ביארני בנדיקטסון (ראש ממשלת איסלנד ה-13)

ביארני בנדיקטסוןאיסלנדית: Bjarni Benediktsson;‏ 30 באפריל 1908 - 10 ביולי 1970) היה ראש ממשלת איסלנד בשנים 1970-1963 ובסוף 1961 כהונה קצרה — בעקבות התפטרותו הזמנית של אולאפור תורס מהתפקיד. בשנים 1970-1961 כיהן כיו"ר מפלגת העצמאות (מפלגת ימין). אביו של בנדיקטסון, בנדיקט סוויינסון, היה אחד ממנהיגי תנועת העצמאות האיסלנדית, שבשנים 1931-1908 כיהן כחבר אלת'ינגי (פרלמנט).

ביארני בנדיקטסון
Bjarni Benediktsson
לידה 30 באפריל 1908
רייקיאוויק, איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 1970 (בגיל 62)
הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איסלנדאיסלנד איסלנד
השכלה אוניברסיטת איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העצמאות
ראש ממשלת איסלנד ה־13 (כהונה ראשונה, ראש ממשלה בפועל)
8 בספטמבר 196131 בדצמבר 1961
(16 שבועות ו־3 ימים)
ראש ממשלת איסלנד ה־13 (כהונה שנייה)
14 בנובמבר 196310 ביולי 1970
(6 שנים ו־34 שבועות)
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר כתר האלון (1969)
  • הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • מסדר הבז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

 
ביארני בנדיקטסון (מימין) עם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול בפגישתם בירושלים בשנת 1964

בנדיקטסון למד משפט חוקתי באוניברסיטת איסלנד ומונה לפרופסור בגיל 24. בשנת 1934 הוא נבחר כחבר מועצת העיר של הבירה רייקיאוויק מטעם מפלגת העצמאות, ובשנים 1947-1940 כיהן כראש העירייה.

בשנת 1947 בנדיקסטון מונה לשר החוץ של איסלנד. במהלך כהונתו בתפקיד, איסלנד הייתה שותפה בשנת 1949 להקמת ברית נאט"ו — כאחת המדינות המייסדות של הארגון. בשנת 1953 הוא עזב את התפקיד, והיה שר במשרדים שונים עד שנת 1956.

כאשר השמאל עלה לשלטון ב-1956, בנדיקטסון פרש זמנית מהחיים הפוליטיים והחל למלא את תפקיד העורך הראשי בעיתון השמרני המוביל במדינה — "מורגונבלאדיד".

בשנת 1959 מפלגת העצמאות חזרה לשלטון ובנדיקטסון כיהן בממשלתו החמישית של אולאפור תורס כשר המשפטים והכנסייה, שר הבריאות ושר התעשייה. בשנת 1961 הוא נבחר למנהיג מפלגת העצמאות, מה שגרם לתורס, מנהיג המפלגה הקודם, להתפטר מתפקידו כראש הממשלה בספטמבר של אותה שנה. בנדיקטסון נבחר על ידי מפלגתו כראש הממשלה במקומו של תורס.

תורס הסכים לשוב לממשלה מתחילת 1962 וחזר לעמוד בראשה, בעוד בנדיקטסון ויתר על התפקיד וקיבל שוב את שלושת התיקים שבהם החזיק קודם. בבחירות שנערכו ביוני 1963, מפגלת העצמאות שוב זכתה במספר החברים הגבוה ביותר באלת'ינגי — הפעם בהובלתו של בנדיקטסון.

מותו עריכה

בנדיקטסון כיהן כראש ממשלת איסלנד מ-14 בנובמבר 1963 עד יום מותו בשרפה שפרצה ב-10 ביולי 1970 במעון הקיץ הממשלתי בת'ינגווליר. גם אשתו ונכדו נספו באותה שרפה.

חיים אישיים עריכה

בנו של בנדיקטסון, ביורן ביארנאסון, כיהן כשר המשפטים של איסלנד בשנים 2009-2003.

בתו, ואלגרדור ביארנאדוטיר, היא פוליטיקאית, שהייתה נשואה לפוליטיקאי הסוציאל-דמוקרט המנוח וילמונדור גילפאסון. בנם נספה בשרפה בת'ינגווליר עם סבו וסבתו.

בנדיקטסון הוא אחי-סבו של ביארני בנדיקטסון - שר האוצר והכלכלה של איסלנד בשנים 2013–2017 וראש ממשלת איסלנד שכיהן מינואר ועד נובמבר 2017.

אוסף המסמכים שלו נשמר בהארכיון העירוני של רייקיאוויק.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ביארני בנדיקטסון בוויקישיתוף