בושאייף

בית הכנסת בושאייף נמצא במושב זיתן, ומשמש כבית כנסת חשוב ליוצאי לוב. בית הכנסת העתק מדויק של בית הכנסת בזליתן שבלוב והוקם לפי מודל ששחזר ובנה עמוס דבוש[דרוש מקור]. לפי מסורת יהדות לוב בית הכנסת קרוי על שמה של בושאייף, צדיקה מימי בית שני בעלת יכולות ריפוי מיסטיות ובתו של רבי ישמעאל כהן גדול. בשנים האחרונות בית הכנסת שופץ והוחלפו ההיכל והתיבה.

בושאייף
PikiWiki Israel 4440 bushayef synagogue.jpg
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום זיתן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 31°58′35″N 34°53′34″E / 31.976333333333°N 34.892722222222°E / 31.976333333333; 34.892722222222
www.bushaeff.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פנים בית הכנסת בושאייף

היסטוריהעריכה

סיפור שעובר מדור לדור במסורת הלובית, מספר על רבי ישמעאל כהן גדול שגורש מבית המקדש לאחר חורבן בית שני והגיע לאפריקה. רבי לישמעאל היו שלוש בנות צדיקות, אחת בשם ג'רייבה (על שמה בית כנסת ג'רייבה באי ג'רבה שבתוניסיה), השנייה אום שוויכה (על שמה בית כנסת בטריפולי) והשלישית הייתה בושאייף שעל שמה בית הכנסת בזליתן. האגדה מספרת שלבושאייף לא היו ילדים ובאחת מתפילותיה הובטח לה שהיא תזכה להזכר על ידי העדה כולה.[דרוש מקור]

לפי החוקר עופר רגב, בית הכנסת נקרא על שם הזוג בושאייף שהיו עשירים מופלגים ונדבנים. כשמת האדון בושאייף מצאה אלמנתו כי ברשותו הייתה כברת קרקע שרכש מערביי זליטן. היא הקימה במקום בית כנסת מפואר לזכרו שהיה למקום עליה לרגל ליהודים ולמי שאינם יהודים. ב-1870 נשרף בית הכנסת והסולטאן הטורקי נתן הוראה להקים אותו מחדש על חשבון האוכלוסייה המוסלמית בזליטן. בשנת השלושים למדינת ישראל הוקם במושב זיתן בית כנסת זהה לחלוטין לזה שהקימה הגברת בושאייף בזליטן.

הילולת יוצאי לובעריכה

פעמיים בשנה: בסוכות ובל"ג בעומר, נערכת בבית הכנסת הילולה דתית של יוצאי לוב בבית הכנסת בושאייף שבמושב זיתן. בבית הכנסת בושאייף יש במה עם תזמורת נגני העדה הלובית אליה מגיעים ח"כים, שרים, רבנים ואישי ציבור, דוכני מזון של העדה הלובית, חדר הדלקת נרות ושמן. מנהג ההילולה התחיל כבר בבית הכנסת בושאייף בזליתן שבלוב ומתקיימות עד היום בבניין שהוקם בישראל עם קום המדינה.

בתרבותעריכה

בקרב יהודי-לוב נפוץ השיר "אל-עאדה יא טראבלסיה" (המנהג, הטריפוליטאים), בו קורא המשורר שלומה וולד וואסי לבני העדה "זורו בושאייף" - בקרו בבושאייף.[1]

לקריאה נוספתעריכה

  • חנה מקובר: חכמי לוב, ישיבת הוד יוסף. ירושלים, תשנ"ב, עמודים, 157-165.
  • עופר רגב: להתאהב בארץ ישראל, הוצאת כנרת זמורה - ביתן, 2005

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בושאייף בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פדהצור בנעטיה, " סיור ב"חארה" של טריפולי", עאדא 30-31 מבית מרכז אור שלום, אב-אלול ה'תשנ"ח (1998)
      "שיר לבית הכנסת בושאייף הקדושה: צלאת' בושאייף אלמקבולה", בביצוע שלומית בוחניק, שירי חינה טריפוליטאית ותוניסאית, סרטון בערוץ חריף באתר יוטיוב (אורך: 7:15), 2005