בובת החייאה "אנני"

בובת ההחייאה "אנני"אנגלית: Resusci Anne), הידועה גם בשם בובת ההחייאה "אן", היא בובת הכשרה לתרגול פעולות החייאה באנשים מבוגרים. בובת ההחייאה "אן" פותחה על ידי יצרן הצעצועים הנורווגי אסמונד לארדל (Asmund Laerdal), הרופא האוסטרי-צ'כי פיטר ספאר (Peter Safar) והרופא האמריקאי ג'יימס אלאם (James Elam), ומיוצרת על ידי חברת "Laerdal Medical" (אנ'). הבובה משמשת לשם הדמיה ואימון עבור אנשי מקצוע בתחום הרפואה. ההערכה היא כי כ-300 מיליון אנשים ברחבי העולם הוכשרו בהחייאה באמצעות הבובה[1].

תרגול החייאה בעזרת בובת אנני

היסטוריה עריכה

רעיון פיתוח הבובה החל ב-1958 בכנס של רופאים מרדימים סקנדינבים בגאוסדל, נורווגיה, אשר במהלכו הציג ד"ר פיטר ספאר, הרופא הראשי של הצלב האדום השוודי, את ממצאיו: ניתן להציל חיים באמצעות ביצוע הנשמה מפה לפה. בשל המודעות לקשיים של הדרכת מיומנות ההנשמה מפה לפה, הוחלט כי ניסיונו של אסמונד לארדל בייצור צעצועים עשוי לסייע ביצירתה של בובה שתשמש להדרכה ותרגול של מיומנות זו[2].

תווי פניה של הבובה מבוססים על ה-L'Inconnue de la Seine, יצירת אמנות מן המאה ה-19, כאשר בשנת 1880 נמצאה בסמוך לגדות נהר הסן גופתה של נערה אלמונית, רופאים הניחו כי היא התאבדה, על פי הפולקלור הפריזאי, הפתולוג שבחן את גופתה הוקסם כל כך מיופייה של הנערה שהוא החליט לשמר את פניה כמזכרת באמצעות מסכת מוות - העתק שלהן משעווה (אנ'). בשנת 1958 ד"ר פיטר ספר (רופא מרדים) ואסמונד לרדל (מהנדס ציוד רפואי) השתמשו בצורת פניה של הנערה הפריזאית כפני הבובה. שנתיים אחרי ייצור הבובה הראשונה, השניים החלו לבצע שיעורי החייאה בעזרת הבובה הפלסטית עם פניה של הנערה. בגלל תרגול הנשמה מפה לפה זכתה הבובה לכינוי "הפנים שנישקו אותם הכי הרבה פעמים בהיסטוריה"[3].

ב-1960 הוצגה הבובה בניו יורק בפני פיטר ספאר מהצלב האדום האמריקני וד"ר ארצ'ר גורדון (Dr. Archer Gordon). שני המומחים התרשמו מהמוצר. ב-1961, ד"ר ג'יימס ג'וד (Dr. James Jude), ד"ר גיא קניקרבוקר (Dr. Guy Knickerbocker) וד"ר ויליאם קוונהובן (Dr. Wiliam Kouwenhoven) הוכיחו כי דחיסת החזה בלחיצות יכולה לספק זרימת דם למוח גם אם הלב לא פועם, וכך להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של ההחייאה. הממצאים האלו עודדו את לארדל להמשיך בפיתוח בובת ההחייאה "אנני" על מנת שתאפשר אימון בהחייאה.

תהליך פיתוח בובת ההחייאה דרש שלבובה יהיה מראה ריאליסטי, נתיבי אוויר הניתנים לחסימה ולניקוי, ראש היכול להסתובב, בית חזה מחומר גמיש, משקל נמוך המאפשר הובלה, וגוף מחומר קל לניקוי על מנת שאנשים רבים יוכלו לתרגל ללא חשש מזיהומים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בובת החייאה "אנני" בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Grange, Jeremy (2013-10-16). "Resusci Anne and L'Inconnue: The Mona Lisa of the Seine". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2017-06-14.
  2. ^ Martha Pat Kinney, Elam, James, www.scienceheroes.com (באנגלית)
  3. ^ האמת מאחורי "הפנים שנישקו אותם הכי הרבה בפעמים בהיסטוריה", באתר ‏מאקו‏, 18 באוגוסט 2019