ביבליוגרפיה של גרשם שלום

גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית ומגדולי חוקריה, היה כותב פורה מאוד. חיבורו הראשון נכתב בגרמנית, על תנועת הנוער היהודית בגרמניה, והוא פורסם בשנת תרע"ה-1915[1]. את הדיסרטציה שלו, באוניברסיטת ברלין, כתב על ספר הבהיר (אותו תרגם לגרמנית ופירשוֹ), וקיבל עליה, בשנת 1922, תואר דוקטור בהצטיינות יתירה. שנה אחר כך פורסם ספרו Das Buch Bahir (ספר הבהיר)[2], המבוסס על עבודת הדוקטורט הנ"ל.

ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר שערי אורה, של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר Zohar, the Book of Splendor, Basic Readings from the Kabbalah.

מאז כתב מאות מאמרים ועשרות ספרים, בעיקר בעברית וגרמנית ומעט באנגלית, שתורגמו לשפות רבות. כמו כן כתב עשרות רבות של ערכים אנציקלופדיים[3]. הוא זכה לפרסום עולמי, בעקבות פרסום ספרו משנת 1941, Major trends in Jewish mysticism ("זרמים עיקריים של המיסטיקה היהודית")[4], ובפרט בשל ספרו המונומנטלי "שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו"[5], אשר נחשב לסמל למצוינות מחקרית וליצירת מופת של התרבות המערבית, אם כי לא בלי ביקורת[6], וכן בשל פרסומיו בחוג "ארנוס".

חיבוריו בעברית עריכה

חיבוריו הראשונים של שלום בעברית התמקדו בפרסומים ביבליוגרפיים[7] ובמקורותיהם של המקובלים הראשונים[8]. לדעת תלמידו, ישעיה תשבי, מחקריו המוקדמים על מקורות הקבלה, נועדו לתמוך בטענתו כי מחבר ספר הזוהר הוא מחבר קדום ולא ר' משה די ליאון. עם זאת, לאור ממצאי חקירותיו בנושא, הוא נאלץ לחזור בו מטענה זו[9]. ספרים נוספים הוא הקדיש למקובלי ספרד, אולם אין ספק שחלק הארי של ספריו בעברית עסקו בחקר השבתאות וגלגוליה[10]. הספר האחרון שחיבר בעברית היה ספר האוטוביוגרפיה שלו, מברלין לירושלים[11], גרסה מורחבת לגרסה הגרמנית, שכתב בשנת 1977, והוא יצא לאור רק לאחר פטירתו.

בשנים שחלפו מאז מותו של שלום, יצאו לאור קובצי מאמרים או מחקרים, במסגרת מפעל ההוצאה מחדש של ספריו. במסגרת זאת, מקובצים יחד מספר מאמרים[12] או מספר מחקרים באותו הנושא[13], מצורפת להם הקדמה מאת חוקר קבלה, לרוב אחד מתלמידיו, ונספחים ביבליוגרפיים הבאים לעדכן את מצב המחקר כיום בנושא זה. המחקרים עצמם נדפסים יחד עם תוספות בהתאם להערות שהוסיף שלום במאמריו במהלך השנים והערות המהדירים. מלבד קובצי המאמרים או המחקרים יצאו לאור מהדורות חדשות של ספרים או מאמרים ארוכים שחיבר בחייו[14]. כמו כן יצאו לאור מספר ספרים המבוססים על יומניו האישיים והמכתבים אותם החליף במהלך השנים, עם משפחתו, חבריו, חוקרים ואישים מפורסמים[15].

ספרים וחוברות בעברית שיצאו לאור בימי חייו עריכה

 
שבתי צבי בציור משנת 1665. הציור הופיע על עטיפת ספרו של שלום שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו.
  1. סדר המקצועות במדעי היהדות, מוצע על ידי המחלקה היודאיסטית בבית הספרים הלאומי (סודר על ידי גרשם שלום), ירושלים: חמו"ל, תרפ"ז (מהדורה שנייה: מפעל לשכפול, תש"י; מהדורה שלישית: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשכ"ח).
  2. קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן (מקורות לתולדות הקבלה לפני התגלות הזהר), מדעי היהדות ספר ב', ירושלים: דפוס המדפיס, תרפ"ז.
  3. ספר התמר לאבו אפלח הסרקסטי בחכמת הרוחניות, עם תוספות מס' אם המלך למחבר ההוא (מחברת 1 - 2), ירושלים: דפוס הפועלים, תרפ"ז (פורסם גם ב"קריית ספר", רבעון לביבליוגרפיה, שנה שלישית, חוברת ב' - ג', ירושלים: תרפ"ז, עמ' 181 - 222). ראו להלן תרגום הספר לגרמנית, ספרים וחיבורים בגרמנית שיצאו בחייו.
  4. קונטרס אלו שמות ספרי מוהר"ן (נחמן בן שמחה מברסלב) וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ירושלים: דפוס עזריאל, תרפ"ח[16].
  5. כתבי יד בקבלה הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלם(!) (בהשתתפות יששכר יואל), ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, דפוס עזריאל, תר"צ.
  6. ספר הרזים, שער הרזים, טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה, על פי כ"י אוכספורד ושינויי נוסחאות מכ"י מינכן, הועתק (במכונת כתיבה) על ידי ג’ שלום, ירושלים: חמו"ל, תר"ץ.
  7. פראנץ רוזנצווייג וספרו כוכב הגאולה, דברי אזכרה שנאמרו באוניברסיטה העברית בירושלים ביום השלשים למותו, ירושלים: דפוס העברי, תר"צ (נדפס שוב בספרו עוד דבר שלהלן, עמ' 407 - 425).
  8. פרקים לתולדות ספרות הקבלה, ירושלים: דפוס עזריאל, תרצ"א (קובץ של עשרה מאמרים שהופיעו בשמות שונים בכתב העת קריית ספר[17]).
  9. לחקר קבלת ר' יצחק בן יעקב הכהן, ירושלים: תרצ"ד (קובץ של שלושה מאמרים שהופיעו בשמות שונים בכתב העת תרביץ[18]).
  10. מצווה הבאה בעבירה, להבנת השבתאות, תדפיס מתוך כנסת, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תרצ"ו (מהדורה חדשה, תשל"ג, הוצאת יובל ליום הולדתו ה-75 ב-200 עותקים; נדפס שוב במחקרים ומקורות שלהלן, עמ' 9 - 67).
  11. קונטרס עלו לשלום, רשימת ספרי קבלה וחסידות המבוקשים לאוסף ספריו של גרשם שלום, ירושלים: חמו"ל, תרצ"ז[19].
  12. חלומותיו של השבתאי ר’ מרדכי אשכנזי, על דבר פנקס החלומות של ר’ מרדכי אשכנזי, תלמידו של ר’ אברהם רוויגו, ירושלים: הוצאת שוקן, תרצ"ח.
  13. לקט מרגליות (להערכת הסניגוריה החדשה של ר' יונתן אייבשיץ), תל אביב: הוצאת שוקן, תש"א (נדפס שוב בספרו מחקרי שבתאות שלהלן, עמ' 686 - 706).
  14. סדר תפילות ה'דונמה' מאיזמיר, ירושלים: תש"ב (הדפסה מיוחדת מתוך קריית ספר, שנה י"ח, תש"א - תש"ב, עמ' 298 - 312, 394 - 408; קריית ספר י"ט, תש"ב - תש"ג, עמ' 58 - 64. נדפס שוב בספרו מחקרים ומקורות שלהלן, בשם: "סדר תפילות ה'דונמה' מכת האיזמרים", עמ' 370 - 421).
  15. רעיון הגאולה בקבלה, ירושלים: המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, הוצאת ראובן מס, תש"ב (מהדורה שנייה, תש"ו; נדפס שוב בספרו עוד דבר שלהלן, עמ' 191 - 216).
  16. בעקבות משיח, אוסף מקורות מראשית התפתחות האמונה השבתאית, מלוקטים מתוך כתביו של ר’ אברהם בנימין נתן בן אלישע חיים אשכנזי המכונה נתן העזתי, ירושלים: הוצאת תרשיש, תש"ד. (מהדורה בת קי"ב עותקים בלבד).
  17. המסתורין היהודי והקבלה, תל אביב: הוצאת ספריית השעות, תש"ד (נדפס שוב בעוד דבר שלהלן, עמ' 230 - 261).
  18. ספר שירות ותשבחות של השבתאים, מועתק ומתורגם מכתב-היד על ידי משה אטיאש; עם הערות ובאורים מאת גרשם שלום, הקדמה על כת השבתאים בשאלוניקי וכתבי-היד מאת יצחק בן-צבי, תל אביב: הוצאת דביר, תש"ח.
  19. ראשית הקבלה (1150 - 1250), ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ח.
  20. שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, שני כרכים, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשי"ז (הדפסה שנייה, בשני כרכים, תשכ"ז; הדפסה שלישית, בשני כרכים, לאחר מותו, עם הקדמה אבודה שנתגלתה וכן מבוא מאת פניה שלום, תשמ"ח-1987).
  21. קאריירה של פראנקיסט, משה דוברושקה וגלגוליו (הדפסה מיוחדת מתוך: ציון, רבעון לחקר תולדות ישראל, כרך ל"ה, ירושלים: חמו"ל, תש"ל. נדפס שוב בספרו מחקרים ומקורות, שלהלן, עמ' 141 - 216).
  22. מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ד-1974 (הדפסה שנייה, תשמ"ב).
  23. דברים בגו, פרקי מורשת ותחיה, ערך אברהם שפירא (פצ'י), תל אביב: הוצאת עם עובד, תשל"ו-1975 (מהדורה מתוקנת של שני כרכים, תשל"ו-1976).
  24. פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה (תורגם מגרמנית בידי יוסף בן שלמה), ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ו-1976.
  25. אברהם כהן הירירה וס' שער השמים, חייו, יצירתו והשפעתה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ח-1978.

הרצאותיו באוניברסיטה העברית עריכה

  1. פרשת השבתאות; הרצאות של ג' שלום, בעריכת רבקה ש"ץ, ירושלים: הוצאת מפעל השכפול, תשט"ו.
  2. ראשית הקבלה וספר הבהיר, הרצאותיו של פרופ' ג' שלום בשנת תשכ"ב, ערכה רבקה ש"ץ, ירושלים: הוצאת מפעל השכפול, תשכ"ב-1962.
  3. הקבלה בפרובאנס (חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור), הרצאותיו של פרופ' ג' שלום בשנת תשכ"ב, בעריכתה של רבקה ש"ץ, ירושלים: הוצאת מפעל השכפול, תשכ"ג-1963.
  4. (הספר בקטלוג ULI)הקבלה בגירונה (פרקים בתולדות הקבלה בספרד א'), ערך לפי הרצאות ד"ר י' בן שלמה, ירושלים: הוצאת מפעל השכפול, תשכ"ד.
  5. הקבלה של ספר התמונה ושל אברהם אבולעפיה (פרקים בתולדות הקבלה בספרד ב'), ערך ד"ר י' בן שלמה, ירושלים: הוצאת מפעל השכפול, תשכ"ה.

ספרים וקובצי מחקרים בעברית שיצאו לאור לאחר מותו עריכה

  1. מברלין לירושלים, אוטוביוגרפיה, ערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ב-1982.(הספר בקטלוג ULI)
  2. ולטר בנימין, סיפורה של ידידות, תרגם מגרמנית עדי נחמני; ערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ז-1987.(הספר בקטלוג ULI)
  3. עוד דבר, פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1989.(הספר בקטלוג ULI)
  4. מחקרי שבתאות, ההדיר יהודה ליבס, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ב-1991.(הספר בקטלוג ULI)
  5. ספר הזוהר של גרשם שלום עם הערות בכתיבת ידו (יוזעפאף תרל"ג 1873), ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ב-1992.
  6. כתבי גרשם שלום, 2 כרכים (דפוס צלום), ניו-יורק: ברוקלין, תשנ"ב[20]. כרך א', כתבים ביבליוגרפיים: (1) ביבליוגראפיה של כתבי גרשם שלום, (2) קונטרס אלה שמות, (3) לביבליוגרפיה של ספרות חסידי ברסלב, הוספות ותיקונים (4) כתבי יד בקבלה הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלם, בהשתתפות יששכר יואל, (5) D. S. Sasson: Ohel David catalogue of the Sassoon Hebrew and Samaritan Manuscripts, ביקורת, (6) מפתח לפירושים על עשר ספירות, (7) C. Bernheimer: Codices hebraici Bibliothecae Ambrosianae, ביקורת, (8) קונטרס עלו לשלום, (9) תיקונים והערות לרשימת כתבי-היד העברים בפאריס, (10) Bibliographia kabbalistica. כרך ב', פרקים לתולדות ספרות הקבלה: (11) Einige kabbalistische Handschriften in Britischen Museum, ‏ (12) פרקים לתולדות ספרות הקבלה, (13) חלומותיו של השבתאי ר’ מרדכי אשכנזי, (14) בעקבות משיח, (15) ראשית הקבלה, (16) אברהם הכהן הירירה בעל שער השמים, (17) Das Buch Bahir.
  7. רציפות ומרד, גרשם שלום באומר ובשיח, כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ה-1994.
  8. מחקרי קבלה (א), ההדיר יוסף בן שלמה, עדכן והשלים מספרות המחקר משה אידל, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ח-1998.
  9. גרשם שלום ואמו, מכתבים 1917 - 1946; מגרמנית ארנו בר; ערכה, העירה הערות והקדימה מבוא איטה שדלצקי בשיתוף עם תומאס שפאר, ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ח-1998.
  10. שדים, רוחות ונשמות, מחקרים בדמונולוגיה, בעריכת אסתר ליבס, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, תשס"ד-2004.
  11. מפתחות לכתבי הפולמוס עמדין-אייבשיץ, ערך יהודה ליבס, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"ו-2006.
  12. גרשם שלום וולטר בנימין, חליפת מכתבים 1933 - 1940, בעריכת גרשם שלום; תרגום מגרמנית: הראל קין, עריכה מדעית: איטה שדלצקי; תל אביב: הוצאת רסלינג, תשס"ח-2008.(הספר בקטלוג ULI)
  13. קבלת האר"י, אוסף מאמרים, ההדיר דניאל אברמס, לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, תשס"ח-2008.
  14. השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, דוד אסף ואסתר ליבס (עורכים), ירושלים: הוצאת עם עובד והוצאת מאגנס, תשס"ט-2008[21].
  15. מגן דוד, תולדותיו של סמל, (נוסח מורחב הכולל השלמות מעזבונו של המחבר); גלית חזן-רוקם ערכה וההדירה; שלמה צוקר איתר ושחזר מראי-מקום; עין חרוד: הוצאת משכן לאומנות, תשס"ט-2009[22][23].
  16. גרשם שלום ויוסף וייס: חליפת מכתבים, 1948 - 1964, נועם זדוף (עורך), ירושלים: כרמל, מרכז דינור ומכון ליאו בק ירושלים, תשע"ב-2012.
  17. חנה ארנדט, גרשום שלום: חליפת מכתבים (תרגם מגרמנית: גדי גולדברג), הוצאת בבל, 2014.
    שישה מכתבים ראשונים, מתוך ״אלכסון״.
  18. זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, תרגם סדריק כהן סקלי, ערך והביא לדפוס דב אלבוים, הוסיפה אחרית דבר חביבה פדיה; הוצאת ידיעות ספרים, 2016.(הספר בקטלוג ULI)
  19. הקינות: שירה הגות ותוגה בעולמו של גרשם שלום כרמל, 2016 עורכים: גלילי שחר ועילית פרבר
  20. תולדות התנועה השבתאית, בעריכת יונתן מאיר ושיניצ'י יאמאמטו, הוצאת שוקן, 2018.
  21. בעקבות משיח: אוסף מקורות מראשית התפתחות האמונה השבתאית מלוקטים מתוך כתביו של ר' אברהם בנימין נתן בן אלישע חיים אשכנזי המכונה נתן העזתי, יוצאים לאור מתוך כתבי-היד על ידי גרשם שלום, ועתה הובא לדפוס מחדש עם תיקונים והשלמות על ידי יונתן מאיר, ספרי בלימה | עלו לשלום, ירושלים וברלין תשפ"ב

מבחר מאמרים חשובים עריכה

לרבים מהמאמרים והמחקרים שפרסם שלום נודעת חשיבות רבה, כל אחד בנושא בו נכתב. בשל כך, יצאו כאמור לאור חלק גדול מהמאמרים והמחקרים מחדש, בקובצי מחקרים בנושא מאגד ובשפות שונות. עבודת הקיבוץ התחילה עוד בחיי שלום וממשיכה גם כיום (נכון לשנת 2012)[24]. חלק מהמאמרים זכו לפרסום רב, אם בשל תוכנם ואם בשל פולמוס שנגרם בעקבות פרסומם[25]

להלן רשימת המאמרים:

חיבוריו באנגלית עריכה

בתחילת דרכו כתב שלום בגרמנית וחיבוריו הראשונים התפרסמו כאמור בשפה זו, ורק בשלב מאוחר יותר החל לכתוב בעברית ומעט מאוד באנגלית. עם זאת, כמעט כל מחקריו בשפה הגרמנית והעברית תורגמו לאנגלית ונאספו בקובצי מאמרים. בנוסף, חלק מהחיבורים שפרסם באנגלית תורגמו לגרמנית ולשפות אחרות[72].

שני חיבוריו המפורסמים ביותר, שהופיעו בשפה האנגלית ושפות רבות נוספות: Major trends in Jewish mysticism ו- Sabbatai Sevi[73], הביאו לשלום הכרה אקדמית באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם[74]. עם זאת, שני ספרים חשובים שנכתבו על שלום ומחקריו, או התבססו עליהם, עוד בימי חייו: Kabbalah and Criticism, ספרו של הרולד בלום (Harold Bloom), חוקר ומבקר הספרות הנודע מאוניברסיטת ייל, משנת 1975 (החיבור התבסס בעיקר על מחקריו של שלום בקבלה)[75]; ו-Gershom Scholem: Kabbalah and Counter History, ספרו של דוד ביאל (David Biale), משנת 1979 (ביוגרפיה על שלום, חייו ועבודתו)[76]; הם שהרחיבו את מעגל קוראיו הבינלאומי מחוץ לכותלי האקדמיה, ואף בפני מי שאיננו בקי בתורתו[77].

ספרים באנגלית שיצאו בחייו עריכה

  1. Major trends in Jewish mysticism, an enlarged version of nine lectures, translated in part by George Lichtheim, New York: Schocken Books, 1941 (second edition 1946; third edition 1954; London: Thames and Hudson, 1955; New York: Schocken Books, paperback edition 1961; 1965; 1967; 1969; 1971; 1972; 1973; 1974; 1977; 1978; 1988; 1995; 1996).
  2. A Sabbathian Will from New York (from: Miscellanies of the Jewish Historical Society of England, pp. 193 - 212), London: 1948.
  3. Zohar, the Book of Splendor, Basic Readings from the Kabbalah, New York: Schocken Books, 1949.
  4. Jewish Gnosticism, Merkabah Mysticism and Talmudic tradition, New York: Jewish Theological Seminary of America, 1960 (second edition 1965).
  5. On the Kabbalah and its symbolism, translated by Ralph Manheim, New York: Schocken Books, 1965.
  6. Jewish mysticism in the middle ages, New York: Judaica Press, 1966.
  7. The messianic idea in Judaism, and other essays on Jewish spirituality, New York: Schocken Books, 1971.
  8. The path of the names, writings by Abraham ben Samuel Abulafia, edited by David Meltzer, translations and adaptations by Bruria Finkel, Jack Hirschman, David Meltzer and Gershom Scholem, Berkeley: Tree Books, Volume 4, 1976 (an edition of 800 copies). מהדורה עברית של הספר (לא של שלום), בשם: "מפתח השמות", יצאה לאור בשנת 2002.
  9. Sabbatai Sevi - The mystical Messiah, 1626 - 1676, translated from Hebrew by R. J. Zwi Werblowsky, New Jersey: Princeton University Press, 1973 (London: Littman library, Routledge & Kegan Paul, 1973).
  10. Kabbalah, Jerusalem: Keter Pub. House, 1974 (New York: Quadrangle/New York Times Book Co, 1974; Dorset Press, 1974; New American Library, 1978; Penguin trade Paperback, 1978; New York: Dutton/Plume, 1978; New York: Meridian Books, 1978; New York: Dorset Press, 1987; Buccaneer Books, 1988; Hippocrene Books, 1988; 1991).
  11. On Jews and Judaism in crisis, selected essays, edited by Werner J. Dannhauser, New York: Schocken Books, 1976.
  12. From Berlin to Jerusalem, memories of my youth, translated from the German by Harry Zohn, New York: Schocken Books, 1980 (new introduction 1987; paperback printing 1988).
  13. Walter Benjamin - The story of a friendship, translated from the German by Harry Zohn, New York: Schocken Books, 1981.

ספרים באנגלית שיצאו לאחר מותו עריכה

בנוסף לפרסומים המפורטים להלן, גם חלק מהפרסומים שיצאו לאור בחייו, הודפסו שוב לאחר מותו (ראו לעיל, בפרטים הביבליוגרפים של הספרים).

  1. Jewish and Gnostic man, (Eranos lectures 3, Scholem: Three types of Jewish piety), Dallas, Texas: Spring Publications, 1986.
  2. Origins of the Kabbalah, edited by R. J. Zwi Werblowsky, translated from German by Allan Arkush, Philadelphia: Jewish Publication Society, 1987 (New Jersey: Princeton University Press, 1987; first Princeton paperback printing 1990; 1991).
  3. The correspondence of Walter Benjamin and Gershom Scholem, 1932 - 1940, translated from the German by Gary Smith and Andre Lefevere, New York, Schocken Books, 1989 (Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, 1992).
  4. On the mystical shape of the godhead, basic concepts in the Kabbalah, translated from the German by Joachim Neugroschel, edited and revised, according to the 1976 Hebrew edition, with the author’s emendations, by Jonathan Chipman, foreword by Joseph Dan, New York: Schocken Books, 1991.
  5. The correspondence of Walter Benjamin, 1910-1940, edited and annotated by Gershom Scholem and Theodor W. Adorno, translated by Manfred R. Jacobson and Evelyn M. Jacobson, Chicago: University of Chicago Press, 1994.
  6. On the possibility of Jewish mysticism in our time, and other essays, edited and with introduction by Avraham Shapira, translated by Jonathan Chipman, Philadelphia and Jerusalem: Jewish Publication Society, 1997[78].
  7. Gershom Scholem, a life in letters, 1914 - 1982, edited and translated by Anthony David Skinner, Cambridge, Massachusetts and London: Harvard University Press, 2002.
  8. The fullness of time, poems, translated by Richard Sieburth, introduced and annotated by Steve M. Wassertrom, Jerusalem: Ibis Editions, 2003.
  9. Alchemy and Kabbalah, translated from the German by Klaus Ottmann, Putnam, Connecticut: Spring Publications, 2006.
  10. Lamentations of youth, the diaries of Gershom Scholem, 1913 - 1919, edited and translated by Anthony David Skinner, Cambridge, Massachusetts and London: Belknap Press of Harvard University Press, 2007.
  11. Morton Smith and Gershom Scholem, correspondence 1945-1982, edited with an introduction by Guy G. Stroumsa, Leiden: Brill, 2008.
  12. Two draft essays from 1918 (on Eduard Mörike's Nolten the painter; on Rainer Maria Rilke's The notebooks of Maite Laurids Brigge), translation and notes by W. C. Bamberger, Bamberger Books, 2011.

חיבוריו בגרמנית עריכה

עד שעלה לישראל, בשנת 1923, הייתה השפה הגרמנית שפתו העיקרית של שלום. עם זאת, כבר מגיל צעיר למד עברית באינטנסיביות רבה, וכן גם יידיש וארמית[79]. משעלה לישראל חיבר את רוב מחקריו בעברית, בגרמנית ומעט באנגלית. בין השנים 1938 עד 1949 לא פרסם מחקרים בגרמנית[80]. הוא שב לפרסם בשפה זו רק משהחל להשתתף, בשנת 1949, בכנסים של חוג "ארנוס", כפי שיפורט להלן. למרות זאת, נראה כי גרמנית הייתה ונותרה השפה בה הרגיש בנוח יותר מכל, שכן חלק גדול מכתביו האישיים, למשל יומניו האישיים, זכרונותיו, מכתביו והפואמות שחיבר, היו בשפה הגרמנית[81].

ספרים וחיבורים בגרמנית שיצאו בחייו עריכה

 
עמוד מתוך ספרו של שלום: Die Geheimnisse der Schöpfung: ein Kapitel aus dem Sohar (בעברית: סודות הבריאה), הכולל מבוא היסטורי ותרגום לגרמנית של פרק מספר הזוהר (הספר יצא לאור בברלין, בשנת 1935).
ספרים וחיבורים בגרמנית שיצאו בחייו
  1. Die Blauweisse Brille, Nr.1-3; Ab 5675, Tischri-Teveth 5676, edited by Erich Brauer & Gerhard Scholem, Berlin: 1915-1916. עיתון (3 גליונות) שהוציאו שלום ובראור, ובו רוב המאמרים מאת שלום.
  2. Das Hohe Lied: alt-hebraeische Liebeslyrik, Uebertragung von Gerhard Scholem, Berlin A. Scholem, 1916. תרגום 'שיר השירים' לגרמנית.
  3. Jiskor, ein Buch des Gedenkens an gefallene Wächter und Arbeiter im Lande Israel, mit einem Geleitwort von Martin Buber, Berlin: Jüdischer Verlag, 1918. תרגום ליידיש של המהדורה השנייה. שלום טען שלחלק מהספר גוון מיליטריסטי ולכן לא חתם בשמו.
  4. Das Buch Bahir, ein Schriftdenkmal aus der Frühzeit der Kabbala auf Grund der kritischen Neuausgabe, Leipzig: W. Drugulin, 1923 (Berlin: 1923, German edition only; Berlin: Schocken, 1933; Darmstadt: Wissenschaftliche Buchgesellschaft, 1970; 1989) . תרגום והערות של ספר הבהיר. הוגש במקור כעבודת הדוקטורט של שלום.
  5. Alchemie und Kabbala, ein Kapitel aus der Geschichte der Mystik, Breslau: Typ. Schatzky, 1925 (Frankfurt: Suhrkamp, 1994).
  6. Bibliographia kabbalistica: Verzeichnis der gedruckten die jüdische Mystik (Gnosis, Kabbala, Sabbatianismus, Frankismus, Chassidismus) behandelnden Bücher und Aufsätze von Reuchlin bis zur Gegenwart, Leipzig: W. Drugulin, 1927 (Berlin: Schocken, 1933). מספריו החשובים ביותר.
  7. Sefer ha-tamar, Das Buch van der Palma des Abu Aflah aus Syracus, ein Text aus der arabischen Geheimwissenschaft, Heft II: Uebersetzung. Hannover: Orient-Buchhandlung Heinz Lafaire, 1927. המהדורה העברית יצאה בירושלים: דפוס הפועלים, תרפ"ז. ראו לעיל, ספרים וחוברות בעברית שיצאו לאור בימי חייו.
  8. Zur Frage der Entstehung der Kabbala, Berlin: 1928.
  9. Amtliches Lehrgedicht der Philosophischen Fakultät der Haupt, und Staats, Universität Muri, Berlin: A. Scholem, 1928. חיבור סאטירי. הודפס ב-250 עותקים. הוקדש לוולטר בנימין.
  10. Einige kabbalistische Handschriften im Britischen Museum, Jerusalem: 1932.
  11. Agnon, Shmuel Yosef, In der Gemeinschaft der Frommen, sechs Erzählungen aus dem Hebräischen (übersetzt von Gerhard Scholem und Nahum Norbert Glatzer), Berlin: Schocken Verlag, 1933. תרגום של קובץ סיפוריו של ש"י עגנון, מאז ומעתה, ברלין: תרצ"א. שלום תרגם שלושה סיפורים: מעלות ומורדות, בית הכנסת הגדול ומעשה עזריאל משה שומר הספרים. הסיפורים תורגמו על ידי שלום בשנת 1924.
  12. Die Geheimnisse der Schöpfung, ein Kapitel aus dem Sohar, Berlin: Schocken Verlag, 1935 (Die Geheimnisse der Tora, ein Kapitel aus dem Sohar, Berlin: Schocken Verlag, 1936, Schocken Privatdruck, 150 copies; Frankfurt am Main: Insel Verlag, 1971; Frankfurt am Main: Jüdischer Verlag, 1992).
  13. Die Jüdische Mystik in ihren Hauptströmungen, Zürich: Rhein-Verlag, 1957 (Frankfurt a.M.: Shukamp, 1967; 1980). עיבוד גרמני למהדורה השלישית של המקור האנגלי.
  14. Religiöse Authorität und Mystik, Zürich: Rhein-Verlag, 1958.
  15. Zur Kabbala und ihrer Symbolik, Zürich: Rhein-Verlag, 1960 (Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1973; 1977; 1981; 2004).
  16. Von der mystischen Gestalt der Gottheit, Studien zu Grundbegriffen der Kabbala, Zürich: Rhein-Verlag, 1962 (Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1973; 1977).
  17. Ursprung und Anfänge der Kabbala, Berlin: W. de Gruyter, 1962 (Berlin: W. de Gruyter, 2001).
  18. Judaica, in 6 volumes: Volume 1, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1963; Volume 2, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1970; Volume 3: Studien zur jüdischen Mystik, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1973. After his death: Volume 4, edited by Rolf Tiedemann, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1984; Volume 5: Erlösung durch Sünde, herausgegeben, aus dem Hebräischen übersetzt und mit einem Nachwort versehen von Michael Brocke, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1992; Volume 6: Die Wissenschaft vom Judentum, herausgegeben, aus dem Hebräischen übersetzt und mit einem Nachwort versehen von Peter Schäfer, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1997.
  19. Briefe, Herausgegeben und mit Anmerkungen versehen von Gersholm Scholem und Theodor W. Adorno, 2 volumes, Frankfurt a.M.: Suhrkamp, 1966 (Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1978; revidierten Ausgabe der Edition Suhrkamp aus dem Jahre 1978, 1993).
  20. Die Erforschung der Kabbala von Reuchlin bis zur Gegenwart, Pforzheim: Im Selbstverlag der Stadt, 1969 (Vortrag gehalten anlässlich der Entgegennahme des Reuchlin Preises der Stadt Pforzheim, am 10. September 1969).
  21. Über einige Grundbegriffe des Judentums, Frankfurt a. M.: Suhrkamp, 1970 (Frankfurt a. M.: Suhrkamp, 1976; 1980; 1996).
  22. Berliner Chronik, Walter Benjamin, mit einem Nachwort herausgegeben von Gershom Scholem, Frankfurt a.M.: Suhrkamp, 1970.
  23. Das Buch Shaar ha-shamayim... von Abraham Cohen Herrerra, dem Portugiesen, Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1974.
  24. Walter Benjamin, die Geschichte einer Freundschaft, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1975 (Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1976; 1977; 1990).
  25. Von Berlin nach Jerusalem, Jugenderinnerungen, Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1977.
  26. Und alles ist Kabbala, Gershom Scholem im Gespraech mit Joerg Drews, Muenchen: Edition Text & Kritik, 1980 (München: 1998).
  27. Walter Benjamin, Gershom Scholem, Briefwechsel, 1933-1940, herausgegeben von Gershom Scholem, Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1980 (Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1985).

תדפיסים שיצאו בימי חייו עריכה

  1. Über die Theologie des Sabbatianismus im Lichte Abraham Cardozos, 1928 (offprint).
  2. Vulliauds Uebersetzung des Sifra Di-Zeniutha aus dem Sohar und andere neuere Literatur zur Geschichte der Kabbala, Frankfurt a.M.: 1931 (reprint from: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, Jg. 75, 1931, p. [347]-362, 444-455).
  3. Kabbala, Berlin: Verlag Eschkol, 1932 (reprinted from: Encyclopaedia Judaica, Bd. 9.col. 630-732).
  4. Politik der Mystik: zu Isaac Breuers "Neuem Kusari", Berlin: typ. S. Scholem, 1934 (reprinted from: Nr.57 der ’Jüdischen Rundschau’).
  5. Der begriff der kawwana in der alten kabbala, Breslau: 1934 (reprint from: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, 78. Jg., 1934).
  6. zum Verständnis des Sabbatianismus, zugleich ein Beitrag zur Geschichte der ’Aufklärung’, Berlin: Schocken: 1936 (reprint from: Almanach des Schocken Verlags auf das Jahr 5697, Berlin).
  7. Die Krypto-Jüdische Sekte der doenme (Sabbatianer) in der Türkei, Leiden: E.J.Brill, 1960, S. 93–122 (reprinted from: Numen, international review for the history of religions, fasc.2-3, December 1960).
  8. Die Metamorphose des häretischen Messianismus der Sabbatianer in religiösen Nihilismus, Frankfurt am Main: Europäische Verlags-anstalt, 1963 (reprinted from: Zeugnisse, Theodor W. Adorno zum 60. Geburtstag. Im Auftrag des Instituts für Sozialforschung heraugesebegen von Max Horkeimer).
  9. Jüdische Mystik in West-Europa im 12. und 13. Jahrhundert, Berlin: W. De Gruyter, 1966 (reprinted from: Miscellanea medieaevalia, Bd.4: Judentum im Mittelalter; Beiträge zum christlich-jüdischen Gespräch).

פרסומיו בחוג "ארנוס" עריכה

בין השנים 1949 - 1979, הרצה שלום באופן כמעט קבוע, בחוג "אראנוס" היוקרתי, שבאסקונה, שווייץ[82]. הכנס הראשון של החוג היה בשנת 1933 ומאז התקיים אחת לשנה, עד לשנת 1988‏[83]. באי הכנס היו אינטלקטואלים מפורסמים[84] מכל העולם ומתחומי מחקר שונים, כגון: פסיכולוגיה, מדעי הדתות, היסטוריה, פילוסופיה, פולקלור, ביקורת ספרותית ועוד. במהלך הכנס, הנמשך שמונה ימים, התאפשר למשתתפים בו להתוודע אחד לשני ולהחליף ביניהם רעיונות. כל משתתף בכנס נשא הרצאה בת שעתיים, הקשורה לנושא הכנס של אותה שנה וחלק מהן התפרסמו ב"ספר השנה של ארנוס" (Eranos-Jahrbuch).‏[85] מבין ההרצאות, שנשא שלום בכנסים אלה[86], ושיפורטו להלן, תורגמו חלק לעברית, בספריו: פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה[87], דברים בגו ועוד דבר[88].

ההשתתפות בכנסים אלה החזירה את שלום לעולם האקדמי האירופי, אותו עזב כאשר עלה לישראל (בשנת 1923), ומהווה נקודת ציון מהותית וחשובה ביותר בהתפתחותו כחוקר. אם בעבר התמקדו מחקריו בניתוח מבודד של תופעה דתית או חברתית מסוימת, הרי שעתה - במסגרת השתתפותו בחוג "ארנוס" - הוא החל לפרסם מאמרים העוסקים בתופעות אלה במסגרות היסטוריות רחבות יותר, תוך שימוש במחקר משווה לדתות אחרות[89]. אין ספק שהשתתפותו בכנסים היא מהגורמים העיקריים לפרסום וההערכה הרבה להם זכה שלום מחוקרים אחרים בכל העולם[90]. לאחר מותו, בשנת 1982, הופיע מאמר לזכרו בספר השנה של ארנוס לשנת 1982[91].

להלן רשימת המאמרים:

ספרים וחיבורים בגרמנית שיצאו לאחר מותו עריכה

בנוסף לפרסומים שלהלן, יצאו לאור מחדש, לאחר מותו של שלום, חיבורים רבים שפרסם שלום בגרמנית בחייו (ראו פרטים לעיל).

  1. Walter Benjamin und sein Engel, vierzehn Aufsätze und kleine Beitraege, herausgegeben von Rolf Tiedemann, Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1983 (Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1992).
  2. Alchemie und Kabbala, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1984 (Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1994). ראו גם לעיל מאמרו משנת 1925, ובפרסומי ארנוס, משנת 1977.
  3. Briefe an Werner Kraft, Gershom Scholem, herausgegeben von Werner Kraft, mit einem Nachwort von Jörg Drews, Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1986.
  4. Franz Rosenzweig, Der Stern der Erlösung, mit einer Einfuehrung von Reinhold Mayer und einer Gedenkrede von Gershom Scholem, Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1988 (Frankfurt am Main: Suhrkamp Verlag, 1990; 1993).
  5. Mutter und Sohn, im Briefwechsel 1917-1946, Betty Scholem, Gerschom Scholem, herausgegeben von Itta Shedletzky in Verbindung mit Thomas Sparr, Muenchen: C.H. Beck, 1989.
  6. Sabbatai Zwi, der mystische Messias, Frankfurt am Main: Jüdischer Verlag, 1992. תרגום של המהדורה האנגלית של הספר: שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו.
  7. Von Berlin nach Jerusalem, Jugenderinnerungen, aus dem Hebräischen von Michael Brocke und Andrea Schatz, Frankfurt am Main: Jüdischer Verlag, 1994 (Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1997). תרגום של המהדורה העברית המורחבת. ראו מהדורה קודמת לעיל, שיצאה בחייו, בשנת 1977.
  8. Briefe..., München: C.H. Beck, 1994-1999: Bd. 1, 1914-1947, herausgegeben von Itta Shedletzky, 1994; Bd. 2, 1948-1970, herausgegeben von Thomas Sparr. 1995; Bd. 3, 1971-1982, herausgegeben von Itta Shedletzky, 1999.
  9. Tagebücher, nebst Aufsätzen und Entwürfen, bis 1923, Frankfurt am Main: Jüdischer Verlag, 1995-2000: Halbband 1, 1913-1917, unter Mitarbeit von Herbert Kopp-Oberstebrink, herausgegeben von Karlfried Gründer und Friedrich Niewöhner. 1995; Halbband 2, 1917-1923, herausgegeben von Karlfried Gründer, Herbert Kopp-Oberstebrink und Friedrich Niewöhner, unter Mitwirkung von Karl E. Grozinger. 2000.
  10. Es gibt ein Geheimnis in der Welt, Tradition und Säkularisation: ein Vortrag und ein Gespräch Gershom Scholem, herausgegeben und mit einem Nachwort von Itta Shedletzky, Frankfurt am Main: Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, 2002.
  11. Der Preis des Messianismus, Briefe von Jacob Taubes an Gershom Scholem und andere Materialien, Jacob Taubes mit einem Text von Elettra Stimilli (aus dem Italienischen von Astrida Ment), herausgegeben von Elettra Stimilli, redaktionelle Mitarbeit an der deutschen Ausgabe, Astrida Ment, Würzburg: Königshausen & Neumann, 2006. תרגום מהמקור האיטלקי.
  12. Das Davidschild, Geschichte eines Symbols, aus dem Hebräischen und mit einem Nachwort von Gerold Necker, Berlin: Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, 2010. תרגום של המקור העברי, מגן דוד: תולדותיו של סמל.
  13. Der Briefwechsel, Hannah Arendt, Gershom Scholem, herausgegeben von Marie Luise Knott, unter Mitarbeit von David Heredia, Berlin: Jüdischer Verlag, 2010.

תקליטור עריכה

בשנת 2006 יצא לאור תקליטור כפול, המכיל הקלטות שמע של שלום משנת 1967, בו הוא מספר, בין היתר, על ילדותו, חייו בגרמניה ובירושלים, התנועה הציונית, מחקריו בתורת הסוד היהודית ועוד:

  1. Gershom Scholem, Die Erforschung der Kabbala, Herausgegeben von Thomas Knoefel und Klaus Sander, Originaltonaufnahmen 1967, Köln: 2006[113].

ספרים בשפות אחרות עריכה

כאמור, כתב שלום את רוב חיבוריו בגרמנית, עברית ואנגלית. חלק קטן מכתביו של שלום יצאו לראשונה - לאחר מותו - בשפות אחרות[114], כגון:

  1. Fidélité et utopie: essais sur le judaïsme contemporain, Gershom Scholem, traduit par Marguerite Delmotte et Bernard Dupuy, préface, notes et bibliographie par Bernard Dupuy, Paris: Calmann-Lévy, 1978. קובץ מאמרים שכתב שלום בין השנים 1916 - 1976, ותורגם לצרפתית.
  2. Du frankisme au jacobinisme. La vie de Moses Dobruska, alias Franz Thomas von Schönfeld alias Junius Frey, Paris: Seuil 1981.
  3. Conceptos básicos del judaísmo, Dios, Creación, Revelación, Tradición, Salvación, Madrid: Trotta, 1998. יצא לאור בספרדית.
  4. Jacob Taubes, Il prezzo del messianesimo: lettere di Jacob Taubes a Gershom Scholem e altri scritti, a cura di Elettra Stimilli, Macerata: Quodlibet, 2000. יצא לאור באיטלקית.
  5. Todo es Cábala: diálogo con Jorge Drews, seguido de diez tesis ahistóricas sobre la Cábala. Madrid: Editorial Trotta, 2001[115].תרגום לספרדית מגרמנית.
  6. Cabale et philosophie: Correspondance 1933-1973, édition établie par Heinrich et Wiebke Meier; traduit et présenté par Olivier Sedeyn, Paris: Éclat, 2006. יצא לאור בצרפתית. תורגם לספרדית, בשנת 2009.
  7. Lenguajes y Cabala, Madrid: Ediciones Siruela, 2006. יצא לאור בספרדית.

תרגומים לשפות נוספות עריכה

מחוץ לעברית, לגרמנית ולאנגלית, תורגמו ספריו לשפות רבות, בין היתר: איטלקית, בולגרית, הולנדית, הונגרית, טורקית, יפנית, סינית, סלובנית, ספרדית, סרבית, פולנית, פורטוגזית, פרסית, צ'כית, צרפתית, קרואטית, רומנית, רוסית ושוודית. בנוסף לתרגום של ספרים שלמים, יצאו לאור במשך השנים (ובפרט לאחר מותו) מאמרים אחדים של שלום, מתורגמים לחלק מהשפות הנ"ל בכתבי עת שונים.

להלן פירוט של חלק מהתרגומים של ספריו העיקריים לשפות נוספות (התרגומים נעשו בדרך כלל משפת המקור של המהדורה הראשונה של כל ספר, למעט מקרים יוצאי דופן):

ספריית שוקן - מחקרים ומקורות בתורת הסוד בישראל, בעריכת גרשם שלום עריכה

החל משנת תרצ"ח החל שלום לערוך סדרת ספרים בתורת הסוד, עבור ספריית שוקן. בסך הכל יצאו לאור חמישה ספרים בסדרה (שניים מתוכם נכתבו על ידי שלום עצמו ושניים אחרים בהדרכתו). שלושה ספרים נוספים היו אמורים לצאת לאור במסגרת סדרה זו: הספר הראשון (ספר ציצת נובל צבי השלם ליעקב ששפורטש), אמור היה לצאת לאור מתוך כתב היד על ידי גרשם שלום וישעיהו תשבי, אך בסופו של דבר יצא לאור בספרית ביאליק, בשנת תשי"ד, על ידי ישעיה תשבי בלבד; הספר השני (ספר הבריאה לנתן העזתי), אמור היה לצאת לאור על ידי חיים וירשובסקי, אך הוא החליט בסופו של דבר שלא להוציאו לאור; הספר השלישי (רבי נחמן מברסלב) אמור היה לצאת לאור על ידי יוסף וייס, אך הדברים לא התממשו[123]. חמשת הספרים האחרים שיצאו לאור הם:

  1. ספר ראשון: גרשם שלום, חלומותיו של השבתאי ר’ מרדכי אשכנזי, על דבר פנקס החלומות של ר’ מרדכי אשכנזי, תלמידו של ר’ אברהם רוויגו, ירושלים: הוצאת שוקן, תרצ"ח.(הספר בקטלוג ULI)
  2. ספר שני: ישעיה תשבי, תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י, ירושלים: הוצאת שוקן, תש"ב (עבודת סיום באוניברסיטה העברית, שנכתבה בהדרכתו של שלום).(הספר בקטלוג ULI)
  3. ספר שלישי: ד"ר משה אריה פרלמוטר, ר' יהונתן איבשיץ ויחסו אל השבתאות, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית, משנת תש"ג-1942, שנכתבה בהדרכתו של שלום).(הספר בקטלוג ULI)
  4. ספר רביעי: ישראל היילפרין, העליות הראשונות של החסידים לארץ ישראל, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (עבודת סיום באוניברסיטה העברית).(הספר בקטלוג ULI)
  5. ספר חמישי: גרשם שלום, ראשית הקבלה (1150 - 1250), ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ח.

פרסומים, ספרים וקובצי מחקר שנערכו לכבודו או לזכרו עריכה

כבר בחייו התפרסמו ספרים ומאמרים רבים לכבודו של שלום. החל משנות החמישים ובכל עשור לחייו יצאו פרסומים שונים לכבודו באכסניות שונות. לאחר מותו אף גדלה כמות הפרסומים. להלן יפורטו הפרסומים העיקריים (לא כולל מאמרים[124]) לכבודו ולזכרו:

בחייו עריכה

  1. חמישה קונטרסים, מקורות ותרגומים בענייני קבלה, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ח. בתוך העטיפה הפנימית: "מוגש באהבה ובהערצה למורנו גרשם שלום במלאת לו חמשים שנה". רק עטיפת הספר ותוכן העניינים שרדו, אולם הספר עצמו לא יצא לאור, בשל "התפוצצות בית הדפוס ברח' הסולל בירושלים"[125].
  2. ספר היובל לכבוד גרשם שלום, למלאות לו שישים שנה (תרביץ, כרך כ"ז, חוברת 2 - 3), עורך: חיים שירמן, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשי"ח.
  3. מחקרים בקבלה ובתולדות הדתות מוגשים לגרשם שלום, במלאת לו שבעים שנה, על ידי תלמידיו חבריו וידידיו, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשכ"ח.
  4. מאיר בניהו, התנועה השבתאית ביוון (ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר ארבעה-עשר; ספר יוון, כרך ד'), חיברוֹ מאיר בניהו והגישו לגרשם שלום במלאות לו ע"ה שנים, ירושלים: מכון בן צבי, תשל"א - תשל"ח (הדפסה שנייה, תשל"ג).
  5. מצווה הבאה בעבירה, להבנת השבתאות, הוצאת יובל ליום הולדתו ה-75 (נדפס ב-200 עותקים), ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ג[126].
  6. מוסף הספרות של עיתון הארץ, מיום 2 בדצמבר 1977, הוקדש לג. שלום בן השמונים.
  7. משה קטן, ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום, מוגש לגרשם שלום במלאת לו שמונים שנה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ח.
  8. הרעיון המשיחי בישראל, יום עיון לרגל מלאת שמונים שנה לגרשם שלום, כ"ד - כ"ה בכסלו תשל"ח, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ב.

לאחר מותו עריכה

  1. גרשם שלום, על האיש ופועלו, דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג.
  2. המיסטיקה היהודית הקדומה, דברי הכנס הבינלאומי הראשון לתולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (עורך יוסף דן), ירושלים: החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז-1987 (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ו', חלקים א' - ב').
  3. ראשית המיסטיקה היהודית באירופה, דברי הכנס הבינלאומי השני לתולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (עורך יוסף דן), ירושלים: האוניברסיטה החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז-1987 (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ו', חלקים ג' - ד').
  4. גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב), תערוכת זכרון (במלאות חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשמ"ח-1988.
  5. ספר הזוהר ודורו, דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (עורך יוסף דן), ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, תשמ"ט-1989 (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ח').
  6. קבלת האר"י, דברי הכנס הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום (עורכים רחל אליאור ויהודה ליבס), ירושלים: החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, תשנ"ב (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך י').
  7. ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג, שני כרכים (עורכים יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ט-1999.
  8. החלום ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופראנקיזם (עורכת רחל אליאור), שני כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א. המאמרים מבוססים ברובם על הרצאות שנישאו במסגרת כנס בינלאומי לזכרו של גרשם שלום במלאת מאה שנים להולדתו (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ט"ז - י"ז).
  9. ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (עורך: יוסף דן), 2 כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרכים כ' - כ"א).

פרסומים בלועזית לזכרו עריכה

  1. Gershom Scholem's Major trends in Jewish mysticism 50 years after, P. Schäfer and Joseph Dan (eds.), Tübingen: J.C.B. Mohr (P. Siebeck) (1993).
  2. Mysticism, Magic, and Kabbalah in Askenazi Judaism: International symposium held in Frankfurt a. M. 1991, K.E. Groezinger and Joseph Dan (eds.), Berlin: W. de Gruyter (1995).
  3. Gershom Scholem: Zwischen den Disziplinen, herausgegeben von Peter Schäfer und Gary Smith, Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1995. Papers of an international conference held at the Freie Universität Berlin, 1992, commemorating the tenth anniversary of G. Scholem’s death.

ספרים שחוברו על גרשם שלום ופועלו עריכה

על גרשם שלום ופועלו חוברו עשרות מאמרים, עבודות דוקטורט וספרים. להלן יפורטו הספרים שחוברו עליו ועל עבודתו (לא מוזכרים כאן החיבורים שלא יצאו בצורת ספר או תדפיס נפרד):

פרסומים בעברית עריכה

  1. משה קטן, ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום, מוגש לגרשם שלום במלאת לו שמונים שנה על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ח.
  2. גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ג[127].
  3. אליעזר שביד, מיסטיקה ויהדות לפי גרשם שלום - ניתוח ביקורתי, ירושלים: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מוסף ב', תשמ"ג[128].
  4. גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב), תערוכת זכרון (במלאות חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשמ"ח-1988.
  5. פרידה פנקס, גרשם שלום - בין היסטוריוגרפיה ומחשבה היסטורית, עבודת גמר (מ. א.) באוניברסיטת תל אביב, תשנ"ח-1998.
  6. ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (עורך: יוסף דן), 2 כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז[129].
  7. יוסף דן, על גרשם שלום, תריסר מאמרים, ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 2010[130].

פרסומים בלועזית עריכה

פרסומים בלועזית
  1. David Biale, Gershom Scholem: Kabbalah and Counter History, Cambridge, Massachusetts & London, England: Harvard University Press, 1979 (Second Edition: 1982)[131].
  2. Alexander Altmann, "Gershom Scholem (1897-1982)", Offprint from: Proceedings of The American Academy for Jewish Research 51 (1984), pp. 1 - 14.
  3. Eliezer Schweid, Judaism and mysticism according to Gershom Scholem: a critical analysis and programmatic discussion, translated from the Hebrew with an introduction by David Avraham Weiner, literary editor, Caroline McCracken-Flesher, Atlanta, Ga.: Scholars Press, 1985[132].
  4. Joseph Dan, Gershom Scholem: Between History and Historiosophy, International Center for University Teaching of Jewish Civilization: Everyman's University (after 1985)[133].
  5. Peter Schafer, Gershom Scholem Reconsidered: the aim and purpose of early Jewish mysticism (the twelfth Sacks lecture delivered on 29th May 1985), Oxford Centre for Postgraduate Hebrew Studies, 1986.
  6. Harold Bloom, The strong light of the canonical: Kafka, Freud, and Scholem as revisionists of Jewish culture and thought, New York: H. Bloom, 1987.
  7. Harold Bloom (ed.), Gershom Scholem (Modern critical views), New York: Chelsea House Publishers, 1987.
  8. Joseph Dan, Gershom Scholem and the mystical dimension of Jewish history, New York: New York University Press, 1987.
  9. Robert Alter, Necessary angels: tradition and modernity in Kafka, Benjamin, and Scholem, Cambridge, Mass.: Harvard University Press; Cincinnati: In association with Hebrew Union College Press, 1991[134].
  10. Susan A. Handelman, Fragments of redemption: Jewish thought and literary theory in Benjamin, Scholem, and Levinas, Bloomington: Indiana University Press, 1991.
  11. Stéphane Mosès, L'Ange de l'histoire: Rosenzweig, Benjamin, Scholem, Paris: Éditions du Seuil 1992[135].
  12. Paul R. Mendes-Flohr (ed.), Gershom Scholem - The Man and His Work, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, New York: State University of New York Press, 1994[136].
  13. Peter Schäfer und Gary Smith, Gershom Scholem: Zwischen den Disziplinen, Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1995.
  14. Klaus Samuel Davidowicz, Gershom Scholem und Martin Buber, die Geschichte eines Missverständnisses, Neukirchen-Vluyn: Neukirchener Verlag, 1995.
  15. David N. Myers, Re-Inventing the Jewish Past, European Jewish intellectuals and the Zionist return to history, New York and Oxford, Oxford University Press, 1995.
  16. Willi Goetschel and Nils Roemer eds., Theme Issue on Gershom Scholem, Volume 72, Issue 1 of Germanic review, Washington DC: Heldref, 1997.
  17. Steven M. Wasserstrom, Religion after Religion: Gershom Scholem, Mircea Eliade, and Henry Corbin at Eranos, Princeton University Press, 1999.
  18. Elisabeth Hamacher, Gershom Scholem und die Allgemeine Religionsgeschichte, Berlin: W. de Gruyter, 1999.
  19. Stéphane Mosès und Sigrid Weigel, Gershom Scholem: Literatur und Rhetorik, Köln: Böhlau Verlag, 2000.
  20. Steven E. Aschheim, Scholem, Arendt, Klemperer: intimate chronicles in turbulent times, Indiana: Indiana University Press, 2001.
  21. Maurice-Ruben Hayoun, Gershom Scholem, un juif allemand à Jérusalem, Paris: Presses universitaires de France, 2002.
  22. Eric Jacobson, Metaphysics of the Profane: The Political Theology of Walter Benjamin and Gershom Scholem, New York: Columbia University Press, 2003.
  23. Daniel Weidner, Gershom Scholem, politisches, esoterisches und historiographisches Schreiben, München: W. Fink, 2003.
  24. Bram Mertens, Dark images, secret hints: Benjamin, Scholem, Molitor and the Jewish tradition, Bern, New York: P. Lang, 2007.
  25. Carl Djerassi, Four Jews on Parnassus, a conversation: Benjamin, Adorno, Scholem, Schönberg, illustrations by Gabriele Seethaler, New York: Columbia University Press, 2008[137].
  26. Maurice Kriegel, Scholem, Paris: Herne, 2009.

לקריאה נוספת עריכה

  • פניה שלום וב. ירון, "ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום", מחקרים בקבלה ובתולדות הדתות מוגשים לגרשם שלום, במלאת לו שבעים שנה, על ידי תלמידיו חבריו וידידיו, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשכ"ח, עמ' קצ"ט - רל"ד. ברשימה מופיעים 520 כותרים, עד לשנת תשכ"ח - 1967/68.
  • משה קטן, ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום, מוגש לו לגרשם שלום במלאת לו שמונים שנה, על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים: הוצאת ספרים מאגנס, תשל"ח. ברשימה מופיעים 579 כותרים, עד לשנת 1977 (ברשימה זו הושמטו כותרים שרק ציינו הדפסות חוזרות ללא שינויים, ובכך צומצמו 520 הכותרים ברשימה הקודמת לכדי 470).

קישורים חיצוניים עריכה

מספריו עריכה

סקירה וביקורת על ספריו עריכה

על הספר "שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו"
על הספר "גרשם שלום וולטר בנימין, חליפת מכתבים 1933 - 1940"
על הספר "מחקרי קבלה (א)"
על הספר "השלב האחרון, מחקרי החסידות של גרשם שלום"
על הספר "מגן דוד, תולדותיו של סמל"
Review of "Gershom Scolem, A life in letters, 1914 - 1982"
Review of "Lamentations of youth - The diaries of Gershom Scholem, 1913 - 1919"

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שם החיבור: Jugendbewegung, Die Blau-weisse Brille 1, 1915; החיבור פורסם מחדש, עם שתי חוברות נוספות בשם: Judische Jugendbewegung, Der Jude 1 (1916 - 1917), 822 - 825; ופורסם שוב, בשם חדש: Jugendbewegung, Jugendarbeit und Blau-Weiss, Blau-Weiss Blatter, Fuhrerzeitung 1 (1917), 26 - 30; החיבור תורגם גם לעברית, על ידי עדי נחמני, ופורסם בשם: "תנועת נוער יהודית", שדמות - במה לתנועה הציונית, קובץ נ', חורף תשל"ג (ופורסם שוב אצל גרשם שלום, עוד דבר, פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1989, עמ' 55 - 58); מאוחר יותר תורגם החיבור גם לאנגלית בשם: Jewish youth Movement, On Jews and Judaism in crisis, Seleced essays (edited by Werner J. Dannhauser), New York, 1976, pp. 49 - 53; לפרטים הביבליוגרפים ראו אצל משה קטן, ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום, ירושלים: הוצאת ספרים מאגנס, תשל"ח (להלן: "קטן, ביבליוגרפיה"), עמ' 7; ראו גם: Leo Strauss, The early writings (1921 - 1932), translated and edited by Micael Zank, 2002, P. 37, note 4.
  2. ^ Das Buch Bahir, ein Schriftdenkmal aus der Frühzeit der Kabbala auf Grund der kritischen Neuausgabe, Leipzig: W. Drugulin, 1923.
  3. ^ מרבית הערכים האנציקלופדים נכתבו באשכול, אנציקלופדיה ישראלית, (יעקב קלקצקין, עורך ראשי, ברלין - ירושלים; באנציקלופדיה העברית, בה גם היה העורך הראשי של המדור "קבלה" וכתב את מרבית הערכים בתחום; וב-Encyclopaedia Judaica. חלק מהערכים שכתב באנציקלופדיה יודאיקה כונסו בספרו Kabbalah, Jerusalem: Keter Pub. House, משנת 1974).
  4. ^ Major trends in Jewish mysticism, New York: Schocken Books, 1941.
  5. ^ שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, שני כרכים, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשי"ז. הספר תורגם לשפות רבות. לפרטים נוספים על התרגומים של הספר, ראו להלן בפרק: תרגומים לשפות נוספות.
  6. ^ לביקורת על הספר ראו בערך: נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום, שאלת האובייקטיביות של מדעי היהדות. ראו גם להלן בפרק: סקירה וביקורת על ספריו. שלום תכנן לחבר ספר נוסף על השבתאות: התנועה השבתאית במחתרת, מפטירת שבתי צבי ועד שקיעת הפרנקאות(!), ובעזבונו אף נותרו רשימות ותוכנית לכך, אך הדבר לא יצא אל הפועל. ראו אצל גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב), תערוכת זכרון (במלאות חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשמ"ח-1988 (להלן: "שלום, תערוכת זכרון"), עמ' ל"ב.
  7. ^ חיבורו הראשון בעברית הוא תוכנית לקטלוג המקצועות במדעי היהדות, על בסיס השיטה העשרונית הבינלאומית של דיואי, סדר המקצועות במדעי היהדות, מוצע על ידי המחלקה היודאיסטית בבית הספרים הלאומי (סודר על ידי גרשם שלום); ירושלים, תרפ"ז; כמו כן פרסם רשימה ביבליוגרפית של כתבי ברסלב, קונטרס אלו שמות ספרי מוהר"ן (נחמן בן שמחה מברסלב) וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ירושלים: דפוס עזריאל, תרפ"ח; וכן חיבור חשוב מאוד על כתבי יד בקבלה הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלם(!) (בהשתתפות יששכר יואל), ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, דפוס עזריאל, תר"צ.
  8. ^ קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן (מקורות לתולדות הקבלה לפני התגלות הזהר), מדעי היהדות ספר ב', ירושלים: דפוס המדפיס, תרפ"ז; פרקים לתולדות ספרות הקבלה, ירושלים: דפוס עזריאל, תרצ"א; וכן לחקר קבלת ר' יצחק בן יעקב הכהן (תדפיס מיוחד מתרביץ, שנים ב' - ה'), ירושלים: תרצ"ד.
  9. ^ ישעיה תשבי, "תרומתו של גרשם שלום לחקר הזוהר", גרשם שלום, על האיש ופועלו, דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג, עמ' 32 - 47, בעמ' 36.
  10. ^ ראו להלן בפרק: ספרים וחוברות בעברית שיצאו לאור בימי חייו ובפרק: מבחר מאמרים חשובים, בפרסומים על תנועת השבתאות, הדונמה והפרנקיזם.
  11. ^ גרשם שלום, מברלין לירושלים, אוטוביוגרפיה, ערך אברהם שפירא (פצ'י), תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ב-1982 (להלן: "שלום, מברלין לירושלים").
  12. ^ ראו למשל עוד דבר הנ"ל; ורציפות ומרד, גרשם שלום באומר ובשיח, כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ה-1994.
  13. ^ ראו פירוט להלן ברשימת הספרים וקובצי מחקרים בעברית שיצאו לאור לאחר מותו.
  14. ^ ראו למשל הספר: שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, שני כרכים, תל אביב: הוצאת עם עובד, הדפסה שלישית בשני כרכים, עם הקדמה אבודה שנתגלתה, תשמ"ח-1987), והמאמר: מגן דוד, תולדותיו של סמל, (נוסח מורחב הכולל השלמות מעזבונו של המחבר); גלית חזן-רוקם ערכה וההדירה; שלמה צוקר איתר ושחזר מראי-מקום; עין חרוד: הוצאת משכן לאומנות, תשס"ט-2009.
  15. ^ ראו ברשימת הספרים וקובצי מחקרים בעברית שיצאו לאור לאחר מותו. בנוסף קיימים פרסומים שיצאו בינתיים רק בשפות אחרות. ראו פירוט על כך ברשימת הספרים באנגלית שיצאו לאחר מותו; ברשימת הספרים והחיבורים בגרמנית שיצאו לאחר מותו; וכן ברשימת הספרים בשפות אחרות.
  16. ^ לתוספות ועדכונים ראו "לביבליוגרפיה של ספרות חסידי ברסלב, הוספות ותיקונים", קריית ספר ו', תרפ"ט - תר"ץ, עמ' 565 - 570.
  17. ^ ואלו הם המאמרים: "המחבר האמיתי של פירוש ספר יצירה המיוחס להראב"ד וספריו", קריית ספר ד', תרפ"ז - תרפ"ח, עמ' 286 - 302; "ר' דוד בן יהודה החסיד נכד הרמב"ן", קריית ספר ד', עמ' 302 - 327; "עוד על ר' יוסף בן שלום האשכנזי", קריית ספר ה', תרפ"ח - תרפ"ט, עמ' 263 - 266; "ס' חמדת ימים לר' סאלם שבזי", קריית ספר ה', עמ' 267 - 272; "חבור בלתי נודע מר' יוחנן אלימאני", קריית ספר ה', עמ' 273 - 277; "קבלת ר' יצחק בן שלמה בן אבי סהולה וספר הזהר", קריית ספר ו', תרפ"ט - תר"ץ, עמ' 109 - 118; ס' אבני זכרון, קריית ספר ו', עמ' 259 - 276; "פירושו האמיתי של הרמב"ן לספר יצירה ודברי קבלה אחרים המתייחסים אליו", קריית ספר ו', עמ' 385 - 419; "חקירות חדשות על ר' אברהם בן אליעזר הלוי, קריית ספר ז', תר"ץ - תרצ"א, עמ' 149 - 165, 440 - 456; "עוד פעם על ס' אבני זכרון", קריית ספר ז', עמ' 457 - 465.
  18. ^ ואלו הם המאמרים: "פירושו של ר' יצחק למרכבת יחזקאל", תרביץ ב', תרצ"א, עמ' 188 - 217; "התפתחות תורת העולמות בקבלת הראשונים", תרביץ ב', עמ' 415 - 442; תרביץ ג', תרצ"ב, עמ' 33 - 66; "ר' משה מבורגוש תלמידו של ר' יצחק", תרביץ ג', עמ' 258 - 286; תרביץ ד', תרצ"ג, עמ' 54 - 77, 207 - 225; תרביץ ה', תרצ"ד, עמ' 50 - 60, 180 - 198, 305 - 323.
  19. ^ שם הספר הוא על־פי דברי יוסף בספר בראשית: "ואתם עלו לשלום אל אביכם", בראשית, פרק מ"ד, פסוק י"ז; לפי מלאכי בית אריה, "יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה", גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו; ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג, עמ' 63 - 70, עמ' 66; את השם הציע לשלום ידידו ש"י עגנון, ראו אצל גרשם שלום, מברלין לירושלים, עמ' 206 - 207 (לפי זאב גריס, אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום, הרצאה בפורום ספרני אוספי הספרים הנדירים בספריות ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, י"ב חשוון תשע"א, 20 באוקטובר 2010).
  20. ^ דפוס צילום של 17 חיבורים של שלום, בהוצאה בלתי מוכרת. ידועים שני עותקים של הוצאה זאת: עותק אחד בספרייה הלאומית ועותק שני בספרייה של אוניברסיטת הרווארד.
  21. ^ ספר אלקטרוני באתר מאגנס, דורש הרשמה לאתר
  22. ^ מוקי צור, חוזה בכוכב, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
  23. ^ לפירוט נוסף ראו גם בפרק: תרגומים לשפות נוספות, מגן דוד - תולדותיו של סמל
  24. ^ ראו לעיל, בעיקר בפרק: ספרים וקובצי מחקרים בעברית שיצאו לאור לאחר מותו, בפרק: ספרים באנגלית שיצאו לאחר מותו, ובפרק: ספרים וחיבורים בגרמנית שיצאו לאחר מותו. מבין קובצי המחקרים שיצאו לאור בימי חייו (בעברית), ניתן למנות את הקבצים הבאים: מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ד-1974; דברים בגו, פרקי מורשת ותחיה, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשל"ו-1975; ואת פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה (תורגם מגרמנית בידי יוסף בן שלמה), ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ו-1976.
  25. ^ מראי המקום בקובצי המאמרים כוללים גם את הנספחים הביבליוגרפים.
  26. ^ פורסם שוב בשם: "האם חבר ר' משה ד' ליאון את ספר הזהר?", ירושלים: מדעי היהדות א', תרפ"ו, עמ' 16 - 29.
  27. ^ נדפס שוב כמבוא לספר מאמר משרא קטרין, ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשל"ח, עמ' 7 - 42.
  28. ^ נדפס שוב בשדים, רוחות ונשמות, מחקרים בדמונולוגיה, בעריכת אסתר ליבס, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, תשס"ד-2004 (להלן: "שדים ורוחות"), עמ' 9 - 53.
  29. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, ההדיר יהודה ליבס, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ב-1991 (להלן" מחקרי שבתאות"), עמ' 478 - 488.
  30. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 393 - 424.
  31. ^ נדפס שוב בעוד דבר, פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1989 (להלן: "עוד דבר"), עמ' 249 - 262.
  32. ^ נדפס שוב במחקרי קבלה (א), ההדיר יוסף בן שלמה, עדכן והשלים מספרות המחקר משה אידל, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ח-1998 (להלן: "מחקרי קבלה"), עמ' 7 - 38.
  33. ^ נדפס שוב במחקרי קבלה, עמ' 189 - 200.
  34. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 142 - 181.
  35. ^ נדפס שוב בקבלת האר"י, אוסף מאמרים מאת גרשם שלום, ההדיר דניאל אברמס, לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, תשס"ח-2008 (להלן: "קבלת האר"י), עמ' 295 - 329.
  36. ^ נדפס שוב במחקרי קבלה, עמ' 39 - 66.
  37. ^ נדפס שוב בקבלת האר"י, עמ' 262 - 294.
  38. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, בארבעה חלקים עם שמות שונים: חלק א': "אגרת מראשית התנועה השבתאית", עמ' 187 - 189; חלק ב': "ר' דוד יצחקי ויחסו לשבתאות", עמ' 194 - 196; חלק ג': "הנביא השבתאי ר' העשיל צורף - ר' אדם בעל שם", עמ' 591 - 599. למאמר זה צורף גם המאמר: "עוד על ר' אדם בעל שם", ציון ז', ירושלים: תש"א, עמ' 28, אשר נדפס שוב גם בספר השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, דוד אסף ואסתר ליבס (עורכים), ירושלים: הוצאת עם עובד והוצאת מאגנס, תשס"ט-2008 (להלן: "ספר השלב האחרון"), עמ' 41 - 63; וחלק ד': "על השבתאים באיטליה בסוף המאה הי"ז ועל ר' אליהו מוג'אג'ון", עמ' 564 - 567.
  39. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 321 - 389.
  40. ^ נדפס שוב במחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ד-1974 (להלן: "מחקרים ומקורות"), עמ' 274 - 297.
  41. ^ נוסח מורחב של קטע מתוך הספר Major trends in Jewish mysticism, an enlarged version of nine lectures, translated in part by George Lichtheim, New York: Schocken Books, 1941.
  42. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 707 - 733.
  43. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 26 - 53.
  44. ^ נדפס שוב בקבלת האר"י, עמ' 240 - 261.
  45. ^ נדפס שוב במחקרי קבלה, עמ' 225 - 235.
  46. ^ נדפס שוב דברים בגו, פרקי מורשת ותחיה, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשל"ו-1975 (מהדורה מתוקנת של שני כרכים, תשל"ו-1976, להלן: "דברים בגו"), עמ' 385 - 403.
  47. ^ גרשום שלום, ניצוצי זוהר?, הארץ, 3 באוגוסט 1945
  48. ^ נדפס שוב בשדים ורוחות, עמ' 116 - 144.
  49. ^ פרשה חדשה מן המדרש הנעלם שבזוהר
  50. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, בשני חלקים עם שמות שונים: חלק א': "יחסו של ר' משה זכות אל השבתאות", עמ' 510 - 529; וחלק ב': "חדשות על ר' יצחקי השבתאי", עמ' 197 - 202.
  51. ^ נדפס שוב בספר השלב האחרון, עמ' 64 - 90.
  52. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 89 - 141.
  53. ^ 1 2 נדפס שוב במחקרים ומקורות, עמ' 233 - 273.
  54. ^ חלק א', חלק ב'
  55. ^ נדפס שוב במחקרים ומקורות, עמ' 68 - 140.
  56. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 250 - 288.
  57. ^ נדפס שוב בספר השלב האחרון, עמ' 164 - 176.
  58. ^ נדפס שוב בספר השלב האחרון, עמ' 91 - 105.
  59. ^ נדפס שוב במחקרים ומקורות, עמ' 219 - 232.
  60. ^ נדפס שוב בשני חלקים בספרדים נפרדים ובשמות שונים: חלק ראשון: "אברהם מיכאל קארדוזו: דרוש קודש לה'", נדפס במחקרי שבתאות, בעמ' 425 - 452; חלק שני: "דרוש זה אלי ואנוהו לאברהם מיכאל קארדוזו", נדפס במחקרים ומקורות, עמ' 332 - 369.
  61. ^ נדפס שוב בדברים בגו, עמ' 287 - 324; ושוב בספר השלב האחרון, עמ' 106 - 145.
  62. ^ נדפס שוב במחקרים ומקורות, עמ' 422 - 452.
  63. ^ הגלות כיום התרוקנה מניצני הגאולה - עמ' 21, מעריב, 8 באפריל 1963, המשך המאמר - עמ' 22, מעריב, 8 באפריל 1963 נדפס שוב בעוד דבר, עמ' 217 - 221.
  64. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 291 - 304.
  65. ^ נדפס שוב בעוד דבר, עמ' 71 - 83.
  66. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 305 - 320.
  67. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 54 - 72.
  68. ^ נדפס שוב בקבלת האר"י, עמ' 62 - 106.
  69. ^ נדפס שוב בדברים בגו, עמ' 557 - 590.
  70. ^ נדפס שוב במחקרי שבתאות, עמ' 634 - 651.
  71. ^ תורגם לעברית על ידי אברהם הוּס, והודפס בעוד דבר, עמ' 321 - 329. ראו גם עוד דבר, עמ' 26.
  72. ^ ראו פרוט בפרק: תרגומים לשפות נוספות.
  73. ^ יחד עם פרסומיו בחוג ארנוס, ראו בפרק: חיבוריו בגרמנית, פרסומיו בחוג "ארנוס".
  74. ^ שני הספרים לא נכתבו במקור באנגלית: ההרצאות בספר Major trends in Jewish mysticism נכתבו בגרמנית (למעט הפרק החמישי על ספר הזוהר שנכתב בעברית) ותורגמו לאנגלית על ידי ג'ורג' ליכטהיים. ראו יוסף דן, "גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת'", ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (עורך: יוסף דן), 2 כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז, עמ' 265 - 304 (להלן: "דן, שלום וארנוס"), בעמ' 278, הערת שוליים 21. פורסם שוב בתוך: יוסף דן, על גרשם שלום, תריסר מאמרים, ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 2010 (פרק שמיני); הספר Sabbatai Sevi נכתב במקור בעברית ותורגם, עודכן והורחב לאנגלית על ידי צבי ורבלובסקי.
  75. ^ 13 שנים לאחר מכן, ערך בלום קובץ מאמרים על שלום, מחקריו והשפעתם: Harold Bloom (edited and with an introduction), Gershom Scholem, New york, New Haven, Philadelphia: Chlsea House Publishers, 1987.
  76. ^ מהדורה ראשונה של הספר (המבוססת על עבודת הדוקטורט של ביאל משנת 1977: The demonic in history: Gershom Scholem and the revision of Jewish historiography, University of California, Los Angeles) יצאה לאור כאשר שלום היה בחיים. שלום אף קרא את כתב היד בטרם פרסומו והעיר הערות חשובות (ראו בדברי התודה של ביאל, בעמ' V). הספר זכה בפרס למחשבת ישראל על שם פרנק ואתל כהן, ואף יצא גם במהדורה שנייה, בשנת 1982, לאחר מותו של שלום באותה שנה. בנוסף, הוא גם תורגם לפורטוגזית (בשנים 1982 ו- 2004), ליפנית (בשנת 1984) ולצרפתית (בשנת 2001).
  77. ^ David N. Myers, Re-Inventing the Jewish Past, European Jewish intellectuals and the Zionist return to history, New York and Oxford, Oxford University Press, 1995. On Scholem see pp. 151 - 176.
  78. ^ הספר הוא קובץ מאמרים מתורגמים שהתפרסמו במקומות שונים ואחר כך קובצו, עם מאמרים נוספים, בספריו של שלום, דברים בגו ועוד דבר.
  79. ^ הוא אף עבד למחייתו בתרגום מספר חיבורים מיידיש לגרמנית. לפרטים נוספים ראו בערך גרשם שלום, ביוגרפיה.
  80. ^ שלום, מברלין לירושלים, עמ' 209.
  81. ^ Steve M. Wassertrom, The fullness of time, poems, translated by Richard Sieburth, introduced and annotated by Steve M. Wassertrom, Jerusalem: Ibis Editions, 2003, p. 22. ראו גם את התכתובת בין שלום לאמו, שהייתה בגרמנית בלבד, גרשם שלום ואמו, מכתבים 1917 - 1946; מגרמנית ארנו בר; ערכה, העירה הערות והקדימה מבוא איטה שדלצקי בשיתוף עם תומאס שפאר, ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ח-1998.
  82. ^ בפרסומי "ספר השנה של ארנוס", מספר 18, 21, 23, 32, 34, 36, 40, 42, 44, 45, ו-47, אין מאמרים של שלום.
  83. ^ משנת 1989 ואילך מתקיים החוג במתכונת שונה.
  84. ^ הכנס נודע גם ככנס של חסידי קרל גוסטב יונג, אם כי שלום לא רק שלא נמנה עם חסידיו, אלא אף התנגד לתורתו. ראו על כך בהרחבה אצל יוסף דן, "גרשם שלום, חבורת 'ארנוס', ו'דת שלאחר הדת', ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו (עורך: יוסף דן), כרך א', ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז, עמ' 265 - 304 (להלן: "דן, שלום וארנוס"); משתתפים בולטים אחרים, מלבד יונג ושלום, היו מירצ'ה אליאדה, הנרי קורבין, ליאו בק, מרטין בובר, מורטון סמית ועוד.
  85. ^ פרטים נוספים על "ארנוס" ראו באתר האינטרנט של הארגון.
  86. ^ חלק מההרצאות של שלום בכנס הופיעו שוב בגרמנית, בספרו: Zur Kabbala und ihrer Symbolik, שתורגם לאנגלית (On the Kabbalah and its symbolism) וכן ל-14 שפות נוספות (לרבות עברית, ראו להלן); ובספרו: Von der mystischen Gestalt der Gottheit, שתורגם גם הוא לאנגלית (On the mystical shape of the godhead) וכן ל-7 שפות נוספות (לרבות עברית, ראו להלן); חלק מההרצאות הופיעו גם בששת כרכי Judaica (בגרמנית), שחלק מהן תורגם לרומנית (לפירוט ביבליוגרפי על כל כרך Judaica, ראו לעיל, בפרק ספרים וחיבורים בגרמנית שיצאו בחייו) וכן באנגלית בספר: The messianic idea in Judaism, and other essays on Jewish spirituality, New York: Schocken Books, 1971, שתורגם לשלוש שפות נוספות (לרבות עברית, ראו להלן); למידע על התרגומים הנוספים, של הספרים הנזכרים, ראו להלן, בפרק תרגומים לשפות נוספות.
  87. ^ הספר הוא שילוב של הספר Von der mystischen Gestalt der Gottheit והספר Zur Kabbala und ihrer Symbolik, כמפורט לעיל. התרגום לעברית, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה נעשה על ידי תלמידו של שלום, יוסף בן שלמה, והוא יצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק, בשנת תשל"ו-1976 (להלן: "פרקי יסוד").
  88. ^ עוד דבר, פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1989 (להלן: "עוד דבר").
  89. ^ ישעיה תשבי, "תרומתו של גרשם שלום לחקר הזוהר", גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ג, עמ' 32 - 47, בעמ' 42.
  90. ^ לדיון מפורט בפעילותו של שלום ואחרים בחוג "ארנוס" (בפרט קורבין, אליאדה ויונג) ראו אצל Steven M. Wasserstrom, Religion after religion: Gershom Scholem, Mircea Eliade, and Henry Corbin at Eranos, Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1999. לביקורת על הספר ופירוט ההבדלים בין פועלם של אליאדה וקורבין לפועלו של שלום ראו אצל דן, שלום וארנוס. בעמ' 289 - 290, הערת שוליים 46, למאמר הנ"ל, מפרט דן את רשימת מאמריו של שלום שהתפרסמו בספר השנה של ארנוס (למעט מאמרו האחרון משנת 1979).
  91. ^ Gershom Scholem 1897 - 1982, Eranos-Jahrbuch 1982: Das Spiel der Götter und der Menschen - The Play of Gods and Men - Les jeu des hommes et des dieux (Band 51), Ascona and Frankfurt am Main: Eranos Foundation and Insel Verlag, 1983.
  92. ^ תורגם לעברית בשם: "קבלה ומיתוס", פרקי יסוד, עמ' 86 - 112.
  93. ^ תורגם לעברית בשם: "מסורת וחידוש בריטואל של המקובלים", פרקי יסוד, עמ' 113 - 152.
  94. ^ תורגם לעברית בשם: "השכינה", פרקי יסוד, עמ' 259 - 307.
  95. ^ תורגם לעברית בשם: "דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים", פרקי יסוד, עמ' 381 - 424.
  96. ^ תורגם לעברית בשם: "הגלגול", פרקי יסוד, עמ' 308 - 357.
  97. ^ המאמר לא תורגם לעברית. דן, שלום וארנוס, עמ' 289, ה"ש 46, מתרגם את שם המאמר: "בריאה יש מאין".
  98. ^ תורגם לעברית בשם: "מיסטיקה וסמכות דתית", פרקי יסוד, עמ' 9 - 35.
  99. ^ תורגם לעברית בשם: "הצדיק", פרקי יסוד, עמ' 213 - 258.
  100. ^ תורגם לעברית מהתרגום האנגלי, על ידי מ. מייזלש, בשם: "להבנת הרעיון המשיחי בישראל", דברים בגו, עמ' 155 - 190.
  101. ^ תורגם לעברית בשם: "שיעור קומה - הדמות המיסטית של האלוהות", פרקי יסוד, עמ' 153 - 186.
  102. ^ תורגם לעברית בשם: "סטרא אחרא - הטוב והרע בקבלה", פרקי יסוד, עמ' 187 - 212.
  103. ^ תורגם לאנגלית, על ידי Henry Schwarzschild, בשם: Tradition and commentary as religious categories in Judaism, Judaism 15, 1, 1966, pp. 23 - 39.
  104. ^ המאמר לא תורגם לעברית. דן, שלום וארנוס, עמ' 289, ה"ש 46, מתרגם את שם המאמר: "האל המקראי ואלהי פלוטינוס".
  105. ^ תורגם לעברית על ידי אברהם הוּס, בשם: "תפישת היהדות אצל מרטין בובר", עוד דבר, עמ' 363 - 407.
  106. ^ תורגם לאנגלית, על ידי גרשם שלום, בשם: The crisis of tradition in Jewish messianism, The messianic idea in Judaism, and other essays on Jewish spirituality, New York: Schocken Books, 1971, pp. 49 - 77.
  107. ^ פורסם שוב בתוך: Jewish and Gnostic man, Dallas, Texas: Spring Publications, 1986. תורגם לעברית בשם: "שלושה טיפוסים של יראת שמים יהודית", דברים בגו, עמ' 541 - 556.
  108. ^ תורגם לאנגלית, על ידי Simon Pleasance, בשם: The name of God and the linguistic theory of the Kabbalah, Diogenes 79, Fall 1972, pp. 59 - 80; Winter 1972, pp. 164 - 194.
  109. ^ המאמר לא תורגם לעברית. דן, שלום וארנוס, עמ' 290, ה"ש 46, מתרגם את שם המאמר: "הצבעים בקבלה".
  110. ^ המאמר לא תורגם לעברית. דן, שלום וארנוס, עמ' 290, ה"ש 46, מתרגם את שם המאמר: "הניהיליזם בחינת תופעה דתית".
  111. ^ מהמאמרים האחרונים של שלום. עיבוד נרחב ובנוסח חדש של מאמר שכתב בגרמנית, בשנת 1925. יצא גם באנגלית ויפנית. מאמר בעברית בשם דומה: "האלכימיה והקבלה", פורסם שנים רבות קודם לכן בעיתון דאר היום ז' ל"ט, כ"ז בחשוון תרפ"ה (24 בנובמבר 1924). המאמר בדאר היום הוא תמצית הרצאה שנשא שלום באותה שנה. ראו גם בפרק: תרגומים לשפות נוספות.
  112. ^ הרצאת הפרידה של שלום מ'ארנוס'. בעברית: "זהות וריחוק - מבט לאחור" (המאמר פורסם בגרמנית בלבד). בהרצאה הסביר שלום את חשיבות המפגשים של ארנוס. ראו גרשם שלום, תערוכת זכרון, עמ' מ"ח - חלק עברי, עמ' 44 - חלק אנגלי. המאמר כאמור לא מוזכר ברשימת מאמריו של שלום בארנוס, המפורטת בעמ' 289 - 290, הערת שוליים 46, אצל דן, שלום וארנוס.
  113. ^ התקליטור כולל חוברת בת 8 עמודים, על גרשם שלום, מאת Andreas Kilcher. למידע נוסף על התקליטור ראו באתר suppose.de
  114. ^ הספרים המופיעים בפרק זה (להבדיל מהמאמרים הכלולים בספרים אלה) יצאו לאור בשפה זו בלבד, ללא מקבילה בשפה אחרת.
  115. ^ התרגום הוא של תמלול ראיון טלוויזיוני שנערך עם שלום, ושודר בערוץ הגרמני ARD, ביום 20 יוני 1976. במהלך הראיון דנו בנושאים כגון משמעות הקבלה ביהדות, בעבר ובהווה, מערכת היחסים של שלום עם וולטר בנימין, הציונות ומדינת ישראל ועוד.
  116. ^ ההרצאה נמסרה בהסתדרות "חלוצי המזרח", בשנת תרפ"ה. ראו קטן, ביבליוגרפיה, עמ' 10.
  117. ^ שלום פרסם חיבור נוסף בנושא, בגרמנית, במסגרת חוג ארנוס: "Alchemie und Kabbala", Eranos-Jahrbuch 1977: (Band 46), Ascona & Frankfurt am Main: Eranos Foundation & Insel Verlag, 1981.
  118. ^ הרצאה שלישית: "חסידות אשכנז בימי הביניים", תורגמה לעברית על ידי צביה נרדי, בתוך: איבן (ישראל) מרקוס (עורך), דת וחברה במשנתם של חסידי אשכנז, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ז-1986, עמ' 131 - 164; הרצאה שביעית: "יצחק לוריא ובית מדרשו", תורגמה לעברית על ידי אברהם הוס, בתוך: דניאל אברמס (מהדיר), קבלת האר"י, אוסף מאמרים מאת גרשם שלום, לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, תשס"ח-2008, עמ' 203- 239; הרצאה תשיעית: "חסידות: השלב האחרון", תורגמה לעברית על ידי צביה נרדי, בתוך: אברהם רובינשטיין (עורך), פרקים בתורת החסידות ובתולדותיה, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשל"ח-1977, עמ' 31 - 52; נדפס שוב, "בתיקוני עריכה קלים ובהשמטת הביבליוגרפיה וההערות המתייחסות אליה", באותו השם, בספר השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, דוד אסף ואסתר ליבס (עורכים), ירושלים: הוצאת עם עובד והוצאת מאגנס, תשס"ט-2008, עמ' 1 - 22, בצירוף נספח מאת חביבה פדיה: "הערות בשולי המאמר", עמ' 23 - 37; בנוסף, נוסח מורחב של חלק מההרצאה שמינית: "Sabbatianism and mystical hersey", תורגם לעברית במאמר: "שבתי צבי ונתן העזתי", קובץ הוצאת שוקן לדברי ספרות, תל אביב: חנוכה תש"א, עמ' 150 - 166; לפרטים נוספים ראו בערך: Major trends in Jewish mysticism.
  119. ^ שלום גם כתב באנגלית את הערך: "מגן דוד", ב-Encyclopaedia Judaica, Jerusalrm & New York 1972, Vol. XI.
  120. ^ בגרמנית יצא לאור הספר: Die Geheimnisse der Schöpfung, ein Kapitel aus dem Sohar, Berlin: Schocken Verlag, 1935 (Die Geheimnisse der Tora, ein Kapitel aus dem Sohar, Berlin: Schocken Verlag, 1936, Schocken Privatdruck, 150 copies; Frankfurt am Main: Insel-Verlag, 1971; Frankfurt am Main: Jüdischer Verlag, 1992), שפירושו בעברית: "סודות הבריאה", והכולל מבוא היסטורי ותרגום לגרמנית של פרק מספר הזוהר. ראו גם צילום מתוך הספר, לעיל.
  121. ^ חלקים VI - VI, יצאו לאור בין השנים 1984 - 1997 אך לא תורגמו לשפות אחרות (אם כי חלק מהמאמרים הופיע במקור בשפות אחרות).
  122. ^ לפירוט ביבליוגרפי על הספרים ראו לעיל, בפרק: חיבוריו בעברית.
  123. ^ לרשימת הספרים בסדרה, ראו "מקורות ומחקרים בתורת הסוד בישראל", קובץ הוצאת שוקן לדברי ספרות, תל אביב: חנוכה תש"א, בעמ' 21 (מספור מחדש, לאחר 192 עמודים); ראו גם יהודה ליבס, "באזורי הגבול של הקבלה" (ביקורת על בין השיטין, קובץ המחקרים של וירשובסקי, ערך: משה אידל, ירושלים: הוצאת מאגנס, תש"ן-1990), 15 עמודים. ראו בפרט עמ' 10; ראו עוד יוסף דן, ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל (עורך: יוסף דן), ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ז, כרך א', פתח הדבר, עמ' י"א.
  124. ^ לקריאה בחלק מהמאמרים שפורסמו על שלום ראו בערך: הנצחתו של גרשם שלום, מאמרים ופרסומים עליו ועל מחקריו; ראו גם רשימת מאמרים על גרשם שלום באתר רמב"י.
  125. ^ שלום, תערוכת זכרון, עמ' נ' - נ"א. המאמרים שאמורים היו להתפרסם בספר הם: "סודות מחוג חסידי אשכנז" יוצאות לאור על ידי יוסף וייס; "שאלות ותשובות לר' משה די לאון" יוצאות לאור על ידי ישעיה תשבי; "ס' שער השמים לר' אברהם כהן אירירה, מאמר ראשון, פרק ראשון", תרגום מלא לפי המקור מאת משה אריה פרלמוטר; "ליקוטים מדברי יעקב פראנק", מתורגמים מפולנית על ידי חיים וירשובסקי; "דברי שלמה פורמשטבר על הקבלה", מתורגמים על ידי נתן רוטנשטרייך.
  126. ^ מהדורה ראשונה יצאה לאור ב"כנסת", ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תרצ"ו וכן בתדפיס נפרד; המאמר, עם עדכונים ותיקונים, נדפס שוב במחקרים ומקורות, עמ' 9 - 67
  127. ^ המאמרים המופיעים בספר: א"א אורבך, "גרשם שלום ומדעי היהדות", עמ' 7 - 16; י' בן שלמה, "מחקרו של גרשם שלום על הפאנתיאיזם בקבלה", עמ' 17 - 31; י' תשבי, "תרומתו של גרשם שלום לחקר הזוהר", עמ' 32 - 47; רבקה ש"ץ, פירוש החסידות כביטוי להשקפה האידיאליסטית של גרשם שלום", עמ' 48 - 62; מ' בית אריה, "יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה", עמ' 63 - 70; נ' רוטנשטרייך, "על הגותו הלאומית של גרשם שלום", עמ' 71 - 86; א"א אורבך, "דברי סיכום", עמ' 87 - 88
  128. ^ תורגם לאנגלית, בשנת 1985. ראו בהמשך בפרק: "פרסומים בלועזית".
  129. ^ המאמרים המוקדשים לשלום ופועלו: כרך א': יוסף דן, פתח הדבר, עמ' ט' - י"ב; מור אלטשולר, "כנגד כל הסיכויים: על המחלוקת בין בן-ציון דינור לגרשם שלום בשאלת המשיחיות בראשית החסידות", עמ' 1 - 30; מרינה ארביב, משבר האמונה ופוטנציאל ההתחדשות שלה בעידן המודרני: גרשם שלום מפרש את קפקא, עמ' 107 - 124; יוסף בן שלמה, "על היחס בין מיסטיקה ודת", עמ' 125 - 157; חגי דגן, "תאולוגיה יהודית כתשובה לחילון אצל גרשם שלום", עמ' 251 - 264; יוסף דן, "גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'דת שלאחר הדת'", עמ' 265 - 304; אביטל וולמן, "על טוב ורע ב'מורה נבוכים' לאור הבחנותיו של גרשם שלום בין מיסטיקנים לבין פילוסופים", עמ' 353 - 363; זדוף ויונתן מאיר, "'דברי שלום' או 'חיי מוהר"ש': חיבור סאטירי מגנזי יוסף וייס", עמ' 365 - 384. כרך ב': אלי שי, "קובלנת הסוד המושתק (וקיללתו); לקרוא מחדש את עגנון ואת שלום קורא את עגנון ואת רות", עמ' 543-561; פטר שפר, "גרשם שלום והנצרות", עמ' 561 - 584; החלק הלועזי (בתוך כרך ב'):
    Saverio Campanini, Some notes on Gershom Scholem and Christian Kabbalah, pp. 13* - 34*; Eric Jacobson, Theories of Justice, profane and prophetic: Scholem on the Bolshevik revolution, pp. 59* - 76*; Shira Wolosky, Gershom Scholem linguistic theory, pp. 165* - 205*.
  130. ^ המאמרים הכלולים בספר: משנתו ההיסטורית של גרשם שלום; ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית; גרשם שלום ולימודי הקבלה באוניברסיטה העברית; הספר שבו נפרדו דרכיהם של החוקר והמקובל; גרשם שלום בין היסטוריה להיסטוריוסופיה; מן הסמל אל המסומל: להבנת 'עשרה מאמרים בלתי היסטוריים מעל הקבלה' לגרשם שלום; האם היה גרשם שלום חוקר קבלה או סניגור הציונות?; גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת'; גרשם שלום וחידת ספר הבהיר; גרשם שלום בבי שותפי: עיון בספרים חדשים על גרשם שלום; קבלה, קבלה נוצרית וחקר הקבלה; השבתאות והעידן החדש בתולדות ישראל.
  131. ^ הספר תורגם לפורטוגזית (בשנים 1982 ו-2004), ליפנית (בשנת 1984) ולצרפתית (בשנת 2001).
  132. ^ תרגום מעברית, ראו לעיל, בפרסומים בעברית.
  133. ^ תרגום מאמרו של יוסף דן, "גרשם שלום: בין היסטוריה להיסטוריוסופיה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג', ג-ד, ירושלים תשמ"ד, עמ' 427, שנכתב בתגובה למאמרו של אליעזר שביד, מיסטיקה ויהדות לפי גרשם שלום - ניתוח ביקורתי, ירושלים: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מוסף ב', תשמ"ג (שתורגם גם הוא לאנגלית, כאמור לעיל)
  134. ^ הספר תורגם לגרמנית (2001).
  135. ^ הספר תורגם לספרדית (1997), יפנית (2003) ואנגלית (2009).
  136. ^ מרבית המאמרים בספר הם תרגום לאנגלית מעברית של המאמרים שהופיעו בקובץ לזכרו: גרשם שלום - על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ג.
  137. ^ הספר תורגם לגרמנית (2008).