באיה
באיה (בהונגרית: Baja) היא עיר במחוז באץ'-קישקון בדרום הונגריה, 150 ק"מ מדרום לבודפשט ו-108 ק"מ מדרום-מערב לעיר המחוז קצ'קמט. היא העיר השנייה בגודלה במחוז, אחרי קצ'קמט ובה שירותי ממשל, חינוך ובריאות ליישובי האזור. העיר קרובה לנהר הדנובה וליערות, ובה אתרי תרבות היסטוריים. מקור השם הוא מטורקית או מקרואטית ופירושו "שור".
| |||
בית העירייה | |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | המישור הגדול הדרומי | ||
מחוז | באץ'-קישקון | ||
נפה | נפת באיה | ||
ראש העיר |
רוברט זיגו (Róbert Zsigó) | ||
שטח | 177.61 קמ"ר | ||
גובה | 95 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 33,142 (1 בינואר 2023) | ||
קואורדינטות | 46°10′N 18°57′E / 46.167°N 18.950°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
bajaionkormanyzat.hu | |||
היסטוריה
עריכהאזור באיה היה מיושב ברציפות מסוף תקופת הברזל, אך יש עדויות להתיישבות אנושית קודמת. היישוב הנוכחי מוזכר במסמכים מ-1308. לאחר כיבוש האזור על ידי האימפריה העות'מאנית עלתה חשיבותו של היישוב והוא קיבל זכויות עיר ב-1696. אל העיר היגרו סרבים ונזירים פרנציסקנים מבוסניה. מכאן בא שמה הלטיני של העיר, Francillo.
במאה ה-18, כשהייתה הונגריה חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, התיישבו בעיר גרמנים, קרואטים, סרבים ויהודים. מיקומה על הדנובה סייע להפיכתה לציר תעבורה ומסחר מרכזי. יין ודגנים הועברו ממנה לגרמניה ואוסטריה.
במאה ה-19 הונחה בבאיה מסילת ברזל והעיר הפכה לצומת רכבות אך עם הנחת מסילה שהגיעה לרייקה ומתן אפשרות לייצא תבואה מהונגריה בדרך הים, פחתה חשיבותה המסחרית של באיה. עם זאת, העיר המשיכה להוות מרכז שירותים ומסחר.
ב-1918, לאחר מלחמת העולם הראשונה, סופחה באיה ליוגוסלביה. בעקבות הסכם טריאנון סופחה באיה להונגריה.
לאחר מלחמת העולם השנייה נודעה העיר בתעשיית הטקסטיל שלה ובגשר העובר מעל הדנובה.
דמוגרפיה
עריכהמבין תושבי העיר 93% הם הונגרים והיתר הם גרמנים (2.7%), קרואטים (1.3%) ומיעוטים קטנים (0.5% ומטה) של סרבים, סלובקים וצוענים.
אתרים
עריכהבעיר מספר גלריות אמנות ומוזיאונים, רובם עם תצוגות קבע. בהם מוזיאון אישטוון טור (אנ') ומוזיאון לתרבות הבונייווצי (אנ'). בעיר קיימת ספריה על שם אנדרה אדי, ספריה ששוכנת במבנה ששימש לפני כן בית כנסת. בספריה אוסף עשיר של כ-4,500 ספרים מהמאה ה-18. בחצר המבנה ניצבת אנדרטה ליהודי העיר שנספו בשואה. בעיר מתקיימת תחרות שנתית של מרקי דגים.
בעיר 15 כנסיות ובהן כנסיות קתוליות, פרוטסטנטיות, אוונגליסטיות, אוניטריאניות, אורתודוקסיות ולותרניות.
קהילה יהודית
עריכהב-1941 היו בבאיה 1,378 יהודים, רובם נאולוגים. עם כיבוש פולין בספטמבר 1939 הגיעו לבאיה פליטים יהודים רבים מפולין.
בשנת 1942 גויסו יהודים מבאיה לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). רובם נספו בעת שירותם באוקראינה.
במרץ 1944 כבשו הגרמנים את באיה והקימו בה מחנה מעצר ליהודים. לפי מפקד קהילות הונגריה חיו באותו זמן בעיר 1,200 יהודים[1]. היהודים עברו אליו בכפייה במאי 1944. באותו חודש גורשו ליישוב ליד וינה כ-640 מיהודי באיה ומשם גורשו חלקם לאושוויץ. יתר תושבי הגטו הועברו ביוני 1944 לגטו באצ'אלמאש[2] ומשם גורשו לאושוויץ.
ילידי המקום
עריכה- עמנואל לילאי (1807 – וושינגטון, 1895) היה מרגל יהודי-הונגרי, לממשלת מהפיכת 1848 בהונגריה ולממשלת ארצות הברית במלחמת האזרחים האמריקנית.
- שמואל קוהן (כהן) (1841 – 1920) היה חוקר הונגרי-יהודי, הרב הראשי של הקהילה היהודית בפשט, נשיא האגודה הספרותית היהודית-הונגרית.
- וילמוש בק (1824 – פשט, 24 בספטמבר 1862) היה צייר, סופר, עיתונאי, יהודי-הונגרי.
- אמה שאנדור-קודאי (1863 – 1958) הייתה מלחינה, מתרגמת ואתנומוזיקולוגית יהודייה-הונגרייה. היא הייתה אשתו של המלחין זולטאן קודאי.
- אדה טלץ' (1872 – 1948) היה פסל הונגרי-יהודי, אומן מדליות (Medalist)(אנ').
- דיולה רוז'אוולדי (1822 – 1861) היה מוציא לאור של מוזיקה יהודי-הונגרי, מייסד חברת רוז'אוולדי ושות', הוא היה בנו של הכנר והמלחין מרק רוז'אוולדי.
- דיולה יחזקאל דונאט (1849 – 1944) היה רופא יהודי-הונגרי, נוירולוג, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- יוז'ף בלשה במקור ויידינגר (1864 – 1945) היה בלשן יהודי-הונגרי ומורה.
- מלווין בוקור במקור ברוק (1885 – 1950) הייתה סופרת, מתרגמת, עיתונאית, עורכת יהודייה-הונגרייה.
- קרל איזידור בק (1818 – 1879) היה משורר יהודי-הונגרי-אוסטרי-גרמני, אחיו של הצייר וילמוש בק.
- שאנדור אלפאר במקור שמואל שאנדור אנגלמן (1892 – 1943) היה צייר, גרפיקאי יהודי-הונגרי.
- ינה ארנסט (1895 – 1981) היה ביופיזיקאי יהודי-הונגרי, ביוכימאי, פרופסור באוניברסיטה, חבר מן המניין של האקדמיה ההונגרית למדעים.
- אימרה קוּן (במקור קוֹהְן (הגרסה האוסטרית-הונגרית לכהן) (1892 – 1977) היה אמרגן קונצרטים, עיתונאי, מבקר מוזיקה יהודי-הונגרי מעוטר.
- יוז'ף פרנק (1875 – 1929) היה עיתונאי ועורך עיתון יהודי-הונגרי מוכשר ויוצא דופן שריכז בעיתונים שונים שערך צוות עיתונאים מהטובים בהונגריה.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של באיה
- באיה (Baja), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ביאה (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ דף קהילת באיה במפקד הקהילות
- ^ בצ'למש (Bácsalmás), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם