פתיחת התפריט הראשי

הרב אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול תר"ע, ספטמבר 1910[דרוש מקור] - י"א בתשרי תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי, אשר נודע בשיטתו בעבודת הנפש ובסיועו לנזקקים. מקים מוסדות "יד עזרה".

אשר פריינד
250x
הרב אשר פריינד
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 2003 (בגיל 93 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד לחיה רבקה דבורה, מצאצאות האדמו"ר רבי אהרון הגדול מקרלין, ולאריה מרדכי, דור חמישי ליהודי הקדוש. משפחתו השתייכה ליישוב הישן בארץ ישראל, ובניה התפרנסו ממסחר במטבעות וזהב. נישא לצביה, בתו של הרב אברהם שטרנברג, מרבני צפת.

מגיל צעיר סייע לעניים ולנדכאים. אנשים פנו אליו כדי לבקש את עצתו וברכתו.[1] מבקשי פניו המתינו בחצרו שעות ארוכות במשך רוב שעות היממה. הם ראו בהמתנה שלב חיוני בעבודת הנפש אשר עשוי להביא לתיקון הנפש שלהם. הרב פריינד נהג לקבל נשים ולשוחח עמן על מצוקותיהן, בשונה מן המקובל בחלק מהציבור החרדי.

חלק מחסידיו קיבלו עליהם את תלמידיו המשתייכים לענפים חסידיים שונים. בהם: הרב יצחק גינזבורג, הרב גדליה סגל, הרב יהודה פרוש, הרב שלמה מן, רבי ישראל חיים וייס (האדמו"ר מספינקא-דונולו), רבי עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב) והרב אברהם יורוביץ' (מנהיג קהילת "אוהל מנחם - וויטבסק").

צאצאיו הם אברהם פריינד (בעלה של בלה פרוינד), אשר נפטר בחיי אביו; לאה קלירס (רעייתו של הרב שמואל קלירס, מפקח לשעבר בחינוך העצמאי); חיה וסרמן (רעייתו של הדיין הרב אלימלך וסרמן), והמחנכת פנינה הרשטיק (רעייתו של הרב משה הרשטיק מתל אביב). נכדתו זהבה לבית קלירס היא רעייתו של הסופר החרדי יאיר ויינשטוק.

סביב הרב פריינד התפתחה קהילה, אשר ממשיכה לפעול גם כיום בהנהגת תלמידיו, ומפעילה את מוסדות וארגוני יד עזרה (ראו להלן). לקהילה בתי כנסת בירושלים ובביתר עילית.

הגותועריכה

הרב פריינד הושפע מכמה זרמי מחשבה, בהם הספר פרי הארץ של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ומן הספר ישמח ישראל של האדמו"ר רבי ירחמיאל דנציגר מאלכסנדר. חברו הקרוב היה הרב גדליה קניג, מרבני חסידות ברסלב. הוא עמד בקשר עם רבנים ואדמו"רים נוספים. שוחח עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים שבאו להיוועץ עמו ונעזרו בו בייעוץ.

תכליתו של האדם על פי הרב פריינד היא דבקות הבורא. לשם כך דרש מחסידיו לראות כל אירוע בחייהם, טוב או רע, כ"סיבה", כלומר כעניין בעל טעם ומשמעות, וכמסר ישיר מאת הבורא. ה"סיבה" מגיעה אל האדם כדי לכוון אותו אל "דבקות בבורא", כלומר קישור כל כוחותיו אל מציאותו השרויה בכל של הבורא. הרב פריינד נהג לצאת עם חסידיו ל"התבודדות" ביום ובעיקר בלילה.

על פי משנתו האדם הוא "כלי שבור" (מונח שנלקח בין השאר מקבלת האר"י). החבורה החסידית המאוחדת בהנהגתו של הצדיק עשויה לתרום לתיקון האדם, בעצם השתתפותו בה. כתנאים לעבודת הבורא הוא הדגיש את ה"שפלות" ואת "ביטול היש", ערך שפיתח רבי ישראל בעל שם טוב. ממשיכי מורשתו מכונים "ביטול היש'ניקעס".

מוסדותיועריכה

בשנות השישים יסד את מוסדות "יד עזרה". מוסדות אלה כללו בית דפוס ומטבח אשר העסיקו פגועי נפש לשם שילובם בחיי הקהילה. כמו כן, הוקמו בשליחותו מרפאות שיניים מוזלות, גני ילדים (בשיתוף עם מוסדות איתרי), חברת רכבי הסעות, מפעל חלוקת מזון (חלקם "עודפים" שנועדו להשמדה) לנזקקים, מפעלי דיור בירושלים ואשדוד, אכסניה במירון וישיבה בשכונת ימין משה בירושלים. בשליחותו הוקם לראשונה אולם שמחות שערך אירועים במחירי עלות בעיר בני ברק.[2]

מכתביועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יאיר ויינשטוק (בעלה של נכדתו), ר' אשר - מפי תלמידיו[דרושה הבהרה]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חנן אלפר, עוז אלמוג, דפוסי צריכה באוכלוסייה החרדית, אתר אנשים-ישראל המדריך לחברה הישראלית
  2. ^ אתר אנשים ישראל