פתיחת התפריט הראשי

באר שבע היא עיר מחוז בדרום ישראל, מהערים הגדולות בישראל באוכלוסייתה, והשנייה בישראל בגודל שטחה.

שכונות העיר שונות זו מזו בשל גורמים מגוונים, כגון תקופת הקמתן, האוכלוסייה שעבורה הן הוקמו וטופוגרפיית השטח עליו הן הוקמו. השכונות נבנו במרחק גדול מאוד זו מזו, ונפרשו על פי שטח נרחב. הדבר איפשר בהמשך את התרחבותן, ומאפשר בנייה אף כיום בשכונות הוותיקות.

חלק מהשכונות בבאר שבע מסודרות לפי הא"ב כסדר הקמתן, ואלו הן: שכונה א', שכונה ב', ועד שכונה י"א (לא כולל ז',ח',י'). השכונה הוותיקה ביותר היא העיר העתיקה של באר שבע, אשר הוקמה בתחילת המאה העשרים. מעט שכונות בעיר נקראות בשם. שכונות אלה הן חדשות יחסית, פרט לשכונת נווה נוי, שהייתה מעברה נפרדת בעת הקמתה. שכונת רמות היא השכונה הגדולה ביותר בבאר שבע, ומהווה כ-30% משטחה של העיר.


העיר העתיקהעריכה

  ערך מורחב – העיר העתיקה (באר שבע)

לחצו כדי להקטין חזרה
בית עארף אל-עארףבית המושלבית מרקחת הנגבטחנת הקמח היהודיתמצבת הזיכרון הטורקיתבית השייח' אבו מדיןמגדל המיםבית יציבבית יציבבית הנגביהמסגד הגדולתחנת הרכבת הטורקיתבאר אברהםמדרחוב קרן קיימת לישראלבית הספר לילדי הבדואיםגן אלנבי (באר שבע)בית הסראייהמרכז הצעיריםבית הקברות הצבאי הבריטינחל באר שבעהמרכז לאמנויות באר שבעהמרכז לאמנויות באר שבע 

העיר העתיקה בבאר שבע
(ניתן להקיש על אתרים שונים כדי להגיע לערכים מורחבים המפרטים אודותם)

האזור של באר שבע העות'מאנית והמנדטורית מכונה כיום "העיר העתיקה" (על אף שהיא הוקמה בראשית המאה העשרים וביחס לערים עתיקות אחרות בישראל, היא אינה כה עתיקה). מבין כ-350 המבנים שנותרו מהתקופה העות'מאנית והמנדטורית, בולטים המסגד הגדול של באר שבע, שאחרי קום המדינה הפך למוזיאון באר שבע, ננטש בשל מצבו הרעוע בשנות ה-90 וכיום נמצא במרכזה של מחלוקת ציבורית ומשפטית; בית המושל הסמוך לו, שאחרי קום המדינה ועד לשנות ה-70 שימש כבית העירייה וכיום משמש כמוזיאון הנגב לאמנות; בית הסראייה, שמשמש כיום את המשטרה; ביתו של קצין המחוז בשנות ה-30, עארף אל-עארף; ו"בית הספר לילדי הבדואים" ששימש אחר קום המדינה כ"בית החייל" ו"בית קצין העיר", ואמור להפוך פארק מדע לנוער.

אחרי קום המדינה, והקמת שכונות המגורים מצפון לעיר העתיקה הפך האזור למרכז המסחר והעסקים של העיר. בתים רבים נהרסו ובמקומם הוקמו פסאז'ים ומבני חנויות מודרניים. בשנות ה-80 הפך רחוב קק"ל, במרכז האזור למדרחוב, פעולה שזכתה להצלחה רבה בתחילת דרכה. עם הקמת קניון הנגב בשנות ה-90, ומרכזי הקניות הפתוחים הגדולים בשנות ה-2000 ירד קרנה של העיר העתיקה כאזור מסחרי.

בשנות ה-60 וה-70 נעשה ניסיון ראשון, על ידי זכריה לירז להפוך חלק מהעיר העתיקה לאזור של תרבות ובילויים, במיוחד סביב רחוב סמילנסקי, שרוב הבתים בו מלפני קום המדינה נשתמרו. בעשורים שאחר כך פעילות זאת דעכה. מאז תחילת שנות ה-2000 נעשה ניסיון מחודש להפוך את האזור למוקד תרבותי. רחוב סמילנסקי חודש והפך למרכז של פסטיבל סמילנסקי, בסמוך לו נבנה מרכז הצעירים, ובית המושל שופץ והפך למוזיאון לאמנות.

כיום החלו לראשונה לעבוד על תוכנית הרואה בעיר העתיקה יחידה אחת שלמה ומטרתן היא לתעד, לשמר וליצור פיתוח כולל של העיר העתיקה (ולא של חלקים ממנה, כפי שנעשה עד כה).

משנת 2000 נמצא בשכונה סניף באר שבע והדרום של "האגודה", מרכז קהילת הלהט"ב.

שכונת דרוםעריכה

"שכונת דרום", או "שיכון דרום" הוא השכונה הראשונה שהוקמה אחרי מלחמת העצמאות, כהמשך לעיר העתיקה, ומדרומה לה.

תושבי שכונת דרום הוותיקים היו בעיקר יוצאי מרוקו ותוניס שקיבלו דירות במקום מעמידר לאחר פינוי המעברות בהם התגוררו עם עלייתם ארצה. עם השנים ובמיוחד בעשור האחרון קבלה השכונה תפנית לטובה כאשר בתי השכונה שופצו ושוקמו, חלקם במסגרת פרויקט שיקום שכונות, חלקם מתקציבי התיירות של העירייה וחלקם באופן פרטי על ידי התושבים. בשנים האחרונות הופכת שכונת דרום משכונת דירות עמידר לשכונת וילות, תהליך שעדיין לא הושלם.

אוכלוסיית השכונה כיום מורכבת בעיקר מקשישים שגרו בשכונה עוד מהיווסדה, אך בניגוד לעבר מתגוררים בה כיום גם זוגות צעירים שבנו ושיפצו דירות, וכן סטודנטים ששוכרים בתים ודירות באזור.

בשכונת דרום פועל מתנ"ס מרגליות אשר מקיים חוגים ופעילויות שונות לכלל תושבי השכונה. המתנ"ס הוא מהפעילים בעיר ונותן מענה אף לתושבים משכונות אחרות בעיר.

הדאון טאון (המרכז האזרחי)עריכה

 
מבני ציבור במרכז האזרחי, באר שבע. במרכז התמונה המשכן לאמנויות הבמה ומשמאל, עיריית באר שבע.

הדאון טאון מצוי מצפון מערב לעיר העתיקה, ממזרח לשכונה א' ומדרום לשכונה ג'. אזור זה מכיל מבני ציבור רבים. המרכז כולל, בין השאר, את בית העירייה, קריית הממשלה וקניון קריית הממשלה, קניון הנגב, התחנה המרכזית של באר שבע, תחנת הרכבת באר שבע מרכז, היכל בית המשפט, בית ההסתדרות, הספרייה העירונית והקונסרבטוריון העירוני. באזור שוכנים גם בית יד לבנים, בית העם ששימש את תיאטרון באר שבע ומשמש כיום כבית ספר למשחק בנגב והיכל התרבות של ההסתדרות.

בעבר שכן באזור גם "קולנוע קרן" שנהרס ובמקומו הוקמו שלושה מגדלי מגורים הנישאים מעל מרכז מסחרי. האזור רואה תנופת בנייה של מגדלי מגורים והמיזם המרכזי בבנייה זו הוא פרויקט שדרות רגר[1].

שכונה א'עריכה

השכונה נמצאת צפונית לעיר העתיקה, דרומית לשכונה ב', מזרחית לשכונה ה' ומערבית למרכז האזרחי. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים לעולים חדשים, בעיקר מרומניה, מרוקו, מעיראק, מתימן ומהודו. בתחילת שנות התשעים קלטה עולים רבים מברית המועצות לשעבר. הרחובות המרכזיים בשכונה הם המשחררים, ביאליק, סוקולוב, ויצמן ובלפור.

בסוף שנות התשעים זכתה השכונה הוותיקה (שכוללת הרבה דירות עמידר ועמיגור) לשיפור במצבה בעקבות בניית מרכז הרמב"ם בדרומה, שאליו עברו עשרות זוגות צעירים. בשכונה פועלים שני בתי ספר יסודיים (ממלכתי ודתי), בית ספר על תיכוני ממלכתי, וכן המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מרכז קניות, בית חב"ד (סניף עירוני), מתנ"ס ובית מד"א עירוני.

כמו כן, בשכונה פועל מאז שנת 1952 שבט הצופים "ניצני הנגב". מדובר בשבט הוותיק ביותר בהנהגת (מרחב) דרום של תנועת הצופים. השבט פועל ברחוב ביאליק.

בשכונה זו נמצא אחד מסמלי העיר, בית כנסת הפירמידה, שהוא בית הכנסת העיראקי הגדול. גם בית כנסת סטרומה נמצא בה.

בשנת 2013 נחנך בקצה השכונה בסמוך לבית העירייה הסיטי פארק.

שכונה ב'עריכה

 
שכונה ב' - בניין המגירות, מגדל המגורים בן 14 הקומות בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן משנת 1966, היה המבנה הגבוה בעיר עד לתחילת שנות ה-90.

השכונה נמצאת מצפון לשכונה א', מדרום לשכונה ד', ממזרח לשכונה ה', וממערב לשכונה ג'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים. השיכון יושב בתחילתו על ידי עולים בעיקר מפולין, ממצרים וממרוקו. בשנות השישים קלט השיכון גם עלייה מלוב. בשנות השבעים נקלטו עולים מרוסיה ומגאורגיה. בשנות התשעים מעט עולים מחבר המדינות עברו לשכונה. השכונה מתאפיינת כיום בעיקר באוכלוסייה מזדקנת וסטודנטים רבים הלומדים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. בשכונה קיים מתנ"ס, בית ספר יסודי ובית ספר על יסודי. נמצאים בה שלושה מסמלי העיר, הקונסרבטוריון העירוני, הספרייה העירונית ומועדון השחמט העירוני (שזכה לשם עולמי). הרחובות המרכזיים בשכונה הם ביאליק, המשחררים, בצלאל, חז"ל ודרך מצדה. מאפיינה הייחודי:הספרייה העירונית

שכונה ג'עריכה

 
מעונות הסטודנטים ובניינים נוספים בשכונה ג'

שכונה ג' נמצאת ממזרח לשכונות א' ו-ב' ומצפון למרכז האזרחי. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים, בתחילתה קלטה השכונה עולים מרומניה, מעיראק, ממרוקו, מלוב ומתוניס. בשנות השמונים קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מאתיופיה ובשנות התשעים גם עולים מחבר המדינות. סטודנטים רבים מתגוררים בשכונה ג' (עקב קרבתה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב).

בשכונה מרכז קליטה, קופת חולים מחוזית, בנייני משרדים גבוהים, בית מדעים לנוער, שלושה בתי ספר יסודיים (שניים ממלכתיים ואחד ממלכתי דתי) ושני בתי ספר על יסודיים.

ב-1960 נפתח במרכז השכונה קולנוע אורות שפעל במשך 30 שנה ותפקד כמרכז תרבותי וחברתי בבאר שבע בכלל ובשכונה ג' בפרט.

בשכונה ממוקמים מועדוני ספורט רבים, כגון מועדון קריקט באר שבע ומרכזי אמנויות לחימה רבים.

בשכונה נמצא תיכון עירוני מקיף א' על שם פועה מנצ'ל, המקיף הראשון במדינה ובת דור באר שבע. תחנת הרכבת באר שבע צפון ממוקמת אף היא בשכונה ג' - בצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולמעונות הסטודנטים. מרבית בתי השכונה הם יחידות צמודות קרקע עם גינות בחצרות הבתים, או בניינים בעלי שתיים עד שלוש קומות. קבוצת בניינים גבוהים יותר (עד 8 קומות) שנבנו סביב 1980 מצויים בקצה השכונה, ברחוב וינגייט, סמוך לבית החולים סורוקה. בשנים האחרונות יש מגמה פרטית של פינוי-בינוי בלתי מתוכנן ובשכונה החלו להופיע גם בניינים בני למעלה מ-10 קומות.

בין השנים 1978 ו-2007, השכונה קיבלה סיוע לשיקום פיזי וחברתי מפרויקט שיקום השכונות[2]. הרחובות המרכזיים בשכונה הם השלום, ארלוזורוב ווינגייט.

שכונה ד'עריכה

  ערך מורחב – שכונה ד' (באר שבע)
 
בניין הפירמידה ברחוב אברהם אבינו
 
בלוק מגורים ומסעדות ברחוב רינגלבלום, שבשכונה ד' מזרח (ו' הישנה).

שכונה ד' היא שכונה בבאר שבע, הנמצאת מצפון לשכונות ג' וב' מזרחית לשכונה ו' ודרום-מערבית לשכונת רמות. בהיותה שכונה גדולה מאוד, שכונה ד' מתחלקת לשלושה אזורים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (ו' הישנה).

השכונה הוקמה בשנות החמישים כשיכון שיושב על ידי עולים חדשים, בעיקר מצפון אפריקה וניצולי שואה. עם השנים נוצרה לשכונה הוותיקה תדמית שלילית, ושם השכונה הפך לשם נרדף לעוני ולפשע. הסיבה המרכזית היא העובדה שבמשך השנים קלטה השכונה עולים רבים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שחלקם הידרדרו לפשיעה ולהתמכרות לסמים. עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לבאר שבע מכיוון צפון, השכונה הייתה בשולי העיר.

בשכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז הקמתה בשנות ה-70, החלו לדור בשכונה סטודנטים, המהווים אוכלוסייה חזקה ומושכים עסקים ואירועי תרבות. נכון לשנת 2012, מחצית מהדירות בשכונה שייכות למשקיעים ומושכרות לסטודנטים[3]. בשכונה צצו גם בתי קפה ומסעדות לשירות הסטודנטים, הבולטים שבהם ברחוב רינגלבלום. עם זאת חלקים אחרים של השכונה (בעיקר בד׳ צפון, המרוחקת יחסית מן האוניברסיטה) המשיכו להוות מוקדי עוני ופשיעה, וחלק גדול מבתי צפון השכונה הם מושכרים בדמי מפתח.

בשכונה נמצאים כמה מהבניינים המזוהים ביותר עם הסגנון הברוטליסטי באדריכלות: בניין הפירמידה ברחוב אברהם אבינו, בניין מרכז הנגב על דרך מצדה, וכן רבים מהבניינים בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון (ידוע במיוחד בניין הספרייה) ובבית החולים סורוקה.

ברחבי השכונה נמצאים בין היתר: ישיבת בני עקיבא אהל שלמה, המרכז לבריאות הנפש באר שבע, המתנ"ס המרכזי ע"ש לוין, בתי ספר, בית כנסת ע"ש קדושי אושוויץ, בתי כנסת למגוון העדות השונות ושני מרכזי קניות.

מאז שנת 1978, השכונה מקבלת סיוע לשיקום פיזי וחברתי מפרויקט שיקום השכונות[2]. הרחובות המרכזיים בשכונה הם אברהם אבינו, סנהדרין, דוד המלך, רינגלבלום ודרך מצדה.

שכונה ה'עריכה

  ערך מורחב – שכונה ה' (באר שבע)
 
בניין מגורים בתכנון האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, בבאר שבע, המכונה "שיכון רבע הקילומטר" בשל אורכו הרב ההופך אותו למבנה הארוך ביותר בישראל (נכון לשנת 2016 משוכנים במקום עולים חדשים).
 
מעבר להולכי רגל ב"שטיח" (מבנים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה, ראו נועם דביר, האם שיכון "השטיח", סמל לבנייה מודרניסטית בלב באר שבע, עדיין רלוונטי?, באתר הארץ, 16 באפריל 2009)

שכונה ה שבבאר שבע נמצאת צפונית לשכונה א', דרומית לשכונה ד', מערבית לשכונה ב' ומזרחית לשכונה י"א.

שכונה ה' הוקמה כ"שכונה לדוגמה" בסוף שנות ה-60 שיושב בעיקר על ידי עולים מברית המועצות. בשנות ה-90 קלטה השכונה עלייה גדולה מברית המועצות לשעבר. כיום השכונה מורכבת בעיקר מאוכלוסייה מבוגרת או בעלת אופי דתי.

בשכונה שניים מסמלי העיר, "מרכז קליטה יעלים" ("בית רמט") שלצדו "שיכון רבע הקילומטר" ו "שיכון השטיח"—מארג צפוף של בתים צמודי קרקע עם משעולים מקורים למעבר הולכי רגל ביניהם. בסמוך, בשטח המפריד בין שכונה ה' לבין שכונה ב', נמצא האצטדיון העירוני על שם וסרמיל. סמוך למרכז הקליטה יעלים נמצא המרכז המסחרי, המכונה "הגשר" על שם הגשר העובר מעליו. גשר זה, המתוח על פני רחובה הראשי של השכונה ומחבר בין שני חלקיה, נחשב גם הוא לאחד מסמליה הבולטים. בשכונה מצוי גם בית כנסת הכיפה, אשר מהווה מוקד מרכזי לציבור הדתי בשכונה, וכן פועלת בה חצרו של הרב אלעזר אבוחצירה המונהגת כיום על ידי בנו הרב פנחס אבוחצירה.

במרכז השכונה, משתרע פארק ה' ובשמו הרשמי פארק גדולי ישראל. בחודשי הקיץ נערכים בו מופעים. הרחובות המרכזיים בשכונה הם דרך המשחררים, שדרות יעלים, הצבי, העלייה וטבנקין.

שכונה ו'עריכה

בשכונה ו' (המכונה ו׳ החדשה) ממוקם קמפוס מכללת קיי, וכן מספר בתי ספר ("אוצר החיים", "מאיר", "בנות חיל" ,"מצפה", "תומר", "רעים","נווה במדבר","שובו"), קניון אביה, בית הכנסת שבו-בנים של יוצאי אתיופיה. עד שנות ה-90 נמצאו בשכונה גם בית-ספר עממי "עמית" ותיכון מקיף ד' (במקומו עומד היום "מקיף אמי"ת") מוקם בסמוך יד שרה. בשכונה נמצאת הקריה החרדית של באר שבע.

שכונה ו' הוקמה כשכונת רווחה מודרנית, אך בשל הריחוק היחסי שלה מהמרכזים הכלכליים והארגוניים של העיר וממוקדי משיכה אחרים, הדירות בה הפכו לזולות ומשכו אוכלוסייה ענייה. חלקים משכונה ו' הפכו לשכונת מצוקה. הרחובות המרכזיים בשכונה הם דרך מצדה, שאול המלך, דוד אלעזר, מבצע נחשון, מבצע עובדה ומבצע יואב.

מרכז הקניות הגדול שנבנה בה, קניון אביה, נתון מזה שנים במצב של פשיטת רגל.

שכונה ט'עריכה

שכונה ט' (שמכונה רשמית גם "שכונת אשכול", אם כי כינוי זה אינו נמצא בשימוש בין תושבי העיר) נמצאת ממערב לשכונה ה', מצפון לשכונות נווה זאב ודרום, ממזרח לנאות לון ומדרום לשכונה י"א. השכונה הוקמה בשנות ה-70, יושבה תחילה בעיקר על ידי עובדי קמ"ג, עולים דרום אמריקאים, תושבים שפונו משכונה ד', וחלק מתושבי העיר המבוססים שיצאו מהשכונות הוותיקות האחרות. פרק זמן קצר לאחר הקמתה החלה להתפתח בשכונה קהילה של המגזר הדתי לאומי בשיטת ה"חבר מביא חבר", קהילת "מולדת" בנוסח אשכנז ו"אריאל" בנוסח עדות המזרח. בשכונה פועל בית הכנסת של קהילת "אשל אברהם" המשתייך לתנועה המסורתית (קונסרבטיבית).

השכונה נחשבת לאחת השכונות היוקרתיות בעיר. בשכונה פועל מתנ"ס, קן מרכזי של תנועת הנוער העובד והלומד, בית ספר על יסודי ממלכתי (מקיף ו' על שם "קוהל") וארבעה בתי ספר יסודיים ("יובלים" ו-"אשכול" - ממלכתיים רגילים, "נתיבי עם" שהוא ממלכתי-דתי ו"מולדת" שרוב כיתותיו ממלכתיות רגילות ואחדות מהן כיתות חינוך מיוחד לתלמידים לקויי שמיעה).

בשנת 2013 נפתח בצמוד לדרך דוד טוביהו, על מתחם מלון נאות מדבר שנהרס, קניון "גרנד קניון" - הגדול באזור הדרום. כמו כן, אושרו בה תוכניות להקמת מגדלי מגורים[4]. הרחובות המרכזיים בשכונה הם שדרות ירושלים, עין גדי ומגידו.

שכונה י"אעריכה

 
האנדרטה לזכר החיילים האוסטרליים מקרב באר שבע בפארק החייל האוסטרלי בשכונה י"א

השכונה נמצאת דרום-מזרחית לנחל עשן (נוה-מנחם), ממערב לשכונה ו' החדשה ומצפון לשכונה ט'.

השכונה נקראת לעיתים רחוקות רמות (פנחס) ספיר, אך רק במפות ובשלטים לצד השם י"א ששגור בפי תושבי באר שבע. שמה של השכונה נועד על מנת להנציח את 11 (י"א) הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן.

השכונה הוקמה בשנות ה-80 כשיכון לקליטת עולים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך דוגמת עולים מאתיופיה, במהלך שנות ה-90 קלטה השכונה גם עולים מחבר המדינות, ועברו אליה תושבים מהשכונות הוותיקות יותר של העיר. בשטח השכונה מצוי גם מתחם מגורים קטן שהוקם בשנות ה-80 המוקדמות על ידי אנשי צבא מחיל האוויר, באותו זמן כשכונה נפרדת משאר העיר באר שבע.

בשכונה פועל קניון שאול המלך, חמישה בתי ספר יסודיים, בית ספר על יסודי, מקיף ע"ש יצחק רבין, קופת חולים, קן (סניף) של הנוער העובד והלומד ומתנ"ס.

בשנת 2008 נחנך בשכונה פארק החייל האוסטרלי, פארק המנציח את החיילים האוסטרלים אשר כבשו את העיר במלחמת העולם הראשונה. הרחובות המרכזיים בשכונה הם דרך מצדה, שאול המלך, אברבנאל, אלפסי, וגולדה מאיר.

נאות לוןעריכה

שכונת בתים פרטיים (קוטג'ים, ווילות ובתים דו משפחתיים) במערב באר שבע. גבולות: ממזרח: שכונה ט', ממערב: הקאנטרי קלאב, מדרום: שכונות נווה זאב - חצרים, מצפון: שכונה י"א. בשכונה מספר בתי כנסת, בית חב"ד, בית ספר יסודי, ובמרכזה מרכז מסחרי, פארק ומגרשי כדורסל, טניס וכדורגל. "חורשת לון", שעל שמה נקראת השכונה (או "יער לון", כפי שכונתה בפי תושבי העיר הוותיקים), צמודה לה וגולשת לתוכה.

במקור, השכונה הייתה אמורה להיבנות סמוך יותר לכביש המוביל למוזיאון חיל האוויר (דרך ג'ו אלון), אך ההחלטה שונתה והוחלט להעתיק את מיקומה לתוך תחומי העיר ובסמוך לשכונות אחרות, כנראה עקב בעלות מע"צ על הכביש המוביל למוזיאון ולבסיס חצרים, והימצאותה של מזבלה עירונית גדולה באזור המתוכנן. בשכונה נמצא בית ספר "נאות לון". תושבי השכונה נמצאים במעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה.

ביולי 2013 נחנך הסקייט פארק בסמוך לקאנטרי קלאב. הרחובות המרכזיים בשכונה הם שומרון, עכו ואבן שושן.

בנובמבר 2015 הוקם בשכונה שבט הצופים "רמון" בהובלת קומונה של ש"ש. החל משנת 2016, פועל השבט בחצר בית הספר "נאות לון" ומופעל על ידי מדריכים בשכבות י'-יב' משבט "במדבר" בעומר.

נווה זאבעריכה

נווה זאב היא אחת מהשכונות החדשות והגדולות בבאר שבע, מתגוררת בה כרבע מאוכלוסיית העיר[דרוש מקור]. תכנון השכונה המקורי כלל כ- 8,000 יחידות דיור[5]. רוב הבנייה בשכונה היא של בניינים בני חמש עד שמונה עשרה קומות[6], קוטג'ים ודופלקסים. חלק נכבד מחלקה הישן יותר של השכונה (ששמה הוא "נאות חצרים", ששימש בעבר כאתר חירום לעליות הגדולות שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90; עוד לפני-כן נמצאה בשטח השכונה מעברת חצרים) מורכב מבתים המנוהלים על ידי חברת "עמידר" והוא אוכלס בעיקר בעולים מחבר המדינות. חלקה החדש יותר של השכונה (סוף שנות ה-90 ושנות ה-2000) מאוכלס על ידי אוכלוסייה מבוססת יותר. בשכונה בית ספר תיכון (ע"ש יצחק רגר) ושני בתי ספר יסודיים ("יחדיו" ו"נווה-שלום"), מתנ"ס חדש וכן מרכזים של הנוער העובד והלומד ובני עקיבא. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב יוהנה ז'בוטינסקי שבו נמצא קניון שנחנך בשנת 2010, וממוקמות עשרות חנויות לאורכו. בשכונה פועל קן (סניף) של הנוער העובד והלומד. הרחובות המרכזיים בשכונה הם יוהנה ז'בוטינסקי, נפתלי הרץ אימבר, בר ניסן וחטיבה 8.

בשטח השכונה נמצא גם אחד האתרים הארכאולוגיים החשובים בבאר שבע, ביר אבו מטר.

נווה נויעריכה

  ערך מורחב – נווה נוי

נווה נוי ממוקמת מדרום לעיר העתיקה, מעברו הדרומי של נחל באר שבע. במזרח סמוכה השכונה לכביש 25 וממוקמת צפונית מזרחית לשכונת נחל בקע.

השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-50, על פי גישת עיר גנים בתכנון העיר באר שבע, כשכונת גנים נוספת לאלו שקדמו לה (שכונות א' עד ה')[7]. המיוחד בשכונה זו היה בנייה חד קומתית עם חלקות של חצי דונם (דו משפחתיים על דונם אחד) ששימשו כמשקי עזר. תחילה יושב המקום כמעברה על ידי עולים ממרוקו ומתוניס ונקראה בכינוי "מעברת משקי עזר" או "מעברת משק עזר" במשך הזמן וביוזמה מקומית עם תום תקופת המעברות נשאר השם "משק עזר" ואחר כך גם "נווה נוי" שזה שמה של השכונה היום.

בשכונה מתקיימת קהילה קראית גדולה, בי"ס יסודי ממלכתי "מענית", פנימיית "אשלים" לנוער חוסה, מרכז דואר שכונתי, קופת חולים, בית חב"ד, מתנ"ס ושלושה מרכזי קניות זעירים. בית ספר של האגודה למען ילדים עיוורים, קן (סניף) של תנועת הנוער העובד והלומד. עד שנת 2007 היה קיים בתוך שכונת נווה נוי בסיס חיל האוויר ובו השלוחה הבאר שבעית של הטכני בחיפה, בסוף שנת 2007 בית הספר הטכני הועבר למתחם חדש בגבול היציאה המערבית של העיר. במקום נערכו גם חפירות ארכאולוגיות ונמצא יישוב בשם "באר צפד", מן התקופה הכלקוליתיתהאלף ה-5 לפנה"ס בתחום השכונה[8].

בכניסה לשכונה מכיוון העיר העתיקה (נחל באר שבע מפריד בין שתי השכונות) נמצא פארק פעמון החירות. בשכונה פועלות מסעדות ומקומות בילוי. בנוסף, בקרבת קריית יהודית - אתר גדול ובו בתי מלאכה, מוסכים, אולמי אירועים, בי"ס יסודי ממלכתי "מענית" ומרכז מסחרי גדול.

נחל בקעעריכה

  ערך מורחב – נחל בקע

נחל בקע נמצאת דרומית לנווה נוי ונקראת על שם הנחל הסמוך. השכונה הוקמה בתחילת שנות התשעים כאתר מגורים זמני, הגדול בישראל (2308 יחידות דיור).

אתר המגורים יושב בתחילתו על ידי עולים מברית המועצות שעלו כחלק מהעלייה מחבר המדינות בשנות התשעים וכן על ידי עולים מאתיופיה, לאחר מכן הוכר האתר כשכונה ונבנו בסמוך לו יחידות דיור קבועות צמודות קרקע (בעוד המבנים הזמניים של אתר הקרוונים פונו). באמצע שנות התשעים עברו לשכונה עולים מבוססים מחבר המדינות (בעיקר מאזור הקווקז) ושיפרו את מצבה. בעקבות העלייה ברמה הסוציו-אקונומית בשכונה והרחוב הדובר רוסית שבה עברו אליה הן עולים והן משפחות ותיקות והיום היא מגוונת מבחינה דמוגרפית, אם כי עדיין בולט חלקם של היהודים הקווקזים. בשכונה קיימים בית חב"ד, "מועדון נוער" של תנועת הנוער "המכבי הצעיר", מתנ"ס, מרכז ליהדות הקווקז .

נחל עשן (נווה מנחם)עריכה

  ערך מורחב – נחל עשן
 
רחוב בשכונת נחל עשן. מימין קוטג'ים דו משפחתיים, במרכז בתים משותפים ומשמאל קוטג'ים טוריים.

השכונה ממוקמת בקצה המערבי של העיר, וגובלת במזרחה ובדרומה בשכונה י"א. השכונה הוקמה בשנות ה-90, כחלק מפרויקטי קליטה של עולים חדשים. בתי השכונה ברובם הם בתים פרטיים. בשכונה בית ספר תיכון (מקיף טוביהו), כמה בתי ספר יסודיים, הלונדע - מוזיאון הילדים של באר שבע ע״ש ג׳ק, ג׳וזף ומורטון מנדל ופארק הילדים החדש של באר שבע המשתרע על פני כ-60 דונם.

שכונת הסיגליותעריכה

שווקו כ-900 יחידות דיור בשכונה חדשה בשיטת מחיר למשתכן לזוגות צעירים ולמשפחות צעירות.​ השכונה קרובה לגן הזואולוגי ולקאנטרי קלאב השכונה צפויה להיבנות עד 2020 ותכלול בית ספר תיכון בית ספר יסודי ופארק השכונה נמצאת ליד שכונת העמותות רחוב מוטה גור ואזור תיקון החשמל המחוזי.

רמותעריכה

  ערך מורחב – שכונת רמות (באר שבע)
 
שביל ברמות א'. מימין קוטג' דו-משפחתי, דו-קומתי טרומי ומשמאל קוטג' דו-קומתי, דו-משפחתי מטיפוס אחר
 
קוטג'ים דו משפחתיים ברמות ד'
 
תצלום אווירי של רמות הישנה וחצי מרמות ג'. ראו מקרא בוויקישיתוף.

שכונת רמות היא אוסף של ארבע שכונות (רמות א', רמות אביב, רמות האוניברסיטה, רמות החדשה) המהווה את רצף הבניה הצפוני ביותר בבאר שבע. השכונה היא מהגדולות והיוקרתיות שבעיר. בניגוד לשאר באר שבע, המצויות בתוך בקעת באר שבע, שכונה זו ממוקמת על כמה מהגבעות הסמוכות ומכאן שמה.

מלכתחילה השכונה נבנתה כדי למנוע את עזיבתה של האוכלוסייה העשירה אל הפרוורים. לכן נבנו בה בתים צמודי קרקע רבים, אותם יכלו לרכוש בעיקר אלה המשתייכים למעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. בשכונה גם בנייני דירות שנבנו מאוחר יותר, ובהם מגודל של ארבעה חדרים ומעלה.

השכונה הוקמה באמצע שנות ה-80 והורחבה באופן מסיבי מתחילת שנות התשעים, עם גל העליה הגדול ארצה, ואילך. גל בנייה נוסף מורגש משכונה, מאז 2010, לקראת הקמת פארק תעשייה לידה ובהתאם לתוכניות להעברת בסיסים צבאיים רבים לסביבת באר שבע. רמות מורכבת מכמה אזורים, כל אחד מהם לבדו בגודל של שכונה, ועם מאפיינים שונים.

השכונה גובלת באנדרטת חטיבת הנגב, בסניף בית הלוחם, בקמפוס המרכזי של אוניברסיטת בן-גוריון ובתחנת הרכבת באר שבע צפון. הרחובות המרכזיים בשכונה הם אביגדור אביטל, המדע, הדעת, הערים התאומות, אשכול, האנדרטה ואורי צבי.

בשכונה פועל החל משנת 2009 שבט הצופים "יואב". תחילה פעל בחצר של מקיף ז', אך החל משנת 2014 פועל השבט במבנה שהוקצה לו על ידי העירייה ברחוב גד טדסקי (רמות הרכס).

נאות אברהםעריכה

מתחם של בניינים צמודי קרקע שנבנו בשנות ה-2000 ושווקו כמיועדים לאוכלוסייה ציונית-דתית. השכונה נמצאת בקצה המערבי של שכונת נווה זאב, ולרוב רואים בה חלק מנווה זאב, ולא שכונה עצמאית.

נווה אילן (פלח 7)עריכה

בשכונה הקיימת שווקו מגרשים לבניה עצמית באמצעות מינהל מקרקעי ישראל ובנוסף נבנו פרויקטים על ידי חברות הבניה השונות כמו י.ח דמרי, יהלומית פרץ, אחים אוזן, אחים אום ועוד. כמו כן העמותה הצבאית בנתה בשכונה 61 יחידות צמודות קרקע במסגרת פרויקט עמותת ענבלים.

כיום בשכונה ישנם גני ילדים, מגרש ספורט ושאר המוסדות הציבוריים בהקמה.

שכונה של בניינים צמודי קרקע מדרום-מערב לשכונת נווה זאב וממערב לשכונת רמות שנבנתה ברובה בסביבות שנת 2010. בנייני מגורים גבוהים יותר נבנים בשטח השכונה (באזור הצמוד לשכונת נווה זאב) בשנים 2014–2015. השכונה קרויה על שם אילן רמון. לעיתים רואים בה חלק משכונת נווה זאב הסמוכה ולא שכונה עצמאית.

שכונת קריית גניםעריכה

שכונת קריית גנים היא שכונה שתבנה על חורבות האצטדיון וסרמיל על ידי החברות י.ח דמרי ואזורים השכונה תכלול 17 מגדלים בני 26–30 קומות הכוללים פנטהאוזים, בית ספר, גנים, אזורי מסחר, פארק מרכזי רחב ידיים, קאנטרי קלאב ועוד כמו כן תהליך הבנייה יכלול גם יישור קרקע.

שכונת הכלניותעריכה

לאחר ששווקו כ-1200 מגרשים לבנייה צמודת קרקע, החלו בעלי המגרשים לתכנן את ביתם החדש, לצד פארקים ירוקים, מוסדות חינוך ושאר שירותים עירוניים שבנייתם תחל במקביל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שכונות באר שבע בוויקישיתוף


הערות שולייםעריכה