באר היטב

חיבור על השולחן ערוך, מאת יהודה אשכנזי

באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך (שו"ע), שנדפס עם השו"ע בכל המהדורות הנפוצות. לחלקים אורח חיים ואבן העזר המחבר הוא רבי יהודה אשכנזי מטיקטין (מהרי"ט), לחלק חושן משפט המחבר הוא רבי זכריה מנדל בן אריה לייב מבעלז, ואילו החיבור הנדפס לחלק יורה דעה הוא צירוף של ספרי שני המחברים לחלק זה, שנערך על ידי רבי אברהם אופנהיים.

באר היטב
מידע כללי
מאת יהודה אשכנזי מטיקטין, זכריה מנדל בן אריה לייב עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פירושים על שולחן ערוך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדובר בחיבור שמטרתו להביא יחד את הכרעותיהם ונימוקיהם של מפרשי השו"ע והפוסקים בספרי השו"ת בצורה מסוכמת ומקוצרת בצמוד לסעיפי השולחן ערוך. החיבור הנפוץ כיום מבוסס על חיבור קודם בשם זהה, ובמקביל אליו נתחברו גם חיבורים נוספים בעלי מטרה דומה ושם זהה שנדחו מפני הגרסה הנפוצה.

הפסיקה המובאת בבאר היטב תואמת בדרך כלל את נוסח אשכנז ואת מנהגי האשכנזים בפולין. ישנן חצרות חסידיות שמקובל בהן ללמוד את הספר, ולהעיר על ההבדלים בין מנהגיהם לאלו הרשומים.[1]

היסטוריה

עריכה

בשנת ה'תס"ח הוציא לאור באמסטרדם רבי ישעיה בן רבי אברהם, מצאצאיו של הט"ז, חיבור בשם "באר היטב" על חלק אורח חיים של השו"ע, שמטרתו לסכם בתמציתיות את פסקי ההלכה המבוארים בחיבורים מגן אברהם וטורי זהב (הט"ז), בהשמטת הפלפולים ההלכתיים הנלוים, בשילוב פסקי הלכה מספרים אחרים, ומתוך מגמת קיצור. חיבור זה זכה לפופולריות רבה בזמנו, ונדפס בשמונה מהדורות[2], אך אינו מצוי כיום.

רבי יהודה אשכנזי נטל על עצמו את המשימה להשלים את מפעלו של רבי ישעיה, והדפיס באמסטרדם "באר היטב" באותה מתכונת ורוח לחלקי השו"ע יורה דעה (ה'תצ"ז) ואבן העזר (ה'תצ"ט). בשנת תק"ב הדפיס את חיבורו גם על אורח חיים, כיוון שראה שלא מעט מקורות חסרים בבאר היטב הראשון, ויש בו גם שגיאות ותמציתיות יתר כיוון שנכתב בקיצור בשל עוניו של המחבר, כעדות עצמו. במקומות רבים הוא חולק על מחבר הבאר היטב הקודם.

בזמן שרבי יהודה הדפיס את ספריו, הגיע לידי המדפיסים באמסטרדם פירושו של רבי זכריה מבעלז ליורה דעה וחושן משפט, שמטרתו ותבניתו דומים לבאר היטב. משום כך הדפיסו את חיבורו תחת שם זה בשנים תקי"ד ותקכ"ד.[3]

באר היטב במהדורות השו"ע הנפוצות

עריכה

בגרסה הנפוצה של "באר היטב" הודפס חיבורו של רבי יהודה לחלקים אורח חיים ואבן העזר, וחיבורו של רבי זכריה לחושן משפט. בחלק אורח חיים נכנסו גם הוספות בשם "אבן העוזר" מתוך חיבורו של רבי עוזר מקלמינטוב, ועוד הוספות מאת המגיה שהוכנסו תחילה בסוגריים מרובעים, אך במהדורות מאוחרות נבלעו בתוך הספר. הערות דומות הופיעו במהדורת תקי"ג לחלק אבן העזר, אך לא נכנסו במהדורות הבאות.[4]

הפירוש הנדפס לחלק יורה דעה עבר תהליך עריכה מורכב יותר. בראשית המאה ה-18 נדפסו גרסאות שונות ל"באר היטב" על יורה דעה, עם הוספות ושינויים. הגרסה הסופית הייתה זו שנדפסה בשנת תקל"ח באמסטרדם בעריכת רבי אברהם אופנהיים. לפי המדפיסים היה זה באר היטב של רבי זכריה, אך למעשה היה זה חיבור חדש בו צורפו לדברי רבי זכריה קטעים רבים מחיבורו של אשכנזי והוספות נוספות.[5][6]

חיבורים לא נפוצים

עריכה

רבי משה פרנקפורט, קרובו של רבי יהודה אשכנזי, המשיך את מפעלו וחיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "חושן משפט", שנדפס לראשונה בשנת ה'תק"ט ואחר כך בכמה מהדורות עד ה'תקע"ד, אך במהודורות השו"ע הנפוצות נדחק מפני חיבורו של רבי זכריה.[7] החיד"א העריך את חיבורו של אשכנזי ואת השלמתו על ידי רבי משה פרנקפורט, וכותב שיש להשתמש בהם ואין צורך בחיבורו של רבי זכריה, שכן הוא נכתב "יותר באורך... ואין בהם חידוש מזולתם"[8]. אף על פי כן חיבורו של רבי משה נשכח ולא נכנס למהדורות הנפוצות.

חיבוריהם המקוריים של אשכנזי ורבי זכריה מבעלז נדחו מפני הגרסה שערך אופנהיים ואינם נפוצים היום, אם כי הם משוקעים בתוכה.

מהדורות נוספות

עריכה

בדנציג נדפסה מהדורה נוספת בשנת תר"ה ובה שולבו בתוך הבאר היטב כמה הוספות מתוך החיבור בית מאיר של רבי מאיר פוזנר.

במהדורות שלפנינו, לרוב לא ניתן להבחין בין המקור שיצא מתחת ידו של רבי יהודה אשכנזי, לבין הוספותיהם של האבן העוזר, האשל אברהם והבית מאיר. במהדורות השולחן ערוך המוהדרות לאחרונה, כמו זו הנדפסת על ידי מכון ירושלים, באה בעיה זו על תיקונה, ובסיום כל הוספה מצוין מי הוא מחברה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  •   באר היטב, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    עריכה
    1. ^ הרב יצחק אייזיק אייכנשטיין מייסד חסידות קומרנה הרבה להשוות את פסיקותיו כנגד ספר זה.
    2. ^ א.י גולדראט, ספרי ה"באר היטב" לחלק אורח חיים, תגים ד, עמ' 39-24, באתר אוצר החכמה
    3. ^ א"י גולדראט, מיעוט דמות של ספרים (ג), תגים ג-ד, עמ' 31
    4. ^ הרב יחיאל דוב ולר, "מהדורות באר היטב לשו"ע", בתוך: ישורון יט, ירושלים תשס"ז, עמ' תתמג, באתר היברובוקס
    5. ^ הרב יחיאל דוב ולר, "מהדורות באר היטב לשו"ע", בתוך: ישורון יט, ירושלים תשס"ז, עמ' תתמב, באתר היברובוקס
    6. ^ א"י גולדראט, מיעוט דמות של ספרים, תגים ב, עמ' 5-30
    7. ^ הרב יחיאל דוב ולר, "מהדורות באר היטב לשו"ע", בתוך: ישורון יט, ירושלים תשס"ז, עמ' תתמד, באתר היברובוקס
    8. ^ חיד"א, שם הגדולים מערכת ספרים, ערך באר היטב