סנטה מריה נובלה

כנסייה בפירנצה

סנטה מריה נובלה היא כנסייה בפירנצה אשר באיטליה, הממוקמת בסמוך לתחנת הרכבת המרכזית בעיר הנושאת את שמה. הכנסייה נבנתה לאורך תקופות שונות על ידי מספר אדריכלים, אך המבנה בצורתו הנוכחית מיוחס ללאונה בטיסטה אלברטי.

סנטה מריה נובלה
Basilica di Santa Maria Novella
מידע כללי
סוג בזיליקה זוטרה, מוזיאון, מוזיאון דת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מרים, אם ישו עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת פירנצה/העיר העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים דומיניקנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 68,652 (נכון ל־2020)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1278
תאריך פתיחה רשמי 1278 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל לאון בטיסטה אלברטי, Jacopo Passavanti, Fra' Ristoro da Campi עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות גותית, אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 99.2 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 28.2 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 4,336 מ"ר (נכון ל־2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°46′27″N 11°14′58″E / 43.7743°N 11.249367°E / 43.7743; 11.249367
www.smn.it
(למפת פירנצה רגילה)
 
סנטה מריה נובלה
סנטה מריה נובלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

האזור עליו נבנתה הכנסייה נשלט על ידי הדומיניקנים החל מ-1221. הם החליטו לבנות את הכנסייה בשטח בו הייתה ממוקמת כנסיית סנטה מריה דלה וין (Santa Maria delle Vigne) ולכן הוסיפו לשם הכנסייה את המילה "נובלה" ("חדשה"). הכנסייה נבנתה בסגנון רומנסק טוסקני על ידי שני נזירים דומיניקנים אשר החלו במלאכה באמצע המאה ה-13. הכנסייה הושלמה כמאה שנה לאחר מכן, אך בשלב זה, רק החלק התחתון של הכנסייה היה בנוי.

באמצע המאה ה-15 נבנה החלק העליון של הכנסייה על ידי לאונה בטיסטה אלברטי, בחסות ג'ובאני די פאולו רוצ'לאי, סוחר טקסטיל בן העיר פירנצה. אלברטי שאף להקנות למבנה את עקרונות הרנסאנס ובהם ההומאניזם, ההרמוניה והחזרה לקלאסיקה.

 
השילוש הקדוש של מזאצ'ו בכנסיית סנטה מריה נובלה

אדריכלות עריכה

כיוון שהחזית נבנתה מבעוד מועד בסגנון רומנסק טוסקני, המשיך אלברטי באותו סגנון על מנת לשמור על מראה אחיד. ואולם, המבנה כולל מאפיינים רנסאנסיים שונים שבבסיסו שאיבת ההשראה מהתרבות הקלאסית של יוון ורומא הבאה לידי ביטוי בפתח הכניסה המזכיר שער ניצחון רומי והחלק העליון שלו צורת מקדש יווני.

מאפיין רנסאנסי אחר הוא השימוש ביחידת מודולוס, שהיא אמת המידה לפיה נבנה כל חלק במבנה ביחס קבוע. עיצוב החזית מבוסס על יחידת מודולוס משוכפלת ברוח הרנסאנס. אלברטי מוסיף אלמנט חדשני המכונה "וולוטה" (בעברית יש המתרגמים: "לוליין" או "מגילה"), אלמנט שמחבר בין שני חלקי המבנה ומעניק לו עניין קישוטי, ללא תפקיד מעשי.

פנים הכנסייה מעוצב כצלב קטום דמוי האות T, מחולק לשלושה אולמות תווך. בכנסייה נעשה שימוש באחד מהכלים רבי העוצמה שפותחו בתקופת הרנסאנס. בתקופה זו התגלה עקרון הפרספקטיבה, דהיינו שעצם נראה קטן יותר, והמרחקים בין העצמים קטנים עם המרחק. על ידי יצירת ממרווחים קטנים בין העמודים ככל שמתרחקים מהכניסה, נוצרת אשליה שהמבנה ארוך בהרבה מאורכו האמיתי. 

ישנם שני אזכורים של הפטרון, נותן החסות על המבנה– ג'ובאני רוצ'לאי, בשני האפריזים שבחזית הכנסייה. האחד מרומז, באפריז התחתון - לכל אורך האפריז משוכפל סמל המשפחה – המפרש. והשני מפורש, באפריז שתחת הגמלון - שמו של הפטרון מופיע עליו: "ג'ובאני רוצ'לאי בן-פאולו בשנה המבורכת 1470" (IOHAN(N)ES ORICELLARIUS PAU(LI) F(ILIUS) AN(NO) SAL(UTIS) MCCCCLXX).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סנטה מריה נובלה בוויקישיתוף


  ערך זה הוא קצרמר בנושא כנסיות ובנושא איטליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.