בולוניה 1909

קבוצת כדורגל מאיטליה
(הופנה מהדף בולוניה (כדורגל))

בולוניה 1909 הוא מועדון כדורגל איטלקי מהעיר בולוניה. המועדון משחק בסרייה א'. אצטדיון הבית של המועדון הוא רנאטו דאל'ארה, ותכולתו היא כ-31,000 מקומות.

בולוניה 1909
Bologna Football Club 1909
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל בולוניה 1909
כינוי I Rossoblù "הרוסו-בלו" (האדומים-כחולים)
I Veltri "אי-וולטרי" ("כלבי הציד")
תאריך ייסוד 3 באוקטובר 1909
אצטדיון אצטדיון רנאטו דאל'ארה, בולוניה
(תכולה: 31,070)
בעלים ג'ואי סאפוטו
יו"ר ג'ואי סאפוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן טיאגו מוטה
ליגה סרייה א'
www.bolognafc.it
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המועדון נוסד ב-1909 כקבוצת כדורגל בשטחי אוסטריה, ושיחק בה עד שאיטליה כבשה בחזרה את שטח העיר במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן, הצטרף המועדון לליגה השישית המחוזית באיטליה.

היסטוריה עריכה

 
תצלום קבוצתי של המועדון בעת עונת האליפות הראשונה ב-1924/1925
 
תצלום קבוצתי בעונת ה"סקודטו" האחרונה ב1963/1964
 
הסמל המועדון בעבר, מ-1992/1993 ועד 2018

היסטוריה מוקדמת הצלחות ותארים עריכה

מועדון הכדורגל בולוניה הוקם על ידי אמיליו ארנשטיין, אוסטרי שהתעניין בכדורגל' בעת שהותו באוניברסיטאות של וינה ופראג. עוד לפני כן, הוא ואחיו הקימו את מועדון הכדורגל "הכוכב השחור" באוסטריה. בולוניה הוקמה ב-3 באוקטובר 1909, בצפון איטליה, בעיר בולוניה, ובעת ההקמה קרלו סנדוני היה הספונסר והמנהל הכללי של המועדון, לואי ראוץ' השווייצרי היה הנשיא, גואידו דלה ואלה סגן הנשיא, אנריקו פנגליה המזכיר, סרג'ו למפרונטי הקופאי ואמיליו ארנשטיין וליאון וינצ'נזי מונו להיות חברי המועצה של המועדון.

ב-20 במרץ 1910 שיחקה בולוניה את המשחק הראשון בהיסטוריה שלה' נגד וירטוס המקומית, שלבשה חולצות לבנות, ובולוניה הביסו את וירטוס 1–9. קבוצת הכדורגל הראשונה הורכבה מ: קוך, צ'יארה, פסראלי, ברגאגליה, גיואדו דלה ואלה, נאני, דונאטי, ראוך, ברנבאו, מצ'אנו וגראדי. את העונה הראשונה בילתה בולוניה בליגה המקומית תחת הנהגתו של אריגו גראדי כקפטן הקבוצה. בולוניה ניצחה בליגה שלה ועלתה לליגה שנקראה "קבוצת ונטו-אמיליאנו", בה שיחקה 4 עונות נוספות, וסיימה במקומות חמש ומעלה. בולוניה נכנסה לליגה הצפונית לפני שמשחקי הליגות הופסקו לחלוטין בגלל מלחמת העולם הראשונה.

אחרי המלחמה בולוניה החל שיפור מתמיד ביכולתה וההצלחות לא איחרו להגיע. בעונת 1919/1920 בולוניה העפילה לחצי הגמר של הליגה הצפונית באיטליה, ובעונה לאחר מכן, 1920/1921, הגיעה הקבוצה לגמר הליגה, שם הפסידה לפרו ורצ'לי 2-1. בעונת 1923/1924 הגיעה בולוניה פעם נוספת לגמר הליגה אבל הפסידה לגנואה וסיימה סגנית פעם נוספת.

בעונת 1924/1925 ההמתנה הגיעה לסיומה, ובולוניה זכתה באליפות הראשונה בהיסטוריה שלה לאחר שניצחה את גנואה בגמר הצפוני, ואת אלבה רומא 0–2 ו0–4 במשחקי הגמר. לאחר שהפסידה בגמר הצפון בעונה הבאה, וסיימה כסגניתה של טורינו בעונת 1926/1927, וחמישית ב-1927/1928, הצליחה לזכות באליפות פעם נוספת בעונת 1928/1929, לאחר שניצחה בגמר את טורינו החזקה, ששלטה בליגה באותה התקופה.

לאחר הקמת הסרייה א' בעונת 1929/1930, המשיכה להיצמד לצמרת כשסיימה במקומות שני ושלישי במספר עונות בתחילת שנות ה-30, ובכל מקרה בחצי העליון של הטבלה. ב-1935/1936 זכתה בולוניה באליפות איטליה השלישית שלה בהיסטוריה, לאחר שהקדימה את רומא בנקודה אחת בלבד בליגה. הקבוצה המשיכה ביכולתה הטובה וזכתה ב-3 אליפויות נוספות בעונות 1936/1937, 1938/1939 ו-1940/1941 לפני שמלחמת העולם השנייה עצרה את הליגה.

לאחר סיום המלחמה המועדון דעך ולא הצליח להתרומם בשנות ה-50 של המאה ה-20 ושנות ה-60 המוקדמות, אך כן הצליחה לשחזר את הצלחתו עוד פעם וזכה באליפות השביעית והאחרונה שלו עד היום, בעונת 1963/1964. הישג זה הביא את בולוניה להשתתף בעונת 1964/1965 בגביע אירופה לאלופות, אך הודחה בסיבוב המוקדם של התחרות על ידי אנדרלכט.

בשנות ה-70 זכתה הקבוצה בקופה איטליה פעמיים: ב-1970/1969 כשסיימה במקום הראשון בבית הגמר בגביע, וב-1974/1973 כשניצחה באופן דרמטי את פלרמו 4-3 בדו-קרב פנדלים אחרי תיקו 1-1 בתום 120 דקות.

צניחה לליגות הנמוכות עריכה

בשנות ה-80 המועדון החל בהתדרדרות לליגות הנמוכות. בתחילת שנות ה-80 ירדה הקבוצה לליגה השנייה אחרי שהפסידה במאבק הישרדות לקליארי וגנואה ששרדו על חשבונה, וירד בעונה לאחר מכן לסרייה ג'. זו היתה ירידהמהירה של 2 ליגות ב-2 עונות בלבד. הקבוצה עלתה לליגה השנייה בעונה לאחר מכן. מעתה ואילך נאבקה הקבוצה על מקומה בסרייה א' כאשר הצליחה להעפיל בסוף שנות ה-80 לליגה הבכירה, אך ירדה בתחילת שנות ה-90 ואף התדרדרה פעם נוספת עד לסרייה ג'. בולוניה הצליחה לחזור עוד פעם לסרייה א' בסוף עונת 1995/1996. היא אף הצליחה לזכות בגמר גביע האינטרטוטו לשנת 1998 במשותף עם ולנסיה וורדר ברמן. המועדון הצליח להישאר בסרייה א' עד לעונת 2004/2005, עונה בה ירדה מהמקום ה-18 לסרייה ב' פעם נוספת.

חוסר יציבות והישרדות בליגה הראשונה עריכה

עונה לאחר מכן הקבוצה עברה לבעלים חדש, כאשר ג'וזפה גזוני מכר את המועדון לאלפרדו קצולה, איש עסקים מקומי. הקבוצה החליפה מספר מאמנים ולא הצליחה להעפיל חזרה לסרייה א' עד לסיום עונת 2007/2008, בה סיימו ה"rossoblù" (האדומים-כחולים) במקום השני בסרייה ב' ועלו לליגה העליונה בהדרכתו של המאמן דניאל אריגוני. בקיץ 2008 ניהל הבעלים קצולה משא ומתן למכירת הקבוצה לקבוצת רכישה אמריקאית אבל המכירה בוטלה לבסוף, והמועדון נמכר לבסוף לקבוצת רוכשים מקומית בראשות פרנצ'סקה מנריני, שהפכה לאישה השנייה שהיא בעלי קבוצת כדורגל בסרייה א'. הקבוצה המשיכה להילחם על חייה בליגה בעונות הבאות ונאבקה גם בקשיים כלכליים של ראשי המועדון, ונמכרה לאיש העסקים הסרדינאי סרג'ו פורקדה ובהמשך ניצלה שוב מירידה.

ב-23 בדצמבר 2010 קבוצת המשקיעים "בולוניה 2010", בראשות הבנקאי ג'ובאני קונסורטה ואיש העסקים מאסימו זנאטי, רכשה את המועדון מפורקדה, לאחר שהלן לא העביר משכורות לעובדים והביא את המועדון לסף פשיטת רגל. זנאטי מונה לנשיא המועדון ביחד עם המוזיקאי האיטלקי, אוהד הקבוצה, ג'אני מורנדי, שמונה להיות נשיא של כבוד במועדון, אך כעבור 28 ימים זנאטי והמנכ"ל התפטרו בגלל אי הסכמות וההנהלה התחלפה בשנית, בזמן שהקבוצה דשדשה בליגה וסיימה בחלק התחתון של הסרייה א', אך עם זאת שרדה. בעונת 2013/2014 חוסר היציבות בהנהלת הקבוצה השפיע והיא ירדה שוב לסרייה ב' מהמקום אחד לפני האחרון. חוסר היציבות המשיך, והקבוצה החליפה שוב בעלים, כאשר קבוצה דרום אמריקאית בשם "מועדון הכדורגל בולוניה 1909", בראשות ג'ו טקופינה וג'ואי סאפוטו (בעלי הקבוצה מונטריאול אימפקט מה-MLS), לקחה את המועדון מידי אלבינו גואראלדי.

תחת ההנהלה החדשה, הקבוצה עלתה שוב לסרייה א' בסיום עונת 2014/2015.

בעונות הבאות ועד עונת 2023/24 שיחקה בולוניה בסרייה א', כאשר המקום הגבוה ביותר שתפסה היה מקום תשיעי, בעונת 2022/2023, והמקום הגרוע ביותר, המקום הארבעה-עשר, היה בעונת החזרה לסרייה א', עונת 2015/2016.

סגל הקבוצה עריכה

נכון ל-1 בפברואר 2024

מס' עמדה שם
3 אוסטריה  מגן שטפן פוש
5 סרביה  בלם מיהאליו איליץ'
5 צרפת  מגן אדמה סומאורו
6 קרואטיה  קשר ניקולה מורו
7 איטליה  חלוץ ריקרדו אורסוליני
8 שווייץ  קשר רמו פרוילר (בהשאלה מנוטינגהאם פורסט)
9 הולנד  חלוץ ג'ושוע זירקזי
10 שבדיה  חלוץ יספר קרלסון
11 שווייץ  חלוץ דן אנדוייה
15 דנמרק  מגן ויקטור כריסטנסן (בהשאלה מלסטר סיטי)
16 איטליה  מגן טומאסו קוראצה
17 מרוקו  קשר אוסאמה אל-עזוזי
18 ארגנטינה  חלוץ סנטיאגו קסטרו
19 סקוטלנד  קשר לואיס פרגוסון (קפטן)
מס' עמדה שם
20 שווייץ  קשר מישל אייבישר
21 דנמרק  חלוץ ינס אודגרד (בהשאלה מא.ז. אלקמאר)
22 יוון  מגן חאראלמבוס ליקוגיאניס
23 איטליה  שוער ניקולה בניוליני
26 קולומביה  בלם ג'ון לוקומי
28 פולין  שוער לוקאש סקורופסקי
29 איטליה  בלם לורנצו דה סילבסטרי
31 הולנד  בלם סאם בויקמה
33 איטליה  מגן ריקרדו קלאפיורי
34 איטליה  שוער פדריקו רבאליה
56 בלגיה  קשר אלכסיס סאלמאקרס (בהשאלה ממילאן)
80 איטליה  קשר ג'ובאני פביאן
82 פולין  קשר קצפר אורבנסקי


הישגים עריכה

הישגים מקומיים עריכה

הישגי שיא באירופה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בולוניה 1909 בוויקישיתוף