פתיחת התפריט הראשי

אתר מורשת לאומית (ישראל)

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אתר מורשת לאומית הוא אתר בישראל ובשטחים שבשליטתה, שהוכר במסגרת התוכנית להעצמת המורשת הלאומית בישראל המכונה גם "ציוני דרך", כנכס הראוי להשקעה ממשלתית לשם שימורו ופיתוחו.

בחינת הנכסים המוכרים כאתרי מורשת לאומית, מתייחסת בין היתר לעמידתם בתנאים הבאים: עליהם להיות נכסים המבטאים ערך לאומי המייצג סיפור היסטורי לאומי וייחודי, בעלי בולטות משמעותית ופוטנציאל שימור. לחלופין, עליהם להיות נכסים המבטאים ערך לאומי, שנמצאים בסכנת אבדון או כליה וקיים הצורך לבצע בהם פעולות הצלה.

שלט מזהה לאתר מורשת לאומית בישראל
שלט מזהה לאתר מורשת לאומית בישראל

רקעעריכה

ב-21 בפברואר 2010 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1412 בעניין העצמת תשתיות המורשת הלאומית, אשר קבעה מתווה פעולה לשיקום והעצמה של תשתיות המורשת הלאומית, "באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו." החלטת הממשלה לטפל במורשת הלאומית נגזרה מהכרה עמוקה במשמעות ערכה התרבותי והחברתי של מורשת זו. תשתיות המורשת הלאומית הוגדרו כנכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים המעידים על הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל, שהעצמתן תורמת לחיזוק התודעה, הגאווה והחיוניות הלאומית.

הכרה באתר מורשת לאומיתעריכה

פניות להכרה באתר כאתר מורשת לאומית, מוערכות על פי אמות המידה הבאות: ערכו של האתר ברמה ההיסטורית והלאומית, עוצמת הסיפור שהוא מכיל והמחשתו, לרבות נדירותו, מידת הייצוגיות שלו וכן מידת האותנטיות שלו. כמו כן, נבחנת מידת הדחיפות בהצלת הנכס ושימורו. את רשימת האתרים הנוכחית, גיבשה ועדת היגוי בין-משרדית בראשותו של מזכיר הממשלה לשעבר, צבי האוזר. על ביצוע תוכניות ההשקעה הממשלתיות בפרויקטים השונים, מופקד אגף בכיר מורשת לאומית והנצחה במשרד ראש הממשלה, בראשותו של ראובן פינסקי.

בין האתרים שהוכרו כאתרי מורשת לאומית ישנם אתרי ארכאולוגיה, אתרי מורשת ההתיישבות הבנויה (החל משנת 1870), מוזיאונים ואתרי ביקור מוזיאליים, ארכיונים, מיצגי אמנות פלסטית ואנדרטאות. לצדם של אתרי המורשת הלאומית המוחשיים, קיימות תשתיות לא גשמיות המטפחות את הלשון והספרות העברית, זמר עברי ומוזיקה מסורתית, סרטים וקולנוע, מחול עממי, חגים וטקסים. האתרים שברשימה זוכים למימון וסיוע כספי ממשרדי ממשלה, ולהכללתם ברשימת אתרי המורשת הלאומית נודעת גם חשיבות תדמיתית.

תחומי הפרויקטעריכה

מטרות התוכניתעריכה

חינוך והסברהעריכה

  • חשיפת נכסי המורשת לאומית לציבור הרחב לעידוד תחושת השייכות.
  • חיזוק המעורבות החווייתית במגוון הנושאים והנדבכים המרכיבים את המורשת הלאומית.
  • חידוש אתוסים לאומיים.
  • יצירת סינרגיה בין נכסי המורשת הלאומית על ידי רישות בקשרי תוכן, פעילות, הסברה ועוד.

כלכלהעריכה

  • יצירת תחרות בונה בין גופים ורשויות העוסקים בשימור וטיפוח נכסי מורשת, במקביל לתמרוץ שיתופי פעולה ביניהם.

שימור ומחקרעריכה

  • הנגשה ושימור של כל נכסי המורשת הלאומית בישראל באמצעות בניית מערכות סקירה, איסוף, קיטלוג, תיעוד דיגיטלי ואצירה תוכנית וחומרית. בפעולה זו יש כדי להוות, כך שלא ירדו לטמיון או יישכחו.
  • הכשרת, הסמכת ואיגוד עתודה של אנשי מקצוע בכל תחומי העצמת המורשת.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • "אתרי מורשת לאומית", גיליון מספר 17 של כתב העת ארכיון, 2013

קישורים חיצונייםעריכה