אתאיזם יהודי

אתאיזם בקרב יהודים
זיגמונד פרויד, אתאיסט יהודי נודע

אתאיזם יהודי הוא אתאיזם בקרב יהודים. מאחר שהמונח "יהודי" מציין גם מוצא אתני ותרבות (ולא רק דת), המונח "אתאיזם יהודי" איננו אוקסימורון.

אתאיזם מאורגן בקרב יהודים במאה ה-20עריכה

 
כתב-העת "אפיקוירעס". הכיתוב, באורתוגרפיה האל-עברית של היידיש הסובייטית, הוא "תורה היא הסחורה הטובה ביותר."

ארגונים אתאיסטיים וחילוניים יהודיים לדוגמה הם הבונד הסוציאליסטי בפולין בראשית המאה ה-20 והיהדות החילונית-הומניסטית בארצות הברית. גם האינטלקטואלים של תרבות היידיש הסובייטית, ששאפו לבסס לאום יידי במסגרת ברית המועצות וחלקם פעלו במסגרת הייבסקציה, היו חדורים רוח אתאיסטית.

אתאיזם בישראלעריכה

 
אפיקורוס 1 - שער קדמי

נכון ל-2005, בין 15% ל-37% מהאוכלוסייה בישראל הגדירו עצמם כאתאיסטים, כאגנוסטים, או כלא-מאמינים באלוהים.[1] לפי סקר של עיתון הארץ מספטמבר 2015, 25% מאזרחי ישראל היהודים הגדירו עצמם כלא מאמינים באלוהים.[2]

נושא האתאיזם שימש גם כנושא מרכזי בכתבי עת יהודים מסוימים וביניהם כתב העת הישראלי אפיקורוס וכתב העת היידי-סובייטי דער אפיקוירעס.

בתנועה הציוניתעריכה

מנהיגי התנועה הציונית תמכו בהפרדת דת מהמדינה, בראשי התומכים היו יו"ר התנועה הציונית הראשון בנימין זאב הרצל ומכונן הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי, מרביתם היו לא מאמינים או שהאמינו באל לא אישי (לא פרסונלי). למרות היותם לא מאמינים חלקם המשיכו לשמור מצוות דאורייתא (מהתורה), או רק מצוות לא תעשה כדוגמת אהרן דוד גורדון שבסוף ימיו קיים רק את מצוות לא תעשה.

חוזה המדינה בנימין זאב הרצל הצהיר כי "האופן שאני רואה את אלוהים הוא שפינוזיסטי, והוא גם דומה לפילוסופיה של הטבע של המוניסטים. אלה שהמהות השפינוזיסטית היא בשבילי רפה מדי והאתר הלא-נתפס של המוניסטים הוא זוהר ומרחף מדי. ואולם אני יכול לדמות לעצמי רצון הנוכח תמיד, שהרי אני רואה שהוא פועל באי אלה תופעות. אני רואה אותו כפי שאני רואה את פעולת השריר".[3]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "The Largest Atheist / Agnostic Populations". adherents.com (באנגלית). 27 במרץ 2005. אורכב מ-המקור ב-2009-08-22. בדיקה אחרונה ב-23 ביוני 2017. 
  2. ^ יאיר אטינגריש אלוהים ויש אלוהים: במה מאמינים 76% מהישראלים, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2015
  3. ^ בנימין זאב הרצל, עניין היהודים: ספרי יומן 1895–1904, תרגום: יוסף ונקרט, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ח, 1997, כרך א: 1895–1898, עמ' 225, ISBN 965-342-691-5
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.