בידיא

עיירה בנפת סלפית, הרשות הפלסטינית

בידיא (ערבית:بديا) היא עיירה פלסטינית בנפת סלפית, הנמצאת במרחק 32 ק"מ מדרום-מערב לשכם וכ-16 ק"מ מסלפית שבצפון הגדה המערבית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בבידיא היו 9,784 תושבים בשנת 2016[1].

בידיא
بديا
Masjid Bédia AlKabeer.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה סלפית
שטח 13,428 דונם
גובה 344 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,784[1] (2016)
קואורדינטות 32°06′51″N 35°04′39″E / 32.114166666667°N 35.0775°E / 32.114166666667; 35.0775 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מאקם שייח עלי אל דג'ני שבמרכז הכפר

במועצה המקומית אחד עשר חברים אשר מייצגים את כל המשפחות הבולטות בבידיא, והם בוחרים את ראש העיירה. בידיא ממוקמת על רכס הרים הנמצא במערב רכס ההרים המרכזי, שעובר מצפון לדרום בגדה המערבית. היא שוכנת בגובה 320 מטר מעל פני הים. הכביש ההיסטורי שכם-ירושלים נמצא בקרבתה.

היסטוריהעריכה

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 792 מוסלמים[2], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-1,026 מוסלמים אשר שכנו ב-245 בתים[3].

ב-1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 1,360 מוסלמים, ואילו שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 13,466 דונם. מתוכם היו 5,088 דונם של מטעים ואדמות השקיה, 2,319 של גידולי דגנים, ואילו 47 דונם סווגו כשטח בנוי.

בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עברה בידיא משליטה בריטית לירדנית.

בשנת 1961, האוכלוסייה של בידיא הייתה 2,212 נפש[4].

לאחר 1967עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עברה בידיא משליטה ירדנית לישראלית. מדינת ישראל הפקיעה 950 דונמים של אדמה מבידיא, לצורך בניית ההתנחלויות ברקן, קריית נטפים, לסלילת כביש חוצה שומרון ולגדר ההפרדה[5][6][7].

בשנת 1981, מוח'תאר הכפר, מוסטפא אבו בכר, ניצל את מעמדו כדי למכור לכאורה מאדמות הכפר ליזמים יהודים שביקשו להקים התנחלויות סמוך לכפר. אבו בכר, עבד עבור חברה בשם "אהליבה לימיטד בע"מ", חברה שנרשמה בליבריה כמקלט מס, והייתה רשומה גם באזור יהודה ושומרון, ועסקה ברכישת קרקעות באזור יהודה ושומרון ומכירתן למתיישבים[8][9]. אבו בכר, יחד עם מוח'תאר אחר, סמי שתאת, מכרו קרקעות שלא היו שייכות להם, אחרי שזייפו מסמכים וחתימות של תושבי הכפר. תושבי הכפר פנו לעורכי-דין ובמשטרה נפתחו תיקים, שלתוכם נאספו גם חוות־דעת של גרפולוג, שקבע כי החתימות מזויפות[10]. במאי 1983, החלו טרקטורים להכשיר שטח על קרקעות אלו, לטובת הקמת התנחלות שנקרא אז "אלקנה ד'". איבראהים אל־אכרע, בעל הקרקע ניסה לחסום בגופו את הטרקטור שעלה על אדמתו. חיילי משמר-הגבול שהיו במקום ירו בו למוות[11][12][13]. ההתנחלות "אלקנה ד'", שוועדת השמות הממשלתית נתנה לו את השם "גבריאל", לבסוף לא הוקמה[14][15]. בזמן האינתיפאדה הראשונה, באוקטובר 1988, התנקשו אלמונים בחייו של אבו בכר, בתגובה הטיל צה"ל עוצר על הכפר במשך חמישה ימים, עצר 120 תושבים ופוצץ שישה בתים. כמו כן הכריזה מדינת ישראל שהיא מפקיעה את השטח שבמחלוקת, והסתמכה על סעיף מחוק העות'מאני המתיר לה להפקיע אדמה חקלאית שלא עובדה במשך עשר שנים[10].

לאחר הסכם אוסלו, 15% מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B, ו-85% הנותרים הם שטח C. עד הקמת גדר ההפרדה נהגו ישראלים רבים לבצע קניות בכפר, בעיקר של רהיטים וחומרי בניין[16][17]. מתחם הקניות שהוקם לאורך כביש חוצה שומרון הישן קיבל את השם "שוק בידיא"[18]. לאחר שהכביש נחסם לתנועה על ידי צה"ל סמוך לכפר, השוק נסגר[19].

מערת בידיאעריכה

באוגוסט 1986 נערכה במערה, כקילומטר מצפון לבידיא, חפירה מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם המרכז לחקר מערות בישראל. מערת בידיא היא מערת נטיפים מרהיבה ופעילה בשטח של 400 מ"ר ובאורך של 100 מטר, ובה מספר מחילות וחדרים. בחפירה נמצאו שרידי התיישבות החל מהתקופה הנאוליתית בארץ ישראל, האלף ה-6 לפנה"ס. בין הממצאים שנחשפו היו כלי חרס מהתרבות הירמוכית הצבועים אדום, חפצי לוואי למת מנחושת ומשנהב וכן טבעות זהב גדולות, אחד ממצאי הזהב הקדומים בעולם. מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל נמצאו במערה מיכלול עשיר של כלי חרס, כלי בזלת, חפצי שנהב וכלי נחושת הדומים בצורתם למטמון נחל משמר. המערה ננטשה והכניסה אליה נחסמה במפולות באלף ה-3 לפנה"ס, ומאז לא דרכה בה רגל אדם[20].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בידיא בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-District of Nablus, p. 25
  3. ^ Mills, 1931, p. 60
  4. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 15
  5. ^ דו"ח תא"ל ברוך שפיגל, 2004
  6. ^ נולדו בחטא: הקמת התנחלויות על קרקעות פרטיות בצווים צבאיים' יולי 2016
  7. ^ ג'אסט ויז'ן, תושבי הכפר בידיא יצאו למאבק נגד הפקעת אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 12 ביוני 2014
  8. ^ נעמי לויצקי, פרשת המיוחסים, כותרת ראשית, 30 ביולי 1986
  9. ^ אלי דנון, המכס חוקר חשד להעלמת מע"מ של "אהליבה", מעריב, 3 באפריל 1986
  10. ^ 1 2 מיכל סלע, נקמת בידיא, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1988
  11. ^ דני רובינשטיין, העבודות להכשרת הקרקע נמשכו אתמול באלקנה ד', דבר, 4 במאי 1983
  12. ^ איה אורנשטיין, "שתי חברות בנייה מאלקנה הונו רוכשי מגרשים ביו"ש", מעריב, 31 באוקטובר 1984
  13. ^ אילן בכר, איה אורנשטיין, חקירת הקרקעות ביו"ש מסתעפת לקבלנים נוספים, מעריב, 13 בדצמבר 1985
  14. ^ "המגרשים שקנינו לא היו ולא נבראו" - רוכשים באלקנה ד' תובעים את חברות "גל" ו"אוהליבה", מעריב, 11 באפריל 1986
  15. ^ אהוד רבינוביץ, רוכשי קרקעות דורשים התערבות הממשלה להקמת הישוב אלקנה ד', מעריב, 11 באפריל 1989
  16. ^ חגי אטקס, ‏המינהל האזרחי: היקף קניות ישראלים בשטחים - 3.2-1.3 מיליארד שקל בשנה, באתר גלובס, 20 בפברואר 2000
  17. ^ גדעון לוימותה של איקאה הפלסטינית, באתר הארץ, 18 במאי 2012
  18. ^ חגי אטקס, ‏ההפרדה מתה., באתר גלובס, 20 בפברואר 2000
  19. ^ נדב כהן, ‏כיכר השוק של בידיא ריקה, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2000
  20. ^ א' גופר, צ' צוק, מערת בידיא, בתוך חדשות ארכיאולוגיות, כרך פט', עמ' 33-34, 1987