א-שרק אל-אווסט

אַ-שַּׁרְק אלְ-אַוְסַטערבית: الشرق الأوسط – "המזרח התיכון") הוא יומון בשפה הערבית, היוצא לאור בלונדון מאז 1978 וזוכה לפופולריות רבה בעולם הערבי.

א-שרק אל-אווסט
Asharq Al-Awsat, aš-Šarq al-Awsat
תדירות עיתון יומי
פורמט ברואדשיט
בעלים תורכי בן סלמאן אאל-סעוד עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך ראשי טארק חמיד
תאריכי הופעה 1978–הווה (כ־45 שנים)
שפה ערבית
מערכת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון
תפוצה 234,561[1]
מדינה ערב הסעודיתערב הסעודית בבעלות משפחת המלוכה הסעודית
יוצא לאור בלונדון
ISSN 0265-5772
www.aawsat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העיתון מודפס באמצעות הלוויין בפרנקפורט, ניו יורק, קזבלנקה, קהיר, ריאד, ג'דה, דמאם, מדינה, דובאי, בגדאד, ביירות ובמקומות נוספים. הוא גם מפעיל אתר אינטרנט בערבית ואתר נוסף באנגלית. "א-שרק אל-אווסט" מסקר אירועים ברחבי העולם באמצעות רשת של כתבים הפזורים באירופה, ארצות הברית, אסיה ובעולם הערבי. בנוסף קיים שיתוף פעולה עם העיתונים וושינגטון פוסט, הניו יורק טיימס ולוס אנג'לס טיימס.

העיתון בבעלותו של פייסל בן סלמאן בן עבד אל-עזיז, בן משפחת המלוכה הסעודית. הסופר רבעי אלמדהון הוא בין עורכי העיתון.

אמינותעריכה

כמו עיתונים נוספים היוצאים לאור בלונדון, נחשב "א-שרק אל-אווסט" כעיתון אמין ונקי מצנזורה באופן יחסי.[דרוש מקור] עורך העיתון, טארק חמיד, סיפר כי כתבי העיתון חשופים לאיומים ברצח, וכי גורמים המקורבים לשליטי מדינות ערב רואים בכתבי העיתון "כופרים" שמשחירים את שמם ופוגעים במעמדם.[דרוש מקור] בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין בעיראק נאסרה הפצת העיתון במדינה.

עם זאת, פרופ' אייל זיסר טוען כי "בעולם הערבי אין עיתון מהימן, נקי-כפיים וחסר-אג'נדה דוגמת ה'ניו יורק טיימס'".[2] ב-2006 פרסמה מונא טחאווי, כתבת העיתון שפוטרה ממשרתה, מאמר בו טענה כי "א-שרק אל-אווסט" אינו ליברלי כפי שהוא מתיימר להיות, והוא נמנע מפרסום ביקורת על השלטון הסעודי ובעלי בריתו. בנוסף, טענה טחאווי כי מידע שיכול להביך את שליטי מדינות ערב מתפרסם רק בגרסה האנגלית של אתר האינטרנט, אך לא בגרסה הערבית. בתגובה, פרסם העורך חמיד מאמר חריף שבו כינה את דבריה "שקר מוחלט", וטען כי העיתון לא מושפע מלחצים חיצוניים ונותן מקום גם לביקורת על שליטי ערב. לדבריו, "איננו טוענים שאנו מביאים את האמת במלואה או מחזיקים בה באופן מלא, אבל כמו שאמר בן בראדלי, עורכו לשעבר של ה'וושינגטון פוסט', אנו מנסים להגיע לאמת קרוב ככל האפשר".[3]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא א-שרק אל-אווסט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Statistics on the Arab Media" (PDF). Arab Reform Bulletin. נבדק ב-25 באפריל 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ ניר יהב‏, איך לקרוא את העיתונים הערבים?, באתר וואלה!‏, 26 באוקטובר 2007
  3. ^ ג'קי חוגי, גילוי לא נאות, באתר nrg‏, 29 ביוני 2006
  ערך זה הוא קצרמר בנושא עיתונים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.