פתיחת התפריט הראשי

באר הגולה (המהר"ל מפראג)

באר הגוֹלָה[1] הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת שנ"ח[2], ובו הוא דוחה כמה מן הטענות על דברי חז"ל התמוהים בגמרא ובמדרשים. בין היתר עוסק הספר בנושאים הבאים: מדרשי אגדה, מצוות שתקנו חז"ל ומשמעותן, ידיעת הטבע על ידי החכמים, הבנת הפסוקים על ידי חז"ל ועוד. כבשאר ספריו, מבוארים מדרשי אגדה רבים לצורך ביסוס רעיונותיו. סגנונו המיוחד של המהר"ל ניכר בחיבור זה בכתיבתו המרובה בחרוזים.

בסוף הבאר השישי מובאת ביקורת חריפה בעיקר על השקפותיו של ר' עזריה מן האדומים על האגדה.

הספר באר הגולה הוא ספר נפרד מסדרת הספרים הגדולה שתכנן לכתוב, אך לעיתים יש בו הפניות אל ביאורים שנכתבו בהם.

חלקי הספרעריכה

הספר מחולק לשבע "בארות" (מאמרים), מלבד ההקדמה:

  • הבאר הראשון - מים קדושים. התמודדות מול הטענה כי חכמי המשנה והתלמוד גרעו ממצוות התורה או הוסיפו עליהן, כתקנות וגזירות חז"ל, על אף האיסור המפורש בתורה "לא תוסיפו ולא תגרעו".
  • הבאר השני - מים טהורים. תשובות המהר"ל על הטענה כי בתקנות וגזירות חז"ל נקבעו דינים ונאסרו איסורים הרחוקים מן הסברה הישרה.
  • הבאר השלישי - מים מתוקים. עוסק בטענה על חז"ל שהרחיקו את פירושי הכתובים מפשטם ובכלל זה על סמך יציאה מכללי הדקדוק והמבטא.
  • הבאר הרביעי - מים חיים. התמודדות עם דברי התלמוד המייחסים לכאורה דברי הגשמה לריבונו של עולם.
  • הבאר החמישי - מים עמוקים. על הטענה כי באגדות התלמוד הובאו בשם חז"ל סיפורים שלאפשרות קיומן אין שחר.
  • הבאר השישי - מים אדירים. תשובות המהר"ל לטענה כי דברי חז"ל הנוגעים במדעים, ברפואות ובסדרי הטבע אינם נכונים.
  • הבאר השביעי - מים טהורים. על הטענה כי בדברי חז"ל נמצאו דברי תוקפנות וזלזול כנגד עמי הארץ והגויים.

במהדורת לונדון נוספו לספר פירושים של המגיד מקוזניץ על שלושה ממאמרי המהר"ל, וכן הספר "דרשות מהר"ל", דרשות שנשא המהר"ל בזמנים שונים. הדרשה הארוכה ביותר היא "דרוש על התורה", אותה נשא בחג השבועות שנ"ב בפראג (יחד עם "דרוש על המצוות").

מהדורותעריכה

פירושיםעריכה

  • באר הגולה למהר"ל מפראג - עם ביאור 'בארה של מרים', ירושלים: הוצאת יהדות מזווית שונה, תשס"ז.
  • באר הגולה - עם פירושים והערות מהרב יהושע דוד הרטמן, שני כרכים, מכון ירושלים, תשס"ג.
  • דבור ומחשבה - באר הגולה - עם פירוש גולה עמוקות, מאת הרב שלמה טולידאנו, הוצאת הספרייה הספרדית.

דפוסיםעריכה

  • פראג, שנ"ח (1598; דפוס ראשון).
  • נובידבור, תקס"ד (1804).
  • זיטומיר, תר"כ (1859).
  • לונדון, תשכ"ד (1964).
  • ירושלים, הוצאת תפארת (יחד עם הספרים 'נר מצווה' ו'אור חדש'), תשע"ה (2015).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פי החרוזים "עד כי יעלו מימיו מעלה מעלָה, ויכסו כל גבעה תלולָה, והיה לנחל שוטף כּולָה. ולכן שם החיבור הזה נקרא באר הגולה". קריאות אחרות שהועלו לשם הספר הן "באר הגוֹלֶה" או "באר הגוּלָה". ראו אליאב פרינס, ספר "באר הגולה" למהר"ל - כיצד יש לקרוא את שם הספר?, המעיין תמוז תשע"ב
  2. ^ שער הדפוס הראשון
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.