פתיחת התפריט הראשי

אשר לייב בריסק

אשר לייב בריסק (תרל"ב 1872 - ד' בכסלו תרע"ז 29 בנובמבר 1916) היה סופר וביבליוגרף איש היישוב הישן בירושלים, ראשון הממפים והמתעדים של בית הקברות בהר הזיתים. את ממצאיו ורישומיו העלה בחמשת כרכי הספר "חלקת מחוקק" שיצאו לאור בעשור הראשון של המאה ה-20.

חייועריכה

נולד בירושלים בשנת 1872 לדוד ולרחל בריסק (נפטרה ד' אייר תרע"ב). מצד אביו התייחס לראשוני הפרושים שעלו לארץ בעליית תלמידי הגר"א, ומצד אמו התייחס למשפחת רבנים. סבו, הרב מאיר אניקשטר, היה ממונה (גזבר) כולל וילנה-זמושץ'-קורלנד (בן דוד מצד אמו הוא המחנך והעיתונאי יוסף לוריא). למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים ולאחר מכן מצא את פרנסתו בדוחק כמגיה בבית הדפוס של ישראל ב"ק. בריסק היה בעל דחף גדול לעסוק בתיעוד ההיסטוריה היהודית, ובעיקר זו הירושלמית, ותכנן מספר מפעלים גדולים בעלי אופי ביבליוגרפי, אם כי בפועל לא זכה להשלים אף אחד מהם. בריסק היה עני מרוד כל ימיו וכתביו מלאים בתחינות אל הקורא שיואיל לקנות את ספריו ולהפיצם בין חבריו כדי לאפשר לו להמשיך במפעליו החשובים.

בעת מלחמת העולם הראשונה גויס בריסק לעמליה, גדוד עבודה שהועסק בעבודות כפייה בעורף ובחזית. מלכתחילה היה אמור להישלח לאזור באר שבע - קרוב לחזית ובאזור ללא יהודים, אוהביו הצליחו להפעיל את קשריהם, והוא הושאר בירושלים והוטל עליו לעסוק בטאטוא רחובותיה של העיר. הוא מת ברעב בד' בכסלו תרע"ז (29 בנובמבר 1916) ונקבר בהר הזיתים תחת מצבה פשוטה ומינימליסטית.[1] במהלך שנות השלטון הירדני נעקרה מצבת קברו.

לאחר איחודה של ירושלים, כאות הוקרה על פועלו הרב שאפשר את איתורם ושיקומם של אלפי קברים, נקבעה בידי החברה קדישא מצבה חדשה על קברו, המעלה על נס את פועלו.[2] על מצבתו נכתב:

פ"נ איש רב פעלים, שיחו ישר ושיגו נאמן, רב חלקו בהנצחת הר הזיתים, לבו חם וער לדברים שבקדושה, ידע סבל ומכאוב רבים בחייו, בעל עט סופר מהיר. הר"ר אשר ליב בריסק בה"ר דוד ז"ל, בעמ"ח ספר "חלקת מחוקק" להנצחת בית העלמין הר הזיתים

יצירתועריכה

חלקת מחוקקעריכה

המגנום אופוס של בריסק הייתה סדרת החוברות שהוציא בין השנים 1901-1909, שבה הוא מתעד את קברי הר הזיתים, תוך פירוט מיקום הקברים והעתקת נוסח המצבות. פעילותו קיבלה את הסכמתם הנלהבת של ראשי החברה קדישא האשכנזית, ובראשם הרב יוסף חיים זוננפלד והרב זלמן בהר"ן, ושל הממונים הספרדים משה נבון ודוד אלקלעי.

בריסק הוא הראשון לעסוק בתיעוד שיטתי של בית הקברות בהר הזיתים (קדמו לו אברהם משה לונץ שהעתיק כמה עשרות מצבות[3] ואריה ליב פרומקין שהעתיק מעל 300 מצבות,[4] אך הם התמקדו בקברי רבנים ומנהיגים, בעוד בריסק תיעד את הכל).

בריסק חילק את שטחי בית הקברות לחלקים, רצועות וחלקות והתחיל להדפיס מ"החלקות היותר נושנות והמלאות קברים".[5] לספרו הוסיף מידע שימושי כגון "מורה דרך" לסיוע פענוח נתוני הקברים. בסוף כל חוברת מסר נתונים מסכמים: מספר הקברים בעלי המצבות עם כיתוב, ללא כיתוב, ללא מצבה, קברי ילדים ומקומות שמורים וכן רשימה של רבני ירושלים ושנות כהונתם ורשימת "המחברים וספריהם" ולוח תיקונים והשמטות. הערות שונות נוספו בידי מרדכי שמעון וינברג. במספר מקומות ברחבי החוברות השונות מודיע בריסק כי בכוונתו להדפיס כרך נפרד בשם "ספר היחס" ובו דברי זיכרון ופרטים על הנקברים, על פי חומר שיישלח אליו, אולם ספר זה מעולם לא נדפס.

פירוט החוברותעריכה
  • (חוברת א' לא הודפסה)
  • חוברת ב' (תרס"א) - חלקה ז', הידועה בשם "קהל חסידים", על שם תלמידי ישיבת המקובלים בית אל הקבורים בחלקה זו. בקובץ זה הודפסו הסכמותיהם של ראשי החברה קדישא הספרדית והפרושים
  • (חוברת ג' לא הדפסה)
  • חוברת ד' (בריסק הקפיד במיוחד להבהיר לקורא את צורתה המדויקת של המצבה וכתבה, תוך דיוק על מסירת האיות, הקיצורים ומעברי השורות שבאפיטף, תיאור כל העיטורים הקליגרפיים וכן תבליטים ותחריטים (במגבלות טכנולוגיית הדפוס שהייתה זמינה לו).

בסמוך לטקסט המצבות, רשם בריסק הערות שונות - פיענוח ראשי תיבות, הבהרות לכיתובים או לתכנים לא ברורים, השלמות היסטוריות והערות על מצבות יוצאות דופן. בנוסף לכך, אצל אישים בעלי חשיבות היסטורית, הוסיף בריסק רשומותביוגרפיות - לרוב, מספר שורות קצרות מפרי עטו, אך לעיתים הוא צוטט פסקאות שלמות מספרים כגון שם הגדולים, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, שם הגדולים החדש. בחלקות של הפרושים, מופיע סעיף הערות שוליים בשם "מפנקס החברה" ובו הוסיף בריסק מידע המופיע בפנקס המשלים את המופיע על המצבה - כגון שמות וכינויים נוספים, מקצוע, ייחוס, תאריכי פטירה ונסיבותיה.

יחד עם הספר, שרטט בריסק מפה של הקברים שלא פורסמה, אלא נותרה בכתב יד ונמצאת כיום במשרדי החברה קדישא הראשית והכללית.[6]

עם השנים נעשו החוברות לנדירות ביותר, ובשנת 1969, לאחר שהוברר ערכם הרב, נאספו החוברות ופורסמו מחדש בידי יעקב גליס מטעם מועצת בתי העלמין בירושלים.[7]

בשנת 2009 הועלה מאגר ממוחשב לאתר החברה הגנאלוגית הישראלית המבוסס על פרטי הנפטרים המופיעים בספר חלקת מחוקק.[8]

ספרים נוספיםעריכה

  • דברי קהלת (תרס"ה, תרס"ט) - ספר עזר ביבליוגרפי "המקהיל דברי כל המחברים בספריהם למיניהם. שערי הספרים. הקדמות. הסכמות. ומתוך הספר העתק תוכן כל דברים נמרצים. ספורים שונים. וכל פנינים. גם העתק תוכן כל דברי המעתיקים. המגיהים. המחוקקים. גם מקומות ושנות הדפסת כל ספר". בהקדמה מספר בריסק כי בהיעדר כספים למסעות ברחבי העולם, הרי הוא מוגבל לספרים הנמצאים בירושלים, אולם קיווה כי ספריו יהוו "זריקת עידוד" לאחרים להמשיך את מפעלו ברחבי העולם. בפועל, בריסק הוציא רק שני כרכים[9] - הראשון בשנת 1905, המקיף 55 ספרים שהודפסו בין השנים ה'רמ"ו-ה'של"ה (1486-1575), והשני בשנת 1909,[10] שכולל 33 ספרים שהודפסו בין השנים ה'של"ו-ה'שנ"ד (1576-1594).
  • בריח התיכון (תרס"ה) היה אמור להיות, לפי תוכניתו של בריסק אינדקס של כלל "הספרים השונים ההמה אשר מכילים בקרבם דברי מחברים ועגינים שונים".[11] בפועל, יצא לאור רק כרך אחד מהסדרה, ובו תוכן עשר השנים הראשונות של תורה מציון.
  • משלי בן דוד - ספר זה היה הראשון שכתב בריסק, והיחידי מפרי עטו שלו ולא מאסף של דברי אחרים. בכמה וכמה מקומות, בעיקר בהקדמות לספריו האחרים, הוא מעיד על רצונו לפרסמו, אך מצבו הכלכלי מעולם לא אפשר לו את הדבר. בריסק פרסם חלקים מהספר בתור חוברות ביידיש ובעברית בין השנים תרס"ט-תרע"ד. "גלייך ווערטלאך" (תרס"ט, ביידיש), "חכמות בחוץ (תר"ע), "חכם מה הוא אומר?" (תרע"א, בנושאי פסח), "לוח לשנת תרע"ב" (תרע"ב), "מטעמים"/"עולם לויפט גיכער קויפט" (תרע"ב, עברית ויידיש), "כמה מעלות טובות" (תרע"ג), "פלוידר זאק" (תרע"ד, יידיש), "שלשת אלפים משל" (תרע"ד).
  • יאהר צייט בוך/ויגוע וימת (תרס"ה/תרס"ו)[12] שני ספרים אלו נכרכו ונדפסו יחד. הראשון הוא "רשימת כל הנפטרים, יחוסם ותולדותם, וימי פטירתם" של 52 משפחות יהודיות מהעיר ניוארק, וב"ויגוע וימת" אסף בריסק את הפסוקים המתייחסים למיתתם וקבורתם של אישי התנ"ך.

משפחתועריכה

לילדיו קרא בשמות תנכיים מקוריים ובהם: קהלת, ציוני, עברי, צפנת פענח, אליפלט וחוריה, שנקראה על שם התקוות הגדולות שתלו בני היישוב במהפכת הטורקים הצעירים ובהשראת השם "חורי" המופיע בדברי הימים.[13]

לקריאה נוספתעריכה

  • פנחס גרייבסקי, זיכרון לחובבים ראשונים ב, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 122.
  • שרה ברנע "תולדות מיפוי בית הקברות היהודי בהר הזיתים", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה" 5, ירושלים, עמ' 75-97.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כרטיס הקבר של אשר לייב בריסק, באתר הר הזיתים
  2. ^ כרטיס הקבר של אשר לייב בריסק, באתר הר הזיתים
  3. ^ נכללים בתוך: א"מ לונץ, "קברי ארץ הצבי", ירושלים א, עמ' 71-165"
  4. ^ בכתב היד המקורי של תולדות חכמי ירושלים מועתקות המצבות בתור נספח בשם "שער הציון" בסוף הספר (כתב היד מצוי בספרייה הלאומית). בספר כפי שהובא לבית הדפוס לאחר עריכתו והשלמותיו של אליעזר ריבלין, פוזרו נוסחי המצבות בגוף הספר
  5. ^ חוברת ו', עמ' 1
  6. ^ המפה הוצגה לצופים בתוכנית "הר הזיתים - פולחן אז והיום" ששודרה בידי רשת בערוץ 2 ב20:00, 11 באוגוסט 1997
  7. ^ ברומן ההיסטורי נוצות, מתאר חיים באר כיצד אביו של המספר "לא חס על ממונו ועל כוחותיו בחיפושיו אחרי המחברות, שהיו פזורות זו בכה וזו בכה ונחשבות יקרות המציאות, עד שעלה בידו להשיג את כולן". (מהדורת עם עובד-ידיעות ספרים 2005, עמ' 39)
  8. ^ חלקת מחוקק
  9. ^ לשם השוואה - בשנה שלאחר צאת הכרך השני, דיווח בית הספרים הלאומי על 32,151 ספרים באוספיו (דברי הימים ומסירת החשבונות המתייחסים לבית הספרים הכללי לבני ישראל מדרש אברבנאל וגנזי יוסף שבירושלים - מיום הוסדו בחדש אדר שנת תרנ"ב עד חדש שבט בשנת עת"ר., ירושלים, 1910, עמ' 11)
  10. ^ בשנת ההדפסה המופיעה בשער הספר נפלה שגיאת דפוס, אך נכתב שם גם שהוא הודפס בשנת עלייתו לשלטון של מהמט החמישי
  11. ^ בריח התיכון, הקדמה
  12. ^ השנה המדויקת לא מצוינת בשער הספר
  13. ^ הקדמה לדברי קהלת, כרך ב'.