בחדזאורוס

בחדזאורוס (שם מדעי: Bajadasaurus; משמעות השם: "הלטאה ממורד הגבעה") הוא סוג של דינוזאור זאורופוד שחי בקרטיקון התחתון באזור שכיום מוכר כצפון חבל הארץ פטגוניה שבארגנטינה. הוא תואר מדעית לראשונה ב-2019 על בסיס של פרט יחיד שהתגלה ב-2010 (ממצא MMCh-PV 75, שמשמש גם כהולוטייפ של המין), שכלל גולגולת שלמה ברובה וחלקים מן הצוואר. בסוג נכלל מין אחד- Bajadasaurus pronuspinax. הסוג שויך למשפחת הדיקראוזאוריים, קבוצה של זאורופודים קטנים יחסית בעלי צוואר קצר.

בחדזאורוס
תקופה
קרטיקון תחתון, 140–134 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
קבוצה:	דינוזאורים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	בעלי אגן דמוי לטאה
תת־סדרה:	דמויי זאורופודים
משפחה:	דיקראוזאוריים
סוג:	בחדזאורוס
מין:	Bajadasaurus pronuspinax
שם מדעי
Bajadasaurus ‏2019

שחזור אפשרי של B. pronuspinax

התכונה הכי בולטת באנטומיה של הבחדזאורוס היא סדרה של קוצי עצם ארוכים שהזדקרו בזוגות מהחלק העליון של חוליות הצוואר והתעקלו קדימה. קוצים דומים נתגלו גם אצל האמרגזאורוס, אך בסוג זה הם פונים למעלה ומעט אחורה. הסברים רבים הוצעו לקיום הקוצים אצל שני הסוגים, כאשר המאמר מ-2019 שתיאר את הבחדזאורוס לראשונה הציע שהם סיפקו הגנה על צוואר החיה מפני טורפים.

גילוי ותיאור

המאובן היחיד עד כה של הסוג התגלה ב-2010 על ידי קבוצת פלאונטולוגים השייכת ל-CONICET, הסוכנות המדעית של הממשלה הארגנטינאית. המאובן התגלה בתצורת "בחדה קולוראדה", באתר אשר נמצא כ-40 ק"מ דרומה לעיר פיקון לאופו, ליד הגדה המערבית של נהר הלימאי בפטגוניה. שיניו של הפרט היו החלק יחיד שבלט מבעד לסלע, מה שאפשר לפלאונטולוג הארגנטינאי פבלו גלינה לזהותו. מכיוון שמאובנים מאזור זה הם לרוב שבירים מדי עבור כלים שנלקחים לעבודת שטח, הסלע שהכיל את המאובן נלקח בשלמותו למעבדה שבה הפלאונטולוגים יכלו להוציא בעדינות את העצמות. המאובן נמצא נכון להיום במוזיאון המוניציפלי ע"ש ארנסטו בכמן שבווילה אל צ'וקון בפרובינציית נאוקן, תחת השם "MMCh-PV 75".

הסוג בחדזאורוס והמין B. pronuspinax תוארו מדעית על ידי פבלו גלינה ועמיתיו כאשר ממצא MMCh-PV 75 משמש כהולוטייפ. השם "בחדזאורוס" נגזר מהלחם של המילה הספרדית "בחדה", שפירושה מורד גבעה ומתייחסת לשם התצורה בה הסוג התגלה, עם המילה היוונית "זאורוס", שפירושה לטאה. המילה "pronuspinax" נגזרת מהלחם של המילה היוונית "פרונוס", שפירושה מכופף קדימה, והמילה "ספינאקס" שפירושה עמוד שדרה.

מבנה גוף

מבנה גוף כללי

בחדזאורוס סווג כחבר במשפחת הדיקראוזאוריים. כמו זאורופודים אחרים, דיקראוזאוריים היו חיות גדולות צמחוניות שהלכו על ארבע רגליים, עם זנבות וצווארים ארוכים וראשים קטנים. התכונות שמבדילות דיקראוזאוריים מזאורופודים אחרים הן צוואר יחסית קצר (לעומת זאורופודים אחרים), גודל קטן יותר (גם כן יחסית לזאורופודים אחרים, שכן הם הגיעו לגודל של פילים אסייאתים בני ימינו), וסדרה של "קוצי שדרה" (neural spines) שהזדקרו בזוגות מהחוליות שלהן.

חוסר השלמות של מאובן הבחדזאורוס אינה מאפשרת לדעת את המידות המדויקות שלו, אך השוואתו לדיקראוזאוריים אחרים מרמזת על אורך בין 10 ל-13 מטר, וגובה של שני מטר בירכיים.

מבנה הראש

גולגולתו של הבחדזאורוס הייתה בנויה כך ששתי עיניו פנו קדימה בצורה כזו שהחיה יכלה לראות מה קורה מולה אפילו כאשר הראש הורד קרוב מאוד לקרקע. מיקום העיניים בגולגולת מרמז על כך שחוש הראייה של הסוג דמה מאוד לחוש הראייה של בני אדם- כלומר המוח קיבל שתי תמונות שונות משתי העיניים, והמיר אותם לתמונה אחת שמביעה את הצורה התלת-ממדית של דברים בתמונה באופן טוב יותר.

שיניו של הבחדזאורוס היו מוגבלות לחלק הקדמי של הלסתות, כאשר הלסת העליונה הכילה 24 שיניים והתחתונה הכילה 20. השיניים הן בצורת עיפרון, כאשר הכותרות ישרות לגמרי או מתעקלות מעט לכיוון פנים הפה. שיניים אלו אפשרו לחיה "לקצור" צמחים מבלי ללעוס אותם, כאשר אבנים שנבלעו על ידי החיה שומשו לטחינת הצומח שנאכל בקיבה.

קוצי השדרה

תכונת הגוף הכי בולטת אצל הבחדזאורוס היא "קוצי השדרה" הארוכים מאוד שקיימים בצוואר. המאובן המקורי הכיל שניים מקוצים אלו שהתפצלו מהזיז הקוצני של אחת מהחוליות (השוואה למאובנים של דיקראוזאוריים אחרים מצביעה על כך שמדובר בחוליה החמישית מן הראש). כמו בדיקראוזאוריים אחרים, הזיז הקוצי של החוליות מתפצל לשני מבנים דקים דמויי קוצים, אך שלא כמוהם (פרט לאמרגזאורוס), הקוצים ארוכים מאוד ובלטו ככל הנראה מעורה של החיה. זוג הקוצים שנמצאו היו באורך של 58 ס"מ, אך השוואה לצוואר האמרגזאורוס מעידה על כך שקוצים של חוליות שקרובות יותר למרכז הצוואר יכלו להיות ארוכות כמעט כפליים. אצל האמרגזאורוס, הקוצים היו בעלי סדרות סימנים שמעידים על כך שהקוצים היו מכוסים בשכבה של קרטין, ולמרות שאין מספיק קוצים במאובן הבחדזאורוס על מנת לקבוע זאת, גלינה וצוותו הניחו שאותו הציפוי היה קיים גם בסוג זה.

מחקר שפורסם ב-2007 הגיע למסקנה שבין הקוצים בצוואר של דיקראוזאוריים היו שקי אוויר שהיו מחוברים למערכת הנשימה, שאפשרו להם לנצל הרבה יותר ביעילות חמצן מתהליך הנשימה. גלינה ועמיתיו תמכו בתאוריה זו וקבעו שמבנים דומים היו קיימים בין קוצי השדרה של הבחדזאורוס. אורכם וצורתם הייחדיות של קוצי השדרה אצל האמרגזאורוס והבחדזאורוס הוסברה על ידיהם כאמצעי הגנה כנגד טורפים, כאשר הקוצים הגנו על ראש החיה בעודה היא מרכינה את ראשה על מנת לשתות או לאכול צמחים נמוכים. הכיפוף של הקוצים וציפוי הקרטין שלהן הקנה להם יציבות וקשיחות, ומנעו מפגיעה בהם לגרום לנזק בחוט השדרה. העובדה שהקוצים הופיעו לראשונה אצל הבחדזאורוס ועדיין היו קיימים אצל האמרגזאורוס כ-15 מיליון שנה לאחר מכן מעידה על כך שאסטרגיית ההגנה הנ"ל הייתה אפקטיבית מאוד כנגד טורפים.

פלאואקולוגיה

המאובן היחיד של הסוג בחדזאורוס נמצא בתצורת "בחדה קולוראדה", אזור שכיום הפך לצפון פטגוניה. ניתוח הרכב התצורה מצביע על כך שגילה הוא בין 140 ל-134 מיליון שנה לפנה"ס, ושהיו בה מישורים שהכילו נהרות שהתפצלו להרבה נחלים קטנים וקרובים (בדומה לדלתות בנות ימינו). בתור דיקראוזאור, הבחדזאורוס ניזון ככל הנראה מצמחים חשופי זרע שהיו בגובהו או נמוכים ממנו. הבחדזאורוס חלק את סביבתו עם הדיפלודוק ליינקופל, ועם דינוזאורים תרופודים שונים (למרות שעוד לא הוגדר סוג רשמי מהתצורה, נמצאו בה שרידים ששייכים ככל הנראה לאבליזאוריים ולדיינוניכוזאורים).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בחדזאורוס בוויקישיתוף

• Gallina, P.A.; Apesteguía, S.; Canale, J.I.; Haluza, A. (2019). "A new long-spined dinosaur from Patagonia sheds light on sauropod defense system". Scientific Reports. 9: 1392. doi:10.1038/s41598-018-37943-3.