בד"ץ כוללות החסידים בירושלים

בד"ץ כוללות החסידים בירושלים היה הבד"ץ הרשמי של כוללות החסידים בירושלים. הבד"ץ נוסד בשנת תרנ"ב על ידי האדמו"ר הירושלמי רבי דוד'ל בידרמן מלעלוב, אשר העמיד בראש הבד"ץ את רבי שניאור זלמן פרדקין, רבה של לובלין שעלה ארצה.

תולדות העדה עריכה

בי"ד מיוחד לכוללות החסידים היה קיים עוד בשנת ה'תרט"ו, אולם כנראה שפעילותו לא הייתה ניכרת, ובית הדין האשכנזי שישב בחורבת רבי יהודה החסיד, היה מורכב מרבנים שהשתייכו לכוללות הפרושים, אם כי גם החסידים נזדקקו לו. בין דייני בית הדין החסידי בשנותיו הראשונות היו רבי יוסף (יעסיל) מקוידנוב, רבי נחום מפלוצק, חסיד חב"ד ורבי משה שלמה שכיהן ברבנות בפיטרקוב.

רק בשנת תרנ"ב (1892) כאשר עלה לירושלים, הרב שניאור זלמן פרדקין (לדיער), רבה של לובלין ובעל שו"ת תורת חסד, הוכתר כרבם של כוללות החסידים, ולידו נתארגן מחדש בית דין צדק לכוללות החסידים. בשנת ה'תרנ"ח (1898) עלה רבי דוד ליפמן שובקס, שגדל בבית רבי מנחם מנדל מקוצק, והועמד תחתיו בראש בית הדין.

ארגון בד"צ מיוחד לעדת החסידים לא נראה בעיני הפרושים, אך ברבות הימים השלימו עם זאת, ושני בתי הדין התקיימו זה בצד זה, בד"צ פרושים בחורבת רבי יהודה החסיד, ובד"צ חסידים בחדר ליד ביהכ"נ תפארת ישראל. (ממאמר של הסופר בצלאל לנדוי).

בדצמבר 1910 לאחר פטירתו של הרב יוסף יהודה שטרזברג^[1], מונה הרב בצלאל ישעיה ברנשטיין במקומו. דבר זה הביא להתמרמרות בקרב אנשי כולל אוסטריה^[2] אשר הודיעו על הקמת בית דין נפרד^[3].

בשנת תר"פ עם התמנותו של הרב קוק לרבה של ירושלים וכינון הרבנות הראשית חבר בית הדין לבית הדין של הרבנות. הדיינים אז היו הרב ישראל זאב מינצברג, הרב דוד ליפמן שובקס והרב ירוחם פישל ברנשטיין. אחרי פטירת הרב קוק, כאשר הועברה השחיטה לאחריות המועצה הדתית, ובכך הפכה לכפופה בעקיפין לוועד הלאומי, עזבו הדיינים את בית הדין של הרבנות והצטרפו לעדה החרדית^[4].

חברי הבד"ץ כוללת החסידים לדורותיהם (חלקי):