א-הא

להקת פופ רוק נורווגית

אָ-הָא (A-ha) היא להקת פופ רוק נורווגית שזכתה לפופולריות רבה בשנות ה-80 של המאה ה-20. לאחר הפסקת פעילות קצרה בשנות ה-90 חזרה הלהקה לפעילות מלאה עד להתפרקותה בסוף שנת 2009. הלהקה שבה לפעול ב-2015.

א-הא
הופעה חיה של א-הא בפרנקפורט, 2005
הופעה חיה של א-הא בפרנקפורט, 2005
מקום הקמה אוסלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אוסלו, נורווגיה
תקופת הפעילות
סוגה פופ רוקסינת'-פופרוק אלטרנטיביגל חדש
חברת תקליטים יוניברסל
פרסים והוקרה
  • פרס שפלמן השנתי (1985)
  • פרס כבוד של חבר המושבעים של פרס שפלמן (2000)
  • פרס כבוד של חבר המושבעים של פרס שפלמן (2010)
  • פרס הספרות ע"ש פר גינט (1987)
  • היכל התהילה של רוקהיים (2011)
  • Spellemann Award for the videoclip of l'any (2000)
  • פרס כבוד של חבר המושבעים של פרס שפלמן (1986)
  • Spellemann Award for the videoclip of l'any (1986)
  • פרס שפלמן לאלבום הפופ של השנה (1985)
  • פרס שפלמן לאלבום הפופ של השנה (1986)
  • פרס הרדיו הגרמני (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
a-ha.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
מורטן הארקט (סולן)
מאגנה פיורהלמן (קלידים)
פול וואקטר-סבוי (גיטרות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ההרכב עריכה

להקת א-הא הוקמה בשנת 1982 על ידי הסולן מורטן הארקט, הקלידן מאגנה פיורהולמן והגיטריסט פול וואקטר-סאבוי. תחילה פעלה הלהקה בנורווגיה, אך לאחר זמן קצר עברה ללונדון במטרה להיחשף בפני קהל רב יותר. את השם בחרו חברי הלהקה מתוך כוונה ליצור שם שייקלט בכמה שיותר שפות ושמבטא קריאת כוונה והבנה בכל השפות. "א-הא" הוא שם קליט, קצר, ברור ומקורי.

הפריצה הגדולה (1984–1985) עריכה

בשנת 1984 הקליטו חברי א-הא את שירם הראשון, שנקרא באותה העת "Lesson one" (שיעור ראשון). השיר נכשל באופן מוחלט ומכר רק 300 סינגלים. עובדה זו לא פגעה בנחישותם של חברי הלהקה, שהמשיכו להקליט ולערוך גרסאות נוספות לשיר, אשר קיבל בסופו של דבר את השם "Take on Me". השיר הפך עד מהרה ללהיט ענק, ניצב בראשי מצעדי הפזמונים באירופה ובארצות הברית ומכר למעלה ממיליון וחצי עותקים בחודש הראשון להוצאתו. אחת הסיבות להצלחתו האדירה של השיר "Take on Me" הייתה העובדה שהשיר לווה בווידאו קליפ יצירתי במיוחד, שבו נעשה שילוב בין אנימציה למציאות. בטקס פרסי MTV בשנת 1986 זכה השיר בשש קטגוריות שונות.

הסינגל הבא שהוציאה הלהקה היה ".The Sun Always Shines on T.V". שיר זה, שהפך גם הוא ללהיט במצעדי הפזמונים, לווה בקליפ מרהיב שזכה במספר פרסים. באותה שנה הייתה א-הא בין המועמדות לפרס הגראמי על הפריצה הגדולה לאותה שנה. בעוד שבארצות הברית דעכה הצלחת הלהקה לאחר הוצאת שני הסינגלים המצליחים עמם פרצו לתודעה, הרי שבאירופה הייתה זו רק ראשית דרכה של הלהקה הצעירה מנורווגיה.

אלבום הבכורה של הלהקה, "Hunting High and Low", שיצא בשנת 1985 הכיל את שני הלהיטים המצליחים ואת שיר הנושא, והפך לרב מכר עולמי. בארצות הברית מכר האלבום למעלה ממיליון עותקים והפך לאלבום פלטינה. עד לשנת 2005 מכר האלבום 8 מיליון עותקים.

המשך פעילות עריכה

בשנת 1986 הוציאה א-הא את אלבומה השני, "Scoundrel Days". באלבום זה ניכר מעברה של הלהקה מסינת'פופ לרוק אלטרנטיבי. כשנה לאחר מכן הצטרפה הלהקה לשורת מוזיקאים מובילים, כשביצעה את שיר הנושא "The Living Daylights" לסרטו של ג'יימס בונד, 007 באזור המסוכן, בכיכובו של השחקן הבריטי טימותי דלטון. שיר זה נכלל באלבומה השלישי של הלהקה, "Stay on These Roads". אלבום זה זכה להצלחה פחותה משני קודמיו, וכך גם שני האלבומים שבאו אחריו, "East of the Sun, West of the Moon" שיצא בשנת 1990 ו-"Memorial Beach" שיצא בשנת 1993.

בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90 נחלה הלהקה הצלחה גדולה בדרום אמריקה, ובמיוחד בברזיל, שם הופיעו בפני קהל רב בכמה מהאצטדיונים הגדולים בעולם. בשנת 1991 שברה הלהקה שיא כשהופיעה בפני קהל מעריצים של 198,000 איש.

בשנת 1994, בעקבות סכסוכים בין חברי הלהקה, כמו גם בין הלהקה לחברת התקליטים, לקחו חברי הלהקה הפסקה מעבודתם יחד, אולם לא התפרקו באופן רשמי. חבריה החלו להתמקד בקריירות סולו. יחד עם זאת, השלושה חברו להופיע בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לילהאמר. הופעה זו כללה שיר חדש שחובר במיוחד להופעה זו – "Shapes That Go Together".

קריירות סולו עריכה

עם הפסקת פעילותה הזמנית של הלהקה, פנו כל אחד מחבריה לביסוס קריירת סולו. גיטריסט הלהקה, וואקטר-סאבוי, הוציא חמישה אלבומים בשיתוף אשתו ולהקתם "סאבוי".

מורטן הארקט, סולן הלהקה, הוציא שלושה אלבומי סולו, אחד באנגלית (Wild Seed) ושניים בנורווגית שזכו להצלחה גדולה בנורווגיה. בשנת 2008 הוא הקליט אלבום סולו נוסף באנגלית, Letter From Egypt.

קלידן הלהקה, מגן פורהולמן, פנה ליצירת אמנות (פיסול וציור) וכן הלחין פסקולים לסרטי קולנוע וטלוויזיה. בשנת 2004 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, בסיועם של חברי להקת קולדפליי, הידועים כמעריציה של להקת א-הא.

חידוש הפעילות (1998–2009) עריכה

 
הופעה חיה של להקת א-הא בקלן, גרמניה בשנת 2005

בשנת 1998 הוזמנו חברי הלהקה להופיע בפני זוכי פרס נובל לשלום. בעקבות הביקורות המצוינות שלהן זכתה ההופעה הקצרה, חברו השלושה חזרה והקליטו את אלבומם החדש, "Minor Earth Major Sky". אלבום זה שיצא בשנת 2000 הביא אחריו מסע הופעות, שכלל הופעה באינטרנט בפני 3.6 מיליון צופים. הלהיט שהנפיק האלבום, "Summer Moved On", כלל שיא שירה חדש בהקלטות, בהן שר הארקט 20.3 שניות רצוף.

בשנת 2002 הוציאה הלהקה את אלבומה השביעי "Lifelines", בו בלטו בעיקר שיר הנושא והשירים Forever Not Yours ו-You Wanted More.

בשנת 2004 חגגה א-הא 20 שנים להקמתה, עם הוצאת אוסף הסינגלים שלהם מהשנים 1984–2004. אלבום זה השיב את הלהקה למצעדי המכירות בבריטניה, והאלבום הגיע לרשימת 20 האלבומים הנמכרים ביותר. במהלך פעילות הלהקה, הוציאה א-הא 32 סינגלים, מתוכם 13 הגיעו לעשירייה הראשונה במצעדי הפזמונים הבריטיים. שנה לאחר מכן, הופיעה הלהקה במופע "לייב אייד 8" בעיר ברלין בפני קרוב ל-200,000 מעריצים.

את שנת 2005 סיימו חברי הלהקה עם הוצאת אלבום חדש בשם "Analogue", שבו בלטו שיר הנושא והשירים Cosy Prisons ו-Celice. אלבום זה הוא יותר אלטרנטיבי מקודמיו וכולל כמה יצירות יוצאות-דופן של הלהקה. בעקבות יציאת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות מצליח בארצות הברית, באירופה ורוסיה. שנה לאחר מכן הקליטה א-הא חידוש לשירו של ג'ון לנון "#9 Dream" למען אמנסטי אינטרנשיונל.

אלבום האולפן התשיעי של הלהקה, "Foot of the Mountain", יצא לאור ביוני 2009.

באוקטובר 2009 הודיעו חברי הלהקה על פירוקה בדצמבר של אותה שנה, וזאת, לדבריהם, בשל רצון להקדיש את זמנם לפעילות הומניטרית[1][2].

חידוש הפעילות (2015–הווה) עריכה

במרץ 2015, דווח בעיתונות הרשמית של נורווגיה על חידוש הפעילות של הלהקה ומאוחר יותר באותה השנה אף הוציאו את אלבומם העשירי "Cast in steel".[3]

החל מ-2017, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות באירופה במסגרת "MTV Unplugged" שאף הוקלט לאלבום הופעה המתוכנן לצאת בעתיד.

סיבוב ההופעות "MTV Unplugged" חודש גם ל-2018 והלהקה יצאה לסיבוב הופעות אירופאי במסגרתו הגיעה גם לישראל והופיעה באמפי פארק רעננה ב-21 ביוני 2018.[4]

דיסקוגרפיה עריכה

  • Hunting high and low ,1985
  • Scoundrel days ,1986
  • Stay on these roads ,1988
  • East of the sun, west of the moon ,1990
  • Headlines and deadlines (the best of) ,1991
  • Memorial beach ,1993
  • Minor earth major sky ,2000
  • Lifelines ,2002
  • How can I sleep with your voice in my head (live album) ,2003
  • 2004, The Singles: 1984-2004
  • 2005, Analogue
  • 2009, Foot of the Mountain
  • 2015, Cast in Steel
  • 2022, True North

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא א-הא בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ להקת א-הא מתפרקת, באתר ynet, 15 באוקטובר 2009
  2. ^ זיו ריינשטיין, א-הא, בפעם האחרונה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2009
  3. ^ "A-ha gjenforenes". VG.
  4. ^ שגיא בן נון‏, שמש נצחית בראש צלול: ההופעה של א-הא עירבבה בין התרגשות נוסטלגית, מלנכוליה והתרוממות רוח, באתר וואלה!‏, 22 ביוני 2018