אתיקת חללאנגלית: Space Ethics) היא מושג מתחום הפילוסופיה של המוסר וחקר החלל העוסק בסוגיות מוסריות בתחום החלל.

פסולת חלל סביב כדור הארץ.

שילוב אתיקה וחלל עריכה

הקלטת הנאום של הנשיא קנדי מ-1962 "אנו בוחרים לטוס לירח"

הקשר בין אתיקה לחלל נעשה כבר בתחילת המרוץ לחלל. בנאום שנשא ב-12 בספטמבר 1962 לעידוד תוכנית החלל האמריקאית, אמר נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי: "אנחנו יוצאים להפלגה בים החדש הזה משום שקיים ידע חדש שעלינו לרכוש, ויש להשתמש בו לתועלת כל האנשים. למחקר חלל, כמו למחקר גרעיני וכמו לכל טכנולוגיה, אין מצפון משל עצמו. השאלה אם הידע הזה יהפוך לכוח מיטיב או לכוח משחית תלויה באדם, ורק אם ידה של ארצות הברית תהיה על העליונה בכיבוש החלל - נוכל לקבוע האם האוקיינוס החדש הזה יהיה ים של שלום או אזור מחריד של מלחמה"[1].

בשנת 1967 נחתמה אמנת החלל החיצון הקובעת כי השימוש בחלל יעשה לצורכי שלום בלבד, ואוסרת על הצבת נשק גרעיני במסלול סביב כדור הארץ או בעצמים אחרים בחלל. בשנת 1982, במהלך כנס בארצות הברית בנושא המחקר והניצול השלו של החלל, עלה חשש לאי יציבותה של אמנת החלל החיצון, ושנה לאחר מכן, ביקש ארגון אונסק"ו מסגן הנשיא של ועדת החלל הסובייטית באקדמיה הרוסית למדעים לארגן כינוס בנושא שמירת החלל כמרחב של שלום. סגן נשיא ועדת החלל הסובייטית אמר כי "שמירה של החלל כגן עדן של שלום ושיתוף פעולה בין אומות העולם, ומניעה מהאנושות לחשוש שמיליטריזם בחלל הוא בלתי נמנע אלו המטרות העיקריות של החוק והמוסר בימינו". בשנת 1984, ארגנה האקדמיה המלכותית של מרוקו כנס בנושא 'הדאונטולוגיה של כיבוש החלל' כאשר המיליטריזם היה בו לנושא המרכזי[1].

בשנת 1998 החלו הסוכנות החלל האירופית והמרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל לגבש קוד אתי לעבודתם בחלל. סוכנות החלל האירופאית גיבשה קבוצת חשיבה בשם 'האתיקה של החלל החיצון' שפעלה בשיתוף פעולה עם ועדת האתיקה העולמית לידע מדעי ולטכנולוגיה (COMEST) של אונסק"ו. ביוני 2000, ה-COMEST פרסמה את הדו"ח "האתיקה של מדיניות החלל"[2]. באוקטובר 2001, קבוצת חשיבה מטעם המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל פרסמה את הספר Icarus’s Second Chance: Towards an Ethics for Space העוסק בסוגיות אתיות בחלל כמו ניהול פסולת חלל ומעקב לוויני. בשנות האלפיים, הנושא של אתיקת חלל החל לזכות לתשומת לב רבה יותר. אוניברסיטת החלל הבינלאומית החלה לשלב קורסים בנושא אתיקת חלל בתוכנית הלימודים שלה, וועדת האתיקה העולמית לידע מדעי ולטכנולוגיה של אונסק"ו החלה לשתף פעולה עם ועדת האומות המאוחדות לניצול שלו של החלל החיצון (COPUOS) (אנ'), בתוך משרד האו"ם לענייני החלל החיצון וביחד כינסו מספר ועידות בנושא אתיקת חלל. בשנת 1997, שודרה הפרסומת הראשונה מהחלל שפרסמה חלב עמיד של חברת תנובה. סוכנות החלל האירופית הקימה לאחר מכן קבוצת חשיבה לגיבוש נהלים אתיים בנושא חסויות טייסי חלל ופרסומות בחלל[1].

סוגיות מוסריות בחלל עריכה

סוגיות מוסריות בחלל עוסקות בערכו של החלל ותכולתו וכן בערכן של הפעולות המתבצעות בחלל שעשויות להשפיע על משתתפי מוסר, הביוספרה והיקום כולו. לדוגמה:[3]

  • האם בחלל קיים דבר מה עם ערך אינהרנטי (Intrinsic value) או האם לחלל ולתכולתו יש רק ערך אינסטרומנטלי (Extrinsic Value)?
  • האם מוטלת החובה על סוכני מוסר להגביל את פעולותיהם בחלל?
  • אם יתגלו חיים בחלל, מהו מעמדם המוסרי? האם מוטלת החובה להתחשב בהם מוסרית?
  • באיזו מידה, אם בכלל, סוכני מוסר צריכים להימנע מזיהום החלל בחיידקים (שחלקם יכולים לשרוד בתנאי החלל)?
  • מהי הדרך ההוגנת ביותר לאסדרה בחלל עבור חקר חלל של המדינות השונות?
  • פסולת חלל שקיימת בחלל מאז שנות השישים מאיימת לפגוע במתקני חלל, בבני אדם שנמצאים במבצעים סביב כדור הארץ וביכולות חקר החלל. האם קיימת חובה מוסרית להקטין את ייצור הפסולת? האם קיימת החובה המוסרית לנקות את החלל מפני הפסולת?
  • האם יש להכיר בזכויות קניין בחלל (למשל לצורך מחצבת מינרלים מאסטרואיד)?
  • מהו מעמדה המוסרי של צפייה ומעקב מהחלל (Space surveillance)?

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Space Ethics, J Arnould, Centre National d’E´ tudes Spatiales, Paris, France, Encyclopedia of Applied Ethics, Elsevier Inc ,2012
  2. ^ Alain POMPIDOU, THE ETHICS OF SPACE POLICY, UNESCO World Commission on the Ethics of Scientific Knowledge and Technology
  3. ^ Schwartz, James SJ, and Tony Milligan, eds. The Ethics of Space Exploration. Springer, 2016