, ביניהם כריכות ספרים קשיחות-מעוצבות וכן תקן מחירים קמעונאיים.

וייל היה ממקימי יריד הספרים הבינלאומי בירושלים, ובמשך כ-50 שנה נמנה בוועד המנהל. אחת לשנתיים בין השנים 1967–2002, פרסם את מדריך הסחר של מפעלי הוצאות לאור בארץ, ובשנת 2001 הוא כתב ופרסם את הספר ההיסטורי של היריד. בין השנים 1962–1975 ישב וייל בראש המרכז הישראלי להדפסת וייצוא ספרים.

בשנת 1969 מונה וייל למנהל ודירקטור של חברת הוצאת ספרים בירושלים, Weidenfeld and Nicolson. כשזו נסגרה בשנת 1975, בשל המיתון הכלכלי הקשה שהכה בישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים, נהיה למייסד של חברת הוצאה לאור בשם "עידנים", בשיתוף עם עיתון "ידיעות אחרונות". במהלך שנות פעילות החברות וייל הוציא לאור ספרים רבים של מנהיגי ישראל, ביניהם חיים הרצוג, עזר ויצמן, שמעון פרס, גולדה מאיר, יצחק שמיר, משה דיין, אבא אבן, יגאל ידין, איסר הראל, טדי קולק, עדין אבן ישראל, נתן שרנסקי ולאה רבין. כמו כן פרסם את ספרן של דמויות בולטות זרות ביניהן אנואר סאדאת, הנרי קיסינג'ר וננסי ורונלד רייגן. וייל נותר בשיתוף עם ידיעות אחרונות עד לשנת 1993.

הוראה

עריכה

בין השנים 1993–2001 העביר וייל קורס באוניברסיטה הפתוחה בשם "הוצאה לאור- תאוריה ויישום".

אומנות ותרבות בישראל

עריכה

בשנת 1981 מונה וייל עורך הראשי של המגזין הרבעוני של משרד החוץ, אריאל: רבעון לאמנויות ולמדע בישראל, שסקר את התרבות הישראלית ויצא לאור בשש שפות, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית וערבית. במהדורות מיוחדות המגזין הודפס בשפות רבות נוספות, כגון יפנית וסינית. מגזין אריאל היה הערוץ העיקרי באמצעותו הציגה ישראל את חייה התרבותיים העשירים בפני העולם. בשל קיצוצי תקציב נסגר המגזין בשנת 2003.

מדיה יהודית

עריכה

בין השנים 1986–1991 וייל ניהל את מחלקת העיתונאות של ההסתדרות הציונית העולמית. במהלך תפקיד זה ערך את הירחון החדשותי "הסצנה הישראלית" (Israel Scene), מאמרים בשם סוכנות הידיעות של ההסתדרות הציונית העולמית, "כיוונים", "צבר", עדכוני ירושלים והוצאות נוספות בשם ההסתדרות.

תרומות לתחום

עריכה

וייל כתב, ערך ותרם למגוון גדול של פרסומים נוספים, ביניהם האנציקלופדיה היהודית, המדריך לישראל ולירושלים, המילון הפוליטי של המזרח התיכון, האנציקלופדיה של הציונות, המדריך לתרבות היהודית, הביוגרפיה של ההיסטוריה היהודית והביוגרפיה העולמית של נשים יהודיות.

פעילות מקצועית נוספת

עריכה

מאז 1995 וייל מכנס ומארגן את הסמינר האנגלו-ישראלי הדו שנתי. בסמינר זה מתכנסות דמויות מובילות ישראליות ובריטיות מתחומים נבחרים. וייל ממשיך להיות העורך ומוציא לאור של מידע אקדמי ולא אקדמי עבור הסמינר.

מאז שנת 2010 אחראי וייל למידע בשפה האנגלית של תוכנית "לימוד FSU", אדפטציה לשפה הרוסית של תוכנית לימוד עבור הקהילות היהודיות.

פעילות ציבורית

עריכה

מאז שנת 1977 מתנדב וייל למילואים ביחידת מל"ח (משק לשעת חירום) האחראית על תפקוד החיים האזרחיים במצבי חירום. פעילות מל"ח החלה במבשרת ציון שם הקים וייל מערכת מידע לציבור לבקשת ראש המועצה דאז. החל משנת 1987 מונה וייל לאחראי על הקמת ותפעול מערכי מידע לציבור ביתר הרשויות המקומיות במחוז ירושלים. מתפקיד זה פרש וייל במאי 2016.

בשנת 1995 הקים וייל את "שיח ושיג", האגודה הישראלית לתרבות הדיון, שהביאה את אמנות הדיבייטינג והדיבור הציבורי לבתי ספר ואוניברסיטאות בישראל. בנוסף, האגודה שולחת משלחות לתחרויות דיבייטינג בינלאומיות.

וייל חבר בוועד המנהל של המרכז העולמי בני ברית, כמו כן הוא יושב בחבר השופטים של הפרס השנתי על שם מטסדורף למצוינות בתחום העיתונאות בתפוצה היהודית עולמית.

פרסים

עריכה

בשנת 1985 הוענק לוייל פרס ידיד ירושלים מטעם יריד הספרים הבינלאומי בירושלים.

בשנת 2015 זכה וייל בפרס בוני ציון מטעם עמותת נפש בנפש בתחום תרבות, ספרות ואומנות בשל תרומתו לחיים התרבותיים והספרותיים בישראל.

קישורים חיצוניים

עריכה