אתל ברימור
אתל ברימור (באנגלית Ethel Barrymore; נולדה אתל בליית'; 15 באוגוסט 1879 – 18 ביוני 1959) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע אמריקאית. קריירת המשחק שלה נמשכה יותר מחמישים שנה, ובשיאה נחשבה "לגברת הראשונה של התיאטרון". חברה בהיכל התהילה של התיאטרון האמריקאי.
 | |
| אתל ברימור ,1940 | |
| לידה |
15 באוגוסט 1879 פילדלפיה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
18 ביוני 1959 (בגיל 79) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Calvary Cemetery  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1894–1957 (כ־63 שנים) |
| בן או בת זוג |
ראסל גריסוולד קולט |
| צאצאים |
סמואל קולט, אתל ברימור קולט, ג'ון דרו קולט |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
בשנת 1944 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעתה בסרט "None But the Lonely Heart", ובשנת 1949 הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעתה בסרט "פינקי".
ברימור היא נצר למשפחת שחקנים מפורסמת וענפה, הכוללת בין השאר את אחיה ליונל ברימור וג'ון ברימור, ואת נכדתו של ג'ון, דרו ברימור.
קריירת משחק עריכה
ברימור הופיעה לראשונה בניו יורק בשנת 1894, בתפקיד יוליה מחזה "The Rivals" (היריבים), ביחד עם סבתה, לואיזה ליין דרו. בשנת 1895 הופיעה לראשונה בברודוויי, במחזה The Imprudent Young Couple (הזוג הצעיר וקל הדעת), ביחד עם דודה ג'ון ברימור. בשנים 1897–1898 זכתה להצלחה במחזות בלונדון לצד השחקן המוערך הנרי אירווינג(אנ'), הצלחה שהזניקה את הקריירה שלה גם בארצות הברית.[1] [2]
פריצת הדרך הגדולה שלה הגיעה בשנת 1901, בתפקיד מאדאם טרנטוני במחזה "Captain Jinks of the Horse Marines" (קפטן ג'ינקס מיחידת יורדי הים הרכובים). הופעתה זיכתה אותה בהכרה והפכה אותה לאחת השחקניות המוערכות של התקופה.
בשנת 1928 חנכה בברודוויי תיאטרון שנקרא על שמה, Ethel Barrymore Theater, במחזה "The Kingdom of God" (ממלכת האל). התיאטרון עדיין פעיל ועדיין נושא את שמה.
הופעתה הראשונה בקולנוע הייתה בשנת 1914 בסרט האילם "The Nightingale" (הזמיר). בשנת 1932 הופיעה בסרט "Rasputin and the Empress" (רספוטין והקיסרית), הסרט היחיד שבו הופיעה לצד שני אחיה, ג'ון וליונל ברימור. ב- 1944 הופיעה בסרט "רק הלב הבודד" לצידו של קרי גרנט וזכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. ב-1946 הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור משחקה בסרט "בסחור המעלות". ב-1947 השתתפה בסרט "בת החוואי" לצידם של לורטה יאנג וג'וזף קוטן. בשנת 1949 הופיעה בסרט "נשיקת חצות" עם מריו לנצה וקתרין גרייסון. בשנת 1951 השתתפה בסרט "גברת אדיבה" לצדן של בטסי בלייר ואנג'לה לאנסברי וב-1953 השתתפה בסרט "סיפור שלוש אהבות".
חיים אישיים עריכה
ברימור נולדה בפילדלפיה, השנייה מבין שלושת ילדיהם של השחקנים מוריס ברימור וג'ורגינה דרו. אמה מתה בשנת 1893, דבר שאילץ את אתל לצאת לעבוד, וכך ויתרה על חלומה להיות פסנתרנית, והחלה לשחק.
בתקופת הופעותיה בלונדון, בשנים 1897–1898, הכירה את וינסטון צ'רצ'יל ודחתה את הצעתו לנישואים. היא התחתנה עם ראסל גריסוולד קולט בשנת 1909, ולזוג נולדו שלושה ילדים. הם התגרשו בשנת 1923.
ברימור מתה ממחלת לב בשנת 1959.
בתרבות הפופולרית עריכה
בסרט שיר אשיר בגשם משנת 1952, דון לוקווד (ג'ין קלי) פוגש את קת'י סלדן (דבי ריינולדס), השואפת לשחק בתיאטרון. הוא מסיים את פגישתם הראשונה במילים "היי שלום, אתל ברימור".[3]
בסרט היכן שהוא בזמן משנת 1980, כריסטופר ריב מעיין בתמונות ישנות מהתיאטרון, ואפשר לראות את תמונתה של אתל ברימור בבגדי נזירה מהמחזה "The Kingdom of God". [4]
קישורים חיצוניים עריכה
אתל ברימור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אתל ברימור, באתר AllMovie (באנגלית)
אתל ברימור, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אתל ברימור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אתל ברימור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתל ברימור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ אתל ברימור ב-Internet Broadway Database (אנגלית)
- ^ מודעת אבל בניו יורק טיימס (אנגלית)
- ^ שיר אשיר בגשם, ציטוטים ב-IMDb
- ^ Edwardian Beauty – on Stage and in Film (אנגלית)