בוסתנאי עודד

בוסתנאי עודד[1] (נולד ב-1933) הוא חוקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופה הקדומה.

קורות חייםעריכה

בוסתנאי עודד נולד בשנת 1933 בירושלים להורים שעלו מעדן. הוא שירת בצה"ל בשנים 1951–1953 ולאחר מכן למד תנ"ך והיסטוריה באוניברסיטה העברית[2]. בשנת 1958 קיבל תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים[3] ובתחילת 1960 קיבל תעודת הוראה[4]. בשנת 1960 קיבל את הפרס על שם חנה, זאב וברוך בן ישי, על עבודתו "מדיניות החוץ של יהודה מודגמת בתקופת אחז"[5]. בתחילת 1968 קיבל את פרס מפעל הפיס על עבודת הדוקטורט שלו, "המעמד המדיני של עבר הירדן בתקופת המלוכה"[6]. בשנת 1969 זכה לתואר דוקטור להיסטוריה של עם ישראל[7] ומונה למרצה באוניברסיטת חיפה[8].

עודד לימד במכללת שאנן והיה דיקן לימודים מתקדמים והמנהל האקדמי של מכללת תל חי. כן היה בין כותבי אנציקלופדיה מקראית וסדרת עולם התנ"ך בהוצאת דוידזון-עתי.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בוסתנאי הוא שמו הפרטי
  2. ^ עודד, בוסתנאי, האגודה לטיפוח חברה ותרבות, מורשת יהדות תימן
  3. ^ תואר בוגר במדעי הרוח, הארץ, 8 במאי 1958
  4. ^ מקבלי תעודות הוראה תיכונית תש"ך, הארץ, 11 בינואר 1960
  5. ^ האוניברסיטה העברית, הצופה, 7 בינואר 1960
  6. ^ 9 מענקי מחקר הוענקו על ידי מפעל הפיס, מעריב, 8 בינואר 1968
  7. ^ האוניברסיטה העברית, למרחב, 10 ביולי 1969
  8. ^ מינויים במכון האוניברסיטאי בחיפה, דבר, 16 ביולי 1969
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.