בוריס ג'ונסון

חבר בית הנבחרים הבריטי, ראש ממשלת בריטניה (2019 - 2022)

אלכסנדר בוריס דה פְּפֶפֶל ג'ונסוןאנגלית: Alexander Boris de Pfeffel Johnson; נולד ב-19 ביוני 1964) הוא פוליטיקאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה ומנהיג המפלגה השמרנית בשנים 20192022. הוא חבר הפרלמנט הבריטי מטעם מחוז אקסברידג' ודרום ריסליפ (אנ') מאז 2015 ובשנים 2001–2008 ייצג בפרלמנט את מחוז הנלי (אנ'). כיהן כראש עיריית לונדון בין השנים 2008–2016 וכמזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים מ-2016 עד 2018.

בוריס ג'ונסון
Boris Johnson
בוריס ג'ונסון, 2019
בוריס ג'ונסון, 2019
לידה 19 ביוני 1964 (בן 58)
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אלכסנדר פיליפ בוריס דה פפפל ג'ונסון
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה אוניברסיטת אוקספורד, איטון קולג'
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי
מפלגה המפלגה השמרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג
  • אלגרה מוסטין-אוון (1987 – 1993)
  • מרינה וילר (1993 – 2018)
  • קרי סיימונדס (2018 – הווה)
האתר הרשמי
ראש ממשלת בריטניה ה־55
24 ביולי 20196 בספטמבר 2022
(3 שנים ו־6 שבועות)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים
13 ביולי 20169 ביולי 2018
(שנתיים)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
תחת ראשת הממשלה תרזה מיי
חבר בית הנבחרים הבריטי
7 במאי 2015 – מכהן
(7 שנים ו־29 שבועות)
ראש עיריית לונדון ה־2
4 במאי 20089 במאי 2016
(8 שנים)
פרסים והוקרה
  • פרס איג נובל (ספטמבר 2020)
  • מסדר החירות של אוקראינה (23 באוגוסט 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Boris Johnson's signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייו והשכלהעריכה

ג'ונסון נולד באפר איסט סייד במנהטן שבניו יורק, לזוג הורים בריטים מהמעמד הגבוה, סטנלי ג'ונסון (אנ') ושארלוט ג'ונסון ואהל (אנ') (לבית פואסט), שנישאו בשנת 1963. לאחר נישואיהם נסעו ההורים יחד לארצות הברית, שם למד האב כלכלה באוניברסיטת קולומביה. עם לידתו, קיבל ג'ונסון הן אזרחות בריטית, והן אזרחות אמריקאית, עליה ויתר בהמשך כדי להימנע מתשלום מס נוסף גם לארצות הברית.[1] אביו היה חבר במפלגה השמרנית ובשנים 1979–1984 הוא היה נציג בפרלמנט האירופי. מצד אביו, ג'ונסון הוא נינו של עלי כמאל (אנ') ביי, שר הפנים העות'מאני שנרצח ב-1922, וכן צאצא של פאול, נסיך וירטמברג. אמו ממוצא אנגלי וצרפתי, וסבה היה רב יהודי מליטא.[2] בספטמבר 1964 חזרו הוריו לבריטניה, שם התחנך, אך בפברואר 1966 חזרו לארצות הברית בשל עבודות האב, וגרו בוושינגטון די. סי. ובקונטיקט. ב-1969 חזרו שוב לבריטניה. אמו הייתה קתולית וגידלה אותו באמונתה, והוא ראש הממשלה הבריטי הראשון אי-פעם שנטבל כקתולי, אך הוא המיר את דתו לנצרות האנגליקנית בגיל העשרה, כשלמד באיטון קולג'. ג'ונסון אמר בראיון ב-2015 ש"איננו נוצרי רציני".[3]

הוא למד לימודים קלאסיים באוניברסיטת אוקספורד (ג'ונסון מרבה להשתמש ביוונית ובלטינית בפומבי), והיה נשיא מועדון הדיבייט "אוקספורד יוניון" (אנ') - תפקיד שמילאו פוליטיקאים רבים.

קריירה עיתונאיתעריכה

בשנת 1987 הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו בעיתון "הטיימס", אך פוטר ממנו בשל פרסום ידיעה חדשותית כוזבת.[4] לימים הוא הפך לכתב השטח של הדיילי טלגרף בבריסל, ומאמרי הדעה שלו השפיעו על התגברות האירוסקפטיות בקרב הימין הבריטי. הוא היה עוזר העורך של הדיילי טלגרף משנת 1994 עד 1999, וערך את עיתון הספקטייטור משנת 1999 עד 2005.

באותה תקופה, הוא גם החל להופיע בתוכנית הטריוויה של BBC, אשר נקראת Have I Got News For You.[5]

קריירה פוליטית מוקדמת וראשות העיר לונדוןעריכה

ג'ונסון נבחר לפרלמנט כנציג מחוז הבחירה הנלי ב-2001, והיה חבר בממשלת הצללים של מייקל הווארד ודייוויד קמרון. הוא דבק במידה רבה בקו המפלגתי של השמרנים בפרלמנט, אך נקט עמדה ליברלית יותר מבחינה חברתית בנושאים כמו זכויות להט"ב. ג'ונסון פרש מתפקידו בממשלת הצללים כאשר הודיע, ב-16 ביולי 2007, על הצגת מועמדותו לתפקיד ראש עיריית לונדון מטעם המפלגה השמרנית.

ג'ונסון, שנבחר בבחירות לראשות עיריית לונדון ב-2008 מטעם המפלגה השמרנית, ניצח את ראש העיר המכהן מטעם מפלגת הלייבור, קן ליווינגסטון, והתפטר מבית הנבחרים הבריטי עם היבחרו. במהלך הקדנציה הראשונה שלו כראש עיריית לונדון, אסר על צריכת משקאות משכרים ברוב קווי התחבורה הציבורית של הבירה, והשיק את מיזם האוטובוסים "ניו רוטמאסטר" (אנ'), את רכבל האמירייטס ומיזמי תחבורה אחרים. ב-2012 נבחר מחדש לתפקיד, וגם בפעם זו גבר על ליווינגסטון. בקדנציה השנייה הוא פיקח על אולימפיאדת לונדון. ב-2015 הוא נבחר לבית הנבחרים כנציג מחוז אקסברידג' ודרום ריסליפ, והתפטר מראשות עיריית לונדון שנה לאחר מכן. במקומו נבחר סאדיק קאן מהלייבור.

 
ג'ונסון עם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש בלונדון, מאי 2018
 
ג'ונסון עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בביקורו בלונדון, יוני 2018

שר בממשלת בריטניהעריכה

ג'ונסון היה מנהיגו העיקרי של המחנה בעד פרישה במשאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי (2016), והסתמן כמועמד מוביל להחליף את מנהיג המפלגה השמרנית, דייוויד קמרון, שהתנגד לפרישת בריטניה מהאיחוד והתפטר לאחר זכיית מחנה הפרישה במשאל העם. ב-30 ביוני, לאחר שעמיתו לשעבר מייקל גוב הודיע אף הוא על התמודדות למשרה, הכריז כי לא יתחרה.[6] תרזה מיי שנבחרה בסופו של דבר לראשות המפלגה ולראשות הממשלה, מינתה ב-13 ביולי 2016 את ג'ונסון לשר החוץ בממשלתה החדשה.[7]

ב-9 ביולי 2018, הודיע ג'ונסון על התפטרותו מהממשלה עקב חילוקי דעות על תנאי הפרישה מהאיחוד האירופי.[8]

ג'ונסון הוא דמות מעוררת מחלוקת בפוליטיקה של בריטניה ובעיתונות הבריטית. תומכיו משבחים אותו כדמות מבדרת, הומוריסטית ופופולרית, ועל הצלחתו למשוך אל קהל בוחריו מצביעים שאינם השמרנים המסורתיים. הוא מושא לביקורת על ידי מבקריו, שמאשימים אותו בשימוש בשפה גזענית, וגם מעלים נגדו טענות על אליטיזם והולכת שולל.

ראש ממשלת בריטניהעריכה

קדנציה ראשונה (2019)עריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי: ממשלת בוריס ג'ונסון הראשונה

במאי 2019 הודיעה מיי על כוונתה לפרוש מהנהגת המפלגה השמרנית. ג'ונסון הודיע על כוונתו להתמודד לתפקיד באותו החודש, עוד לפני ההודעה של מיי. ביולי 2019 הוא נבחר למנהיג המפלגה השמרנית, לאחר שגבר בסיבוב האחרון על ג'רמי האנט. יום לאחר הבחירות לראשות המפלגה, ב-24 ביולי, קיבלה המלכה אליזבת השנייה את התפטרותה של מיי ומינתה את ג'ונסון לראש הממשלה ה-55 של בריטניה.[9]

בנאומו הראשון כראש ממשלה הבטיח שהממלכה המאוחדת תעזוב את האיחוד האירופי עד 31 באוקטובר 2019 גם ללא הסכם. ב-28 באוגוסט ביקש ג'ונסון מהמלכה אליזבת להשעות את כינוס הפרלמנט ב-28 בספטמבר, וכך לצמצם את חלון הזמן שבו יכול הפרלמנט לפעול למניעת ברקזיט ללא הסכם. המלכה נעתרה לבקשה והסכימה להשעייה,[10] אך בית המשפט העליון ביטל את ההשעייה, לאחר שקבע שהיא איננה חוקית.[11]

ב-29 באוקטובר, הקדים הפרלמנט את הבחירות לדצמבר 2019.[12]

 
ג'ונסון עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בעצרת האו"ם בניו-יורק, ספטמבר 2019

קדנציה שנייה (2022-2019)עריכה

  ערכים מורחבים – מגפת הקורונה בממלכה המאוחדת, סנקציות בין-לאומיות בסכסוך האוקראיני-רוסי

בבחירות הכלליות, שנערכו ב-12 בדצמבר 2019, זכתה מפלגתו ברוב גדול.

ב-9 בינואר 2020, אישר בית הנבחרים הבריטי את הסכם הברקזיט של ג'ונסון, וב-31 בינואר יצאה בריטניה באופן רשמי מהאיחוד האירופי. החלה תקופת מעבר שנמשכה עד 31 בדצמבר 2020. במהלך תקופת המעבר נשמר הסטטוס קוו והצדדים דנו על הסכם קבע. ב-12 ביוני 2020 הודיעה בריטניה רשמית שהיא לא מעוניינת בהארכה של תקופת המעבר. ב-24 בדצמבר 2020 נחתם הסכם סופי מקיף בין האיחוד לממלכה המאוחדת, המכסה את סוגיות הדיג, הסחר החופשי והמכסים, הגבולות ויתר העניינים שהיו שנויים במחלוקת. בסוף 2020 תמה תקופה המעבר.[13] מחלוקות בנושא, בעיקר סביב צפון אירלנד, נמשכו לאחר מכן.[14]

בסקוטלנד, שם רוב התושבים הצביעו נגד עזיבת האיחוד האירופי במשאל העם של 2016, קראו אנשי המפלגה הלאומית הסקוטית לקיים משאל עם בנושא עצמאות סקוטלנד. ג'ונסון התנגד לקיום משאל העם ואמר שסוגיה הוסדרה לאחר משאל העם על עצמאות סקוטלנד (2014).[15][16]

בתחילת מגפת הקורונה, נקט תחילה ג'ונסון בגישת "חסינות העדר", ללא הגבלות משמעותיות. הממשלה חזרה בה ואימצה מדיניות של איסור יציאות לא הכרחיות מן הבתים.[17] ב-27 במרץ 2020 נדבק ג'ונסון עצמו בנגיף הקורונה. הוא אושפז, ושוחרר לביתו, ב-26 באפריל 2020. לאחר יותר משנה של הנחיות, ההנחיות בשטח אנגליה בוטלו בקיץ 2021.

במרץ 2021, פורסמה סקירה משולבת של מדיניות הביטחון הלאומי והמדיניות הבינלאומית של בריטניה. היא תיארה שלושה אינטרסים לאומיים בסיסיים המחברים את אזרחי בריטניה - ריבונות, ביטחון ושגשוג - לצד ערכי הדמוקרטיה ומחויבות לזכויות אדם אוניברסליות, שלטון החוק, חופש הביטוי והאמונה ושוויון.[18]

באפריל 2021, פתחה ועדת הבחירות בבריטניה, בחקירת מימון שיפוץ מעונו של ג'ונסון בחשד שנעשו עבירות על החוק.[19][20] ג'ונסון אמנם נוקה מחשד להתנהלות לא חוקית, אך החקירה חשפה התכתבות וואטסאפ שלו עם תום של מפלגתו, שבה סיכמו השניים שהאחרון יממן חלק מהשיפוץ. זאת בניגוד להכחשה של ג'ונסון אשר טען כי שילם מכספו בלבד. הפרשה הסתיימה כשג'ונסון אולץ להתנצל בינואר 2022 על שלא עדכן את יועץ האתיקה שלו על ההתכתבות.[21]

בספטמבר ובאוקטובר 2021 סבלה הממלכה ממחסור בדלק וממצוקת נהגים וסחורות.[22][23][24]

ג'ונסון וממשלתו עסקו בשיקום הכלכלה ממשבר הקורונה ובמענה ליוקר המחיה ולאינפלציה שעלו.[25][16] בתחום יחסי חוץ, בלטה תמיכתה הרבה של ממשלתו באוקראינה בעת מאבקה ברוסיה.[26]

משבר אמון והתפטרותעריכה

  ערך מורחב – פרשת המסיבות

בסוף 2021, נודע כי העובדים בדאונינג 10 קיימו אירועים במהלך סגר הקורונה.[27] ג'ונסון הודה שהוא נכח באחת מהמסיבות בסגר והתנצל. הוא טען שחשב זו הייתה פגישת עבודה, אך הודה כי טעה בשיקול הדעת.[28] כוחו הפוליטי נחלש.[29] המשטרה הודיעה על חקירת האירועים.[30] בינואר 2022, פורסמו חלקים מדו"ח ביקורת על הפרשה.[31] באפריל 2022, הוחלט לקנוס את ג'ונסון וחלק מעובדיו.[32] במאי 2022 פורסם הדו"ח הרשמי על הפרות הסגר בלשכת ג'ונסון, בו נכתב כי "לא משנה מה הכוונה הראשונית, מה שהתקיים ברבים מהמפגשים והאופן שבו הם התפתחו לא היה בקנה אחד עם הנחיית הקורונה באותה תקופה."[33]

ברקע פרשת המסיבות, חברי פרלמנט ממפלגתו יזמו הצבעת אי אמון בגונ'סון.[34][35] 211 חברי פרלמנט שמרנים הצביעו נגד הדחתו, ו-148 אחרים תמכו בה.[36][37]

ביולי 2022 התגלה שג'ונסון מינה את כריס פינצ'ר לתפקיד בכיר (מצליף), על אף שהוא ידע שפינצ'ר הואשם בעבר ב. ג'ונסון הכחיש בתחילה שהוא ידע על כך, אך במהרה התברר שהוא תודרך לגבי התנהגותו של פינצ'ר לפני מינויו, ב-2019.[38] על רקע משבר האמון שחוללה פרשת המסיבות, עורר גילוי זה סערה פוליטית. שני חברי קבינט בממשלת ג'ונסון, שר האוצר רישי סונאק ושר הבריאות סאג'יד ג'אוויד, התפטרו ב-5 ביולי, ואחריהם החל גל של התפטרויות. בסך הכל, עד 7 ביולי, התפטרו כ-30 שרים, מתוכם חמישה חברי קבינט, ועשרות בעלי תפקידים זוטרים יותר.[39] פוליטיקאים נוספים הגיעו לבית ראש הממשלה כדי לבקש ממנו להתפטר מראשות המפלגה.[40] ג'ונסון סירב בתחילה להתפטר,[41][42] ואף פיטר את חבר הקבינט מייקל גוב בתגובה לביקורת שהוא הפנה כלפיו.[43]

למחרת, ב-7 ביולי, הודיע ג'ונסון על התפטרותו מתפקידו כמנהיג המפלגה השמרנית. בנאום ההתפטרות הוא אמר שבכוונתו להישאר ראש הממשלה עד שייבחר מנהיג חדש למפלגה בסתיו 2022.[44] פוליטיקאים רבים במפלגתו, ביניהם ראש הממשלה לשעבר ג'ון מייג'ור, ביקרו את כוונתו להישאר בתפקיד ראש הממשלה למשך חודשים נוספים וקראו לחברי המפלגה למנות לו מחליף זמני.[45] לפי החוק בממלכה המאוחדת, התפטרות ראש הממשלה לא מביאה באופן מיידי לבחירות כלליות. חברי המפלגה השמרנית, שלה רוב בפרלמנט, יכולים להחליט אם לאפשר לראש הממשלה להמשיך בכהונתו או למנות לו מחליף זמני בניגוד לרצונו, אף שאין לכך תקדים, וכן בכוחם להביא למינוי ראש המפלגה החדש שייבחר בהמשך לראשות הממשלה במקום ג'ונסון.[46]

לאחר התפטרותה של ליז טראס מתפקיד ראש ממשלת בריטניה לאחר הכהונה הקצרה ביותר בהיסטוריה של בריטניה, כהונה בת 45 יום, דווח כי בוריס ג'ונסון שוקל לחזור לתפקיד ולהתמודד על הנהגת המפלגה השמרנית וראשות ממשלת בריטניה.[1]

סופר, יוצר ומנחהעריכה

ג'ונסון כתב מספר ספרים, בהם מספר אוספים מטוריו בעיתונות, רומן בשם "72 בתולות" (אנ') (ב-2004) וביוגרפיה על וינסטון צ'רצ'יל.[47] בנוסף, יצר את הסדרה ההיסטורית "החלום של רומא" (אנ'), על האופן בו רומא העתיקה איחדה את אירופה, סדרה ששודרה בערוץ BBC ב-2006. הוא גם הופיע מספר פעמים בתוכניות טלוויזיה, למשל כמנחה בתוכנית "יש לי חדשות בשבילך" (אנ'), עליה היה מועמד לפרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה בקטגוריית הבידור לשנת 2003. ב-2014 יצאה לאור ביוגרפיה של וינסטון צ'רצ'יל פרי עטו.

חיים אישייםעריכה

בשנת 1987 ג'ונסון התחתן עם האריסטוקרטית אלגרה מוסטין-אוון, בתו של היסטוריון האמנות ויליאם מוסטין-אוון. ב-1993 הם התגרשו והוא נישא למרינה וילר (אנ'), בתו של העיתונאי ושדרן ה-BBC צ'ארלס וילר (אנ'). לזוג נולדו ארבעה ילדים. ב-2018 נפרדו ונכנסו לתהליכי גירושין. יש לו לפחות עוד ילדה אחת מחוץ לנישואין.[48][49] במאי 2021 נישא בחשאי לארוסתו קרי סיימונדס (אנ'), בתו של מת'יו סיימונדס (אנ'), אחד ממייסדי העיתון "אינדפנדנט",[50] ולהם בן ובת משותפים.[51]

תחביב שהצהיר עליו הוא יצירת מודלים של אוטובוסים מקופסאות עץ של יין.[52][53]

אחיו הצעיר, ג'וזף אדמונד "ג'ו" ג'ונסון (נולד ב-23 בדצמבר 1971) כיהן כחבר הפרלמנט מטעם אורפינגטון בשנים 2019–2010. בשנים 2018–2015 שימש ג'ו ג'ונסון כשר האוניברסיטאות, המדע, המחקר והחדשנות בממשלתה של תרזה מיי, ושב לתפקיד זה עם כינון ממשלתו של אחיו. הוא התפטר לאחר כחודשיים בתפקיד, בטענה כי תפקידו תובע ממנו להיות "קרוע בין המשפחה והאינטרס הלאומי".

ישראלעריכה

 
בוריס ג'ונסון בעת ביקורו בישראל, יחד עם נשיא ישראל ראובן ריבלין, באירוע פתיחת עונת הכדורגל של עמותת "שער שוויון", נובמבר 2015

ב-1984 התנדב בקיבוץ כפר הנשיא ונחשב כתומך של ישראל. הוביל מאבק בתנועת ה-BDS וכראש עיריית לונדון ביקר בישראל מספר פעמים, בין היתר ב-2015 וב-2016 להלווייתו של שמעון פרס.[54] ג'ונסון אמר שהוא תומך בזכות ישראל להגנה עצמית, אך הגדיר את תגובתה במבצע צוק איתן "לא-פרופורציונלית". הוא תומך בפתרון שתי המדינות.

קישורים חיצונייםעריכה

מכתביו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דניאל הרץ, ‏מי מוותר על האזרחות האמריקאית ולמה?, באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2017
  2. ^ חיים איסרוביץ, ‏פרובוקטור או מנהיג? מי אתה בוריס ג'ונסון - רה"מ הבא של בריטניה, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2019
  3. ^ Boris Johnson: I am not a serious practicing Christian, דיילי טלגרף, 29 בינואר 2015.
  4. ^ Sonia Purnell, The 10 ages of Boris Johnson: a guide to his road to power, The Guradian, ‏21 ביולי 2019
  5. ^ , וואלה!, 2022-07-07
  6. ^ Boris Johnson won't be standing as Tory leader חדשות ITV, 30 ביוני 2016.
  7. ^ ynet, ג'ונסון שר החוץ, האמונד שר האוצר. הממשלה של מיי, באתר ynet, 13 ביולי 2016
  8. ^ טלטלה בממשלת בריטניה: שר החוץ ג'ונסון התפטר, באתר ynet, 9 ביולי 2018
  9. ^ ynet, בוריס ג'ונסון הוא ראש הממשלה הבא של בריטניה, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2019
  10. ^ סוכנויות הידיעות‏, ג'ונסון ישבית את הפרלמנט לחודש כדי לסכל מהלך נגד הברקזיט, באתר וואלה!‏, 28 באוגוסט 2019
  11. ^ בית המשפט העליון בבריטניה: השעיית הפרלמנט של ג'ונסון אינה חוקית, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2019
  12. ^ Ynet, בריטניה: הפרלמנט הבריטי הצביע בעד בחירות ב-12 בדצמבר, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2019
  13. ^ "ברקזיט". Globes. נבדק ב-2021-01-22.
  14. ^ Brexit: What is the Northern Ireland Protocol and why are the EU and UK still fighting over sausages?, Sky News (באנגלית)
  15. ^ , www.zman.co.il, 2021-01-22
  16. ^ 1 2 "מנהיגת סקוטלנד שואפת לקדם משאל עם על עצמאותה, גם ללא הסכמת לונדון". הארץ. נבדק ב-2022-07-08.
  17. ^   בוריס ג'ונסון זנח את המודל הבריטי לטיפול בקורונה. זה ההסבר לפניית הפרסה, באתר הארץ, 17 במרץ 2020
  18. ^ The Integrated Review 2021, GOV.UK (באנגלית)
  19. ^ רויטרס‏, פרשת המעונות של ג'ונסון: ועדת הבחירות תחקור את מימון השיפוצים, באתר וואלה!‏, 28 באפריל 2021
  20. ^ "All the investigations facing the government, explained". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-05-14. נבדק ב-2021-09-30.
  21. ^ "עגלת משקאות בשווי 3,675 ליש"ט ושטיח ב-3,000: נחשפה חשבונית השיפוץ היקר של בוריס ג'ונסון". TheMarker. נבדק ב-2022-07-08.
  22. ^ הידיעות, סוכנויות (2021-09-30). "הכאוס בבריטניה: מחסור בתרופות ו-2,000 תחנות בלי דלק". Ynet. נבדק ב-2021-09-30.
  23. ^ הידיעות, סוכנויות (2021-09-25). "בתחנה אין דלק, במקדונלדס אין מילקשייק: מצוקת נהגים וסחורות בבריטניה". Ynet. נבדק ב-2021-09-30.
  24. ^ Supply crisis: Overseas butchers and abattoir workers to be granted six-month seasonal worker visas to deal with pig backlog, Sky News (באנגלית)
  25. ^ מהמסיבות בסגר ועד האינפלציה הגואה: אלו האירועים שהובילו להתפטרותו של ג'ונסון | כלכליסט, m.calcalist.co.il
  26. ^ בוריס ג'ונסון קובע: "אוקראינה תנצח את רוסיה", בחדרי חרדים
  27. ^ סוכנויות הידיעות‏, מסיבת חג מולד בדאונינג 10 בזמן הסגר מסבכת את ג'ונסון, באתר וואלה!‏, 8 בדצמבר 2021
  28. ^ רויטרס‏, ג'ונסון התנצל על השתתפותו במסיבה במעונו בזמן הסגר: "מודע לזעם עליי", באתר וואלה!‏, 12 בינואר 2022
  29. ^ סוכנויות הידיעות, ג'ונסון ממשיך להסתבך: מודה שהשתתף במסיבה בסגר ומתנצל, באתר ynet, 12 בינואר 2022
  30. ^ סוכנויות הידיעות‏, משטרת בריטניה תחקור את המסיבות במעון של ג'ונסון שנערכו בזמן הסגרים, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2022
  31. ^ סוכנויות הידיעות, פורסם דו"ח המסיבות של ג'ונסון: "כישלון מנהיגותי חמור", באתר ynet, 31 בינואר 2022
  32. ^ ynet והסוכנויות, בריטניה: קנס לרה"מ ג'ונסון שהפר את תקנות הקורונה; האופוזיציה: "תתפטר", באתר ynet, 12 באפריל 2022
  33. ^ ציקי ברנדוין, ‏יודח מתפקידו? ג'ונסון ממשיך להסתבך עם הפרות הסגר, באתר כיכר השבת, 25 במאי 2022
  34. ^ אוני, אסף (2022-06-06). "המפלגה השמרנית מורדת בג'ונסון: הצבעת אי-אמון נגדו הערב". Globes. נבדק ב-2022-06-06.
  35. ^ Boris Johnson latest: Vote of confidence to happen today, BBC News (בBritish English)
  36. ^ והסוכנויות, ynet (2022-06-06). "ניצל, בינתיים: בוריס ג'ונסון שרד את הצבעת האי-אמון". Ynet. נבדק ב-2022-06-06.
  37. ^ טלי גולדשטיין‏, בריטניה: רה"מ ג'ונסון שרד הצבעת אי אמון - אך ספג מהלומה קשה, באתר וואלה!‏, 6 ביוני 2022
  38. ^ Heather Stewart, Rowena Mason and Jessica Elgot, "Sajid Javid and Rishi Sunak quit – throwing Boris Johnson’s future into doubt", The Guardian, July 5 2022
  39. ^ Government resignations: Who resigned, who stayed?, BBC News, July 7 2022
  40. ^ Heather Stewart, Peter Walker and Jessica Elgot, "Delegation of cabinet ministers heads to No 10 to demand Johnson quit", The Guardian, July 6 2022
  41. ^ השמרנים בבריטניה מקדמים הצבעת אי-אמון נוספת נגד ג'ונסון – שהודיע: "לא אתפטר" | חדשות 13, רשת 13
  42. ^ ""המשחק נגמר". השמרנים מקדמים הצבעת אי-אמון חדשה נגד ג'ונסון". הארץ. נבדק ב-2022-07-06.
  43. ^ Jessica Elgot, "Michael Gove sacked ‘for disloyalty’: allies reveal how it happened, The Guardian, July 6 2022
  44. ^ עמית ולנדמן, "הגיע הזמן למנהיג חדש" | ישיר מלונדון: בוריס ג'ונסון פורש מראשות הממשלה, באתר N12, ‏7 ביולי 2022
  45. ^ Andrew Macaskill, "UK Conservatives say 'toxic' Boris Johnson should be replaced now, Reuters, July 7 2022
  46. ^ Richard Allen Greene, "What happens when a British Prime Minister resigns?, CNN, July 07, 2022
  47. ^ , www.nli.org.il
  48. ^ ‘How many children does Boris Johnson have?’ Johnny Mercer insists Tory favourite has right to private life in BBC interview, באתר inews.co.uk
  49. ^ זו פורסי, Meet Boris Johnson's family - New PM's children, including love child from secret affair, באתר דיילי מירור, 23 ביולי 2019
  50. ^ סער הס, בגידות, שקרים ויין אדום: הנשים של בוריס ג'ונסון, באתר ynet, 24 ביולי 2019(הקישור אינו פעיל, 23.3.2020)
  51. ^ Alix Culbertson, "Boris Johnson's wife Carrie gives birth to second child", Sky News, December 9 2021
  52. ^ A brief history of politicians and their hobbies – or Boris Johnson and the “Dead Cat”, באתר thepinprick.com, ‏ 26 ביוני 2019
  53. ^ פיטר ווקר, Boris Johnson reveals he makes models of buses to relax, באתר הגרדיאן, 25 ביולי 2019
  54. ^ רועי ינובסקי, איתי בלומנטל, אלכסנדרה לוקש, מורן אזולאי, איתי גל, קובי נחשוני ויעל פרידסון, החל מסע ההלוויה של פרס: אובמה נחת בישראל, באתר ynet