פתיחת התפריט הראשי

אתלרד השני, המכונה "עצת בּוֹשֶת" (לטינית: Ethelredus II, אנגלית עתיקה: Æðelred, אנגלית מודרנית: Æthelred the Unready; ‏966 לערך – 23 באפריל 1016) - מלך אנגליה בשנים 9791013 ומשנת 1014 ועד מותו. בין שתי תקופות שלטונו מלך באנגליה סווין, מלך דנמרק.

אתלרד השני, מלך אנגליה
Æthelred II
EthelUn.jpg
לידה 966
ממלכת וסקס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1016 (בגיל 50 בערך)
לונדון, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קתדרלת סנט פול הישנה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אמה מנורמנדיה
שושלת בית וסקס
תואר מלך אנגליה
אב אדגר, מלך אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Ælfthryth עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Æthelstan Ætheling
אדמונד השני, מלך אנגליה
Eadred Ætheling
Eadwig Ætheling
אדוארד המאמין
Alfred Aetheling
Goda of England עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך אנגליה
18 במרץ 9781013
(כ־34 שנים)
מלך אנגליה (כהונה שנייה)
101423 באפריל 1016
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אתלרד היה בנו של אדגר, מלך אנגליה, מאשתו השנייה אלפרידה, ועלה לשלטון לאחר שאחיו-למחצה, אדוארד המרטיר, נרצח בידי אנשי אמו של אתלרד, שרצתה להושיב את בנה על כס המלכות. לאחר מספר עשורים של שקט ושלום נאלץ אתלרד להילחם בפולשים הויקינגים, ששבו להטריד את אנגליה. בשנת 991 הוא נלחם נגד אולאף טריגווסון, מלך נורווגיה, שהביא עמו את הצבא הפולש הגדול ביותר שפלש לאנגליה במאה השנים שלפני כן. אתלרד אמנם הפסיד מול צבאו של אולאף, אך הצליח להגיע עמו להסכם שהיה לטובתו, משום שאולאף נאלץ לחזור ולהגן על נורווגיה. גם אחרי פלישה זו התרחשו פלישות ויקינגיות נוספות לאנגליה, אשר חלק נכבד מהן הדף אתלרד לא בכוח הזרוע כי אם בתשלומי כסף, שנקראו "דנגלד". ייתכן שחולשתו זו כנגד הפולשים הוויקינגים הקנתה לו את תדמיתו הרעה בספרי ההיסטוריה, המציירים אותו כאדם חלש אשר מוטט את אנגליה.

בשנת 1013 פלש לאנגליה סוון מלך דנמרק, ואתלרד ברח יחד עם שני בניו לנורמנדיה, מולדתה של אשתו אֶמָּה, וחזר רק עם מותו של סווין בשנת 1014. אז הוא שב למלוך ושלט באנגליה שנתיים נוספות עד למותו בשנת 1016. יורשו על הכס היה בנו, אדמונד השני, אשר מלך מספר חודשים והובס בקרב מול קאנוט הגדול מלך דנמרק, בנו של סווין.

אתלרד מתואר לרוב כאיש חלש אשר דרדר את ממלכת אנגליה למצב של אסון, אבל תיאור זה אינו מדויק כלל ועיקר. הוא ערך רפורמות שיפור נרחבות במערכת המנהלית האנגלית והכניס את מוסד השריפות (Sheriff); כמו כן, על פי כמות המתכות היקרות במטבעות מתקופתו ניתן לראות כי תקופת שלטונו הייתה תקופה של פריחה כלכלית.

משמעות כינויו, המועבר לאנגלית מודרנית כ-Unready, איננה "בלתי נכון" כי אם "(זה המקבל) עצה רעה." זהו אולי משחק מילים מכוון על שמו אתלרד, שמשמעותו "בעל תושיה" (כלומר, המקבל עצה טובה). הכינוי מאוחר מאוד ותועד לראשונה במאה ה-13, מאתיים שנה לאחר מותו, בצורה Unrad.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Elizabeth M. Tyler, Ross Balzaretti, Narrative and History in the Early Medieval West, Brepols, 2006. עמ' 212.



  ערך זה הוא קצרמר בנושא הממלכה המאוחדת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.