פתיחת התפריט הראשי
"הבור הגדול" בשמורת בורות לוץ

בורות לוֹץ הוא מקבץ של 17 בורות מים בהר הנגב המפוזרים על פני שטח של 2 קמ"ר, בקרבת הר רמון.

ליד הבורות נמצא גם מערכת מאגורה. במטרה למנוע את סתימת הבורות בסחף נחצבו בורות שיקוע. כ-8 מהבורות עדיין מתמלאים במים בעונות החורף. באתר הבורות נמצאת גם אלה אטלנטית עתיקה. באזור פריחה רבה בחודשי החורף והאביב, בעיקר עקב הקרבה למקורות מים.

הבורות היו אתר שלא הוביל אליו כביש עד תחילת שנות ה-80 והישראלים כמעט ולא הגיעו אליהם[1]. האתר נבדק על ידי נלסון גליק בשנות ה-50 של המאה ה-20[2]. בשנת 1980, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, התגברה ההתעניינות בנגב, נפרץ כביש 171 אל אתר הבורות והתקיימו במקום חפירות ארכאולוגיות ועבודות ניקיון ושחזור בשיתוף בני מושבים[3]. עד חפירות אלו ההנחה הרווחת של יוחנן אהרוני הייתה שהבורות נחפרו בתקופת שלמה במאה ה-10 לפנה"ס ושהם היו פעילים עד גלות בבל. אולם בעקבות גילוי עתיקות מהתקופה הכנענית באתר, החלה להתגבש הסברה שהבורות עתיקים יותר[4].

כיוון שהאזור הוא אחד המבודדים בישראל וכמות זיהום האור בו מזערית, הוא מהווה אתר פופולרי לתצפיות אסטרונומיית חובבים[5].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בורות לוץ בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה