פתיחת התפריט הראשי

אֵשֶׁת יְשַׁעְיָהוּ היא דמות מקראית אשר שמה נפקד מהכתובים בתנ"ך. היא מכונה עלמה ונביאה. הכתוב אינו ודאי ויש הסוברים כי היא אשת ישעיהו. אחרים מפרשים כי היא אשת אחז מלך יהודה.[2] היא ילדה לישעיהו שלושה בנים: שאר ישוב, עמנו אל ומהר שלל חש בז. שמות אלה מזכירים לעם ישראל כי ה' הוא זה ששומר עליהם והם נתנו "לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם ה' צְבָאוֹת הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן"[3]

ישעיהו נותן לאחז מלך יהודה אות, כדי לשכנע אותו בדברי נבואתו שלא יפחד ממלכת ארם וממלכת ישראל: "לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל"[4]. העלמה יולדת לו בן. את השם נותנת האם. הבן מקבל שם סמלי אשר נותן ביטוי לציפייה מנבואת ישעיהו. כך מפרשים רש"י, אבן עזרא ואחרים. שד"ל מפרש כי 'עלמה' הוא שם לנערה בריאה ומהירה, "בין שתהיה בתולה בין שלא תהיה", בניגוד לאחרים הוא פירש שהעלמות היו נשים בחצר המלך ממעמד נמוך יותר ממעמד המלכות ופלגשי המלך. לשיטתו והכתוב 'עלמה' מכוון ל-'עלמה אחת ידועה ומפורסמת שהייתה לאחז' כלומר אשת המלך אחז. טענה זו לדעת מנחם הרן מיותרת כי לדידו של שד"ל העלמה יכולה להיות כל אישה או פילגש.[5]

מהמילה "עלמה" המופיעה בפסוק אפשר להבין כי משמעותה אישה נשואה וגם במשמעות נערה שאיננה נשואה. לדעת רש"י העלמה היא אשת ישעיהו היולדת לו את עמנו אל בשנה הרביעית למלכות אחז מלך יהודה: "אשתי הרה השנה הזאת והיא הייתה שנת ד' לאחז".

הכינוי "נביאה" מופיע בהקשר לאשת ישעיהו בספר ישעיהו, פרק ג', פסוק ד'. לדעת מלבי"ם, רש"י ורבים אחרים מתייחס כינוי זה, גם הוא על אשת ישעיהו. כמו כן מצודת ציון מזהה את הנביאה כאשת ישעיהו: "הנביאה - כן תקרא אשת הנביא".

מעורבותן של נשות נביאים בחזון הנבואי מצוי גם אצל נביאים נוספים במקרא. הושע לוקח לו לאישה את גומר בת דבליים במצוות ה',[6] ובמקרה אחר ה' מבשר ליחזקאל על מות אשתו.[7] פרטי חייו האישיים של ישעיהו שזורים בסימן הנבואה ואלה מספרים בגורלו של עם ישראל כולו.[8]

הכתוב בישעיה, ז' מוסר כי מדובר ב'עלמה'. הנערה, אישה חסרת שם היא זו שיולדת את עמנו אל. בכתוב בפרק ח' נמסר כי היולדת היא נביאה כלומר, אשת ישעיהו, ואף כאן שמה לא נמסר. היא זו שיולדת את מהר שלל חש בז . שמו של עמנו אל ניתן על ידי ה'עלמה' נותן ביטוי לקיום נבואתו של ישעיהו ואילו שמו של הבן השני מהר שלל חש בז ניתן במצוות האל ויש לראות בכך כביטוי וסימן לנבואה.[9]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מהר"י קרא, אברהם אבן עזרא, ומלבי"ם כותבים שהיא אשתו של ישעיה. בפירוש מצודת דוד, נכתב כי היא אשת אחז. רד"ק מזכיר את שתי האפשרויות, ורש"י מצדד בכך שהיא אשתו של ישעיה, אך מזכיר גם את האפשרות השנייה.
  2. ^ הפרשנות היהודית הקלאסית נחלקה באשר לשאלה מי היא העלמה הנזכרת: יש שאמרו שהיא אשת ישעיהו, ויש שאמרו שהיא אשתו של אחז.[1]
  3. ^ ספר ישעיהו, פרק ח', פסוק י"ח
  4. ^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד
  5. ^ מנחם הרן, האסופה המקראית : תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים - האסופה המקראית - חלק ג, ירושלים, מוסד ביאליק, 2008 עמ' 135.
  6. ^ ספר הושע, פרק ב', פסוק ד'
  7. ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ד, פסוק ט"ז
  8. ^ יעל שמש, אבלות במקרא : דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית, תל אביב הקיבוץ המאוחד, 2015, עמ' 215.
  9. ^ מנחם הרן, האסופה המקראית : תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים - האסופה המקראית - חלק ג, ירושלים, מוסד ביאליק, 2008 עמ' 136.