בייס (פוליטיקה)

תומכים נאמנים למפלגה פוליטית

בפוליטיקה, המונח "בייס" (בעברית: "בסיס") מתייחס לקבוצת בוחרים שנוטה לרוב להצביע למפלגה אחת ולמנהיגיה. לעיתים רחוקות מצביעי הבייס בוחרים במועמדים אחרים. מנהיג מפלגה בדרך כלל נבחר על ידי חברי המפלגה מכיוון שהוא מייצג באופן אישי את מדיניותה בנוגע לסוגיות עקרוניות. מצביעי הבייס יתמכו בו כדי לחזק את משקלה של המפלגה בפרלמנט.

נשיא ארצות הברית רונלד רייגן נואם בפני חברי המפלגה הרפובליקנית בארקנסו, 1988

מקור המונח בארצות הברית, שם הוא מסמן את בסיס הבוחרים האדוק של כל אחת מהמפלגות הגדולות. מונח דומה הוא "גרעין בוחרים", ציבור מצביעים השומר נאמנות לאחד המחנות הפוליטיים.[1]

בישראלעריכה

השימוש במונח "בייס" בישראל הפך נפוץ לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.

שימוש רווח במונח זה מתייחס לציבור התומכים במפלגת הליכוד ובבנימין נתניהו. למשל, בנאום של אהוד ברק ב-17 ביולי 2018 הוא ייחס למצביעי נתניהו עמדות של ימין קיצוני, וכינה את מצביעי הבייס "קומץ זעיר מתמרן מנהיג חלש, לחוץ ולחיץ."[2] תומכיו האדוקים של נתניהו לעיתים תכופות מכונים "ביביסטים".

חבר הכנסת משה מזרחי כינה את הבייס של הליכוד "אנשים שהולכים אחרי נתניהו כשוטים ועיוורים", ולהערכתו בייס זה מונה כ-30 אחוז ממצביעי הליכוד.[3]

בהקשר אחר, אורלי לוי-אבקסיס התייחסה לגרעין הבוחרים של מפלגתה: "יש לנו בייס של חמישה מנדטים שהולכים איתנו, וכל הפיצולים והחיבורים לא מזיזים אותם."[4]

רן ברץ מנתח במאמר במקור ראשון את דפוסי ההצבעה של הבוחר הישראלי. לדבריו, אחד ה"סודות" החשובים ביותר בפוליטיקה הוא שההצלחה בבחירות נובעת בעיקר מאחוז הצבעה גבוה בבייס, ומשקלו גדול יותר ממשקלם של בוחרים שעוברים ממפלגה אחת לשנייה.[5]

השימוש במושג התפשט גם למקומונים בישראל, בהם נעשה שימוש רב לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018), בהתייחס לסיעות שהתמודדו בבחירות אלה.

הערות שולייםעריכה