אתרוג (ביטוי)

כינוי בפוליטיקה הישראלית
(הופנה מהדף אתרוג (פרקטיקה))

אִתְרוּג (או אתרוגנות, לְאַתְרֵג) הוא ביטוי ביקורתי בפוליטיקה הישראלית כלפי אמצעי התקשורת בישראל, בטענה שהם נמנעים מלבקר פוליטיקאי המקדם את האג'נדה שלהם.

מקור הביטוי ומשמעותו עריכה

את הביטוי המטפורי טבע אמנון אברמוביץ' בפברואר 2005 בקשר לאריאל שרון. שרון היה באותה העת ראש ממשלת ישראל ונחקר בחשד למעשי שחיתות. במקביל, שרון הוביל את תוכנית ההתנתקות, ולהערכת אברמוביץ' (שתמך בתוכנית) היחיד שיכול להוציאה אל הפועל. כחצי שנה לפני יישום התוכנית, אמר אברמוביץ' בכנס שעסק בה במכון ון ליר: "צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, לשומרו בקופסה אטומה, מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן, לפחות עד תום ההתנתקות [...] לדעתי צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים, אלא גם מפני דגלים משפטיים. אתרוגיות עד סוף ספטמבר 2005, אחר-כך נשקול מחדש"[1].

האמירה של אברמוביץ' עוררה ביקורת רבה - בין השאר מצד עמיתיו של אברמוביץ', ביניהם נחום ברנע[2]. אנשי ימין לכנות את שרון "האתרוג", כביקורת על היחס התקשורתי כלפיו. בעקבות שורה של פיגועי ירי באוקטובר 2005, אמר יו"ר סיעת האיחוד-הלאומי, ח"כ צבי הנדל: "אולי לכבוד סוכות האתרוג יתעשת ויילחם בטרור"[3]. אחרי ההתנתקות אמר פנחס ולרשטיין, ראש המועצה האזורית בנימין, כי "התקשורת שכחה את תפקידה ועשתה הכל כדי לשמור על האתרוג"[4]. אברמוביץ' עצמו התייחס מספר פעמים לאותה אמירה. במאי 2005 כתב: "הטענה המתריסה, החצופה, הדמגוגית מכולן היא הטענה שאנחנו, העיתונאים, מחפים על מעשים עברייניים של שרון, פליליים ממש, והכל למען ההתנתקות."[5]. ביולי 2005 כתב כי באמירתו התכוון שהפרשנים לא יציגו את שרון באור שלילי, אולם בטורי הידיעות "יש להתייחס אליו כמו אל חושחש"[6].

בשל השימוש שעשה בה אברמוביץ' הפכה המילה "אִתרוּג" לביטוי שמתאר העלמת עין ממעשי שחיתות, כשהם מבוצעים על ידי מי שאמצעי תקשורת חפץ ביקרו ולהטיות פוליטיות בתקשורת בכלל[7]. כך לדוגמה השתמש בנימין נתניהו בביטוי הזה ב-2021, כלפי ראש הממשלה נפתלי בנט: "ברור שהתקשורת היא השופר של הממשלה, ובנט הוא האתרוג של התקשורת"[8]. במקרה אחר, העיתונאי יואב יצחק הואשם באתרוג של נתניהו[9], לאחר שטען כי "בזכות מדיניותו של נתניהו והשפעתו על טראמפ הוא הפך לנכס אסטרטגי לישראל" וכי "מנדלבליט וניצן יאלצו לקחת זאת בחשבון בבואם להכריע בתיקים 1000 ו-2000"[10]. העיתונאית יפעת ארליך ייחסה לציונות הדתית איתרוג לבנימין נתניהו ביחס לכתבי האישום נגדו, אותו הגדירה כלא מוסרי[11]. ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן טען כי נתניהו מחפש אִתרוּג, לאור ביטול סיפוח בקעת הירדן. כתב העין השביעית אורן פרסיקו טען כי נתניהו זוכה לאיתרוג מערוץ 20 וישראל היום סביב פרשת 3000[12].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יניב זך, השומר של אריק, באתר nrg‏, 26 באפריל 2005;
    הקלטת הדיון(הקישור אינו פעיל, 5 בפברואר 2017)
  2. ^ מרדכי קרמניצר, מסקנתו של אמנון אברמוביץ' בדבר היחס המגונן כלפי שרון מסוכנת והרסנית מאין כמותה, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005
  3. ^ "אולי לכבוד סוכות האתרוג יתעשת וילחם בטרור", באתר ynet, 16 באוקטובר 2005
  4. ^ "התקשורת ובג"ץ שיתפו פעולה עם שרון", באתר ynet, 31 באוגוסט 2005
  5. ^ אמנון אברמוביץ', סיקור תיק התנתקות - בזכות הגיוס, בגנות ההשתמטות, באתר העין השביעית, 1 במאי 2005
  6. ^ אמנון אברמוביץ', סיקור ההתנתקות - אתרוג, לימון ופועל מהשטחים, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005
  7. ^ אתרוגנות, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
  8. ^ מרים ברדוגו, ‏נתניהו: "הספקתם להביא תקציב גרוע ו-3 מחדלי ענק", באתר "סרוגים", 2 בספטמבר 2021
  9. ^ https://twitter.com/yoavnews1/status/919165171335036928, Twitter
  10. ^ https://twitter.com/yoavnews1/status/919156791648374786, Twitter
  11. ^ יפעת ארליך, האיתרוג הלא מוסרי של הציונות הדתית, באתר ynet, 15 במאי 2019
  12. ^ אורן פרסיקו, נתניהו? שפיר!, באתר העין השביעית, 10 ביולי 2017