פתיחת התפריט הראשי

ביזון אמריקאי

(הופנה מהדף ביזון אמריקני)

ביזון אמריקאי (שם מדעי: Bison bison) נקרא גם בופאלו אמריקאי או בקיצור בופאלו, הוא מין יונק צמחוני דמוי שור גדול-ממדים, המשתייך למשפחת הפריים. הביזון האמריקאי הוא היונק היבשתי הגדול ביותר באמריקה הצפונית ואחד ממיני הפריים הגדולים ביותר בעולם.

קריאת טבלת מיוןביזון אמריקאי
American bison k5680-1.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
שבט: בקר
סוג: ביזון
מין: ביזון אמריקאי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bison bison
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Bison bison 2003 map.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפייניםעריכה

לביזון האמריקאי שני תת-מינים: ביזון היערות (Bison bison athabascae) וביזון המישורים (Bison bison bison) הקטן יותר; ביזון היערות, המין הגדול יותר, הוא המין השלישי בגודלו בעולם במשפחת הפריים, ורק הגאור והתאו האסייתי גדולים ממנו ושניהם נפוצים בעיקר באזור הודו. ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין שני תת-המינים הוא גובה ה"דבשת" בגב. הביזונים נפוצים כיום בעיקר במישורים הגדולים של קנדה וארצות הברית, שם הם רועים בעדרי ענק.

לביזון פרווה עבה מאוד המגנה עליו מפני הקור בצפון-אמריקה; הפרווה עבה וצמרית במיוחד באזור הראש והעורף. בחורף הופכת פרוות הביזון לכהה ועבותה יותר, ואילו בעונות השנה החמות יותר, פרוותו בהירה יותר ודלילה יותר. פרט בוגר יכול להגיע לגובה 2 מטרים, לאורך 3 מטרים ולמשקל הנע בין 450 קילוגרם לטון אחד כשהשיא המתועד מגיע ל-1,750 ק"ג. לשני תת-המין של הביזון קרניים קצרות יחסית ומעוקלות, שבהן הם משתמשים ללחימה בתוך העדר וכן להגנה מפני טורפים. עונת הרבייה של הביזונים היא בחודשים אוגוסט וספטמבר; תקופת ההריון נמשכת עד האביב. כמעט תמיד ההמלטה היא של עגל יחיד. תקופת ההנקה שבה העגל צמוד לאימו נמשכת שנה. הביזונים מגיעים לבגרות בגיל 3 שנים, וחיים בין 18 ל-22 שנים בטבע; בשבי הם יכולים להגיע אף לגיל 35 עד 40 שנים.

הביזון הוא מעלה גירה וניזון מעשבים אותם הוא מלחך בכרי הדשא העצומים שבהם רועה.

לביזון אויבים טבעיים מעטים מלבד האדם; בעלי חיים מעטים מאוד מעיזים לתקוף פרטים בוגרים, בשל עוצמתם וגודלם, שמצטרפים לעובדה שהם חיים בעדרים גדולים. דובי גריזלי וזאבים מנסים לעיתים קרובות לתקוף פרטים צעירים או חולים. לביזון שיטת הגנה שיתופית, בדומה לפילים: כשקבוצת זאבים או טורפים אחרים מנסה לתקוף את העגלים העדינים, העדר יוצר סביבם מעגל סגור כשקרני כולם מופנות כלפי האויב, דבר המקשה מאוד לתקוף את הצעירים.

לפני הגירת האדם הלבן היו קיימים באמריקה הצפונית כ-60 מיליון ביזונים. הביזונים ניצודו במיליוניהם בצפון אמריקה על ידי המתיישבים הלבנים לשם עורותיהם ובשרם והגיעו לסף הכחדה. הביזון גם היה המין הראשון שהושב לטבע בסיועם של גני החיות בתחילת המאה הנוכחית. גן החיות של רובע ברונקס בניו יורק היה הראשון בין גני החיות בעולם שהחל בתוכנית ההשבה לטבע של הביזון, וכך הושבו הביזונים לשמורות בצפון אמריקה והכחדתם הכוללת נמנעה. למרות זאת ציד הביזונים נמשך, אם כי בהיקף קטן בהרבה. גם התושבים הילידים של צפון אמריקה התקיימו במידה רבה מאוד על ציד הביזון, כדי להשיג את חלבו, בשרו ועורו, אולם היקף הציד שלהם לא היה בהיקף של הכחדה.

כיום, האינטראקציה העיקרית בין מטיילים לבין הביזונים מתקיימת בפארקים הלאומיים של ארצות הברית, בעיקר ילוסטון וגרנד טיטון. על אף שהביזון אינו אוכל בשר, הוא נוהג לתקוף אנשים המפריעים את מנוחתו או מנסים להתקרב אליו יתר על המידה, ולכן התיירים בשמורות מוזהרים לא להתקרב לביזונים.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ביזון אמריקאי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ביזון אמריקאי באתר הרשימה האדומה של IUCN