א-שרק אל-אווסט
אַ-שַּׁרְק אלְ-אַוְסַט (בערבית: الشرق الأوسط – "המזרח התיכון") הוא יומון בשפה הערבית, היוצא לאור בלונדון מאז 1978 וזוכה לפופולריות רבה בעולם הערבי.
תדירות | עיתון יומי |
---|---|
פורמט | ברואדשיט |
בעלים | תורכי בן סלמאן אאל-סעוד, Saudi Research and Media Group |
עורך ראשי | טארק חמיד |
תאריכי הופעה | 1978–הווה (כ־46 שנים) |
שפה | ערבית |
מערכת | לונדון |
תפוצה | 234,561[1] |
מדינה |
בבעלות משפחת המלוכה הסעודית יוצא לאור בלונדון |
ISSN | 0265-5772 |
aawsat | |
העיתון מודפס באמצעות הלוויין בפרנקפורט, ניו יורק, קזבלנקה, קהיר, ריאד, ג'דה, דמאם, מדינה, דובאי, בגדאד, ביירות ובמקומות נוספים. הוא גם מפעיל אתר אינטרנט בערבית ואתר נוסף באנגלית. "א-שרק אל-אווסט" מסקר אירועים ברחבי העולם באמצעות רשת של כתבים הפזורים באירופה, ארצות הברית, אסיה ובעולם הערבי. קיים שיתוף פעולה בינו לבין העיתונים "וושינגטון פוסט", "הניו יורק טיימס" ו"לוס אנג'לס טיימס".
העיתון נמצא בבעלותו של פייסל בן סלמאן בן עבד אל-עזיז, בן משפחת המלוכה הסעודית. הסופר רבעי אלמדהון הוא בין עורכי העיתון.
אמינות
עריכהכמו עיתונים נוספים היוצאים לאור בלונדון, נחשב "א-שרק אל-אווסט" כעיתון אמין ונקי מצנזורה באופן יחסי.[דרוש מקור] עורך העיתון, טארק חמיד, סיפר כי כתבי העיתון חשופים לאיומים ברצח, וכי גורמים המקורבים לשליטי מדינות ערב רואים בכתבי העיתון "כופרים" שמשחירים את שמם ופוגעים במעמדם.[דרוש מקור] בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין בעיראק נאסרה הפצת העיתון במדינה.
עם זאת, פרופ' אייל זיסר טוען כי "בעולם הערבי אין עיתון מהימן, נקי-כפיים וחסר-אג'נדה דוגמת ה'ניו יורק טיימס'".[2] ב-2006 פרסמה מונא טחאווי, כתבת העיתון שפוטרה ממשרתה, מאמר בו טענה כי "א-שרק אל-אווסט" אינו ליברלי כפי שהוא מתיימר להיות, והוא נמנע מפרסום ביקורת על השלטון הסעודי ובעלי בריתו. בנוסף, טענה טחאווי כי מידע שיכול להביך את שליטי מדינות ערב מתפרסם רק בגרסה האנגלית של אתר האינטרנט, אך לא בגרסה הערבית. בתגובה, פרסם העורך חמיד מאמר חריף שבו כינה את דבריה "שקר מוחלט", וטען כי העיתון לא מושפע מלחצים חיצוניים ונותן מקום גם לביקורת על שליטי ערב. לדבריו, "איננו טוענים שאנו מביאים את האמת במלואה או מחזיקים בה באופן מלא, אבל כמו שאמר בן בראדלי, עורכו לשעבר של ה'וושינגטון פוסט', אנו מנסים להגיע לאמת קרוב ככל האפשר".[3]
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של א-שרק אל-אווסט (בערבית)
- א-שרק אל-אווסט, ברשת החברתית פייסבוק
- א-שרק אל-אווסט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- א-שרק אל-אווסט, ברשת החברתית אינסטגרם
- א-שרק אל-אווסט, ברשת החברתית טיקטוק
הערות שוליים
עריכה- ^ "Statistics on the Arab Media" (PDF). Arab Reform Bulletin. נבדק ב-25 באפריל 2011.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ ניר יהב, איך לקרוא את העיתונים הערבים?, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2007
- ^ ג'קי חוגי, גילוי לא נאות, באתר nrg, 29 ביוני 2006