בילהרציה

בילהרציה (מלעז: Bilharzia) או סכיסטוסומיאזיס (Schistosomiasis) היא מחלה טפילית אשר נגרמת על ידי תולעת טפילה אשר חיה חלק מחייה בתוך גוף האדם. מדובר במחלה שנמצאו לה עדויות עוד במצרים העתיקה. המחלה מועברת במגע של הטפיל בעור במים מתוקים. את המחלה זיהה תאודור בילהרץ ב-1851 במצרים, ומכאן שמה. את המעגל השלם של המחלה תיאר לראשונה פירז'ה דה סילבה הברזילאי בשנת 1908.

בילהרציה
Bilharzia

זוג עלקות בילהרציה מבעד למיקרוסקופ אלקטרונים סורק. ניתן להבחין בנקבה המבצבצת מתוך הכיס של הזכר
תחום	מחלות זיהומיות
גורם	עלקת הבילהרציה
תסמינים	המטוריה, בחילה, שלשול, צמרמורת
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/228392
MeSH	D012552
MedlinePlus	001321
סיווגים
ICD-10	B65
ICD-11	1F86

עלקת הבילהרציה

ערך מורחב – עלקת הבילהרציה

מחזור החיים של עלקת הבילהרציה

עלקת הבילהרציה היא תולעת השייכת למערכת התולעים השטוחות (Platyhelminthes) ולמחלקת העלקות (Trematoda). הטפיל משתמש בחלזונות של מים מתוקים כמארחי ביניים, בייחוד חלזונות מן הסוגים בולינוס (Bulinus), ביומפלריה (Biomphalaria) ואונקומלניה (Oncomelania).

מחזור החיים של תולעת עלקת הבילהרציה מורכב ביותר, ויש להבין אותו כדי להבין את המחלה: בזמן שהתולעת חיה בתוך גוף הפונדקאי (לאו דווקא אדם) היא מטילה ביצים בכמויות גדולות, וחלקן מופרשות בצואה או בשתן בהתאם למין העלקת. אם הביצה הגיעה לסביבת מים מתוקים, בוקע ממנה זחל עטוף ריסים (מירצידיום) אשר חי בחופשיות במים. כשהזחל נתקל בחילזון הוא חודר אליו ומתרבה בו ברבייה אל-זוויגית בתוך שקי נבגים. יש לציין שהטפיל אינו הורג את החילזון והוא אף גדל, קונכייתו מתעבה ותוחלת החיים שלו גדולה משל חלזונות שאינם נגועים, אך אין הוא מסוגל להתרבות. גלגול זה של התולעת נקרא צרקיה. לאחר מכן חוזרות הצרקיות (כ-200,000 מהן לערך) אל המים, עד שהן נתקלות בפונדקאי וחודרות דרך העור שלו למחזור הדם. בו הן משתנות לצורה אחרת שנקראת שיסטולה, ושם מתחיל מחזור הדגירה שבו הטפיל הופך משסטולה לתולעת בוגרת (בעלת כושר התרבות). כאשר יש מפגש זכר ונקבה מתחיל שלב הטלת הביצים. בשלב זה התולעים מתיישבות, בהתאם למין, באיבר כלשהו בבטן המארח (בהתאם למין העלקת), ניזונות מחומרי המזון שלו ומתחילות להתרבות. התולעת אינה מסיימת את חייה בשלב זה אלא ממשיכה להתרבות בתהליך שיכול להימשך שנים רבות.

בזמן הרבייה נמצאת הנקבה בתוך גופו של הזכר, בכיס מיוחד, והם נמצאים במגע מיני מתמיד.

דבר נוסף שמיוחד בבילהרציה הוא צורת ההתגוננות של העלקת מפני מערכת החיסון. ברגע שהטפיל חודר לגוף המאכסן (במעבר בין צרקיה לשיסטולה) הוא מקיף את עצמו במרכיבי הזיהוי (הדטרמיננטה האנטיגנית) של המאכסן, וכך הוא אינו מזוהה כפולש. נמצא שבשלבי החיים שמחוץ למארח לא קיימת שכבה כזו של מזהים, לכן הסיקו שהדבר קורה בשלב הפיכת הצרקיה לשיסטולה, כלומר בשלב חדירת הטפיל לגוף המארח.

סוגי המחלה ותפוצתה

מפת אזורים בסיכון לבילהרציה

מיני העלקת

ישנם מינים רבים של עלקת הבילהרציה, חלקם קטלניים לאדם. שלושת הנפוצים ביותר הם:

• Schistosoma mansoni – נפוץ בדרום אמריקה, הקריביים, אפריקה והמזרח התיכון. מתרבה בעיקר במעי הגס, באזור הרקטום.
• Schistosoma japonicum – נפוץ במזרח הרחוק. מתרבה בעיקר בדפנות המעי הדק.
• Schistosoma haematobium – נפוץ בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון. מתרבה בכלי הדם במערכת השתן.

תפוצת המחלה

המחלה נפוצה בעיקר במקומות שיש בהם מקווי מים מתוקים גדולים – הדרושים למחזור החיים של הטפיל (אין סכנה במי ים) – ושאין בהם תנאי היגיינה תקינים: אנשים רבים מטילים את צורכיהם למקווי המים, מתקלחים במקורות המים הללו ושותים מהם בלי אמצעי טיהור. בדרך כלל תושבי מדינות העולם השלישי סובלים מן המחלה. אגם מלאווי הוא דוגמה למקום נגוע בצורה זו.

לפי ארגון הבריאות העולמי יש בעולם כ-207 מיליון מודבקים, 120 מיליון מהם סובלים מתסמיני המחלה, רובם באפריקה.

בישראל הייתה המחלה נפוצה בעיקר בירקון עד שנות ה-50 של המאה ה-20, אבל עקב פעילות של הסברה, מניעת כניסה למים והתקנת שירותים ציבוריים על גדות הנחל פסקה ההידבקות במחלה כמעט לחלוטין. למרבה האירוניה הכחדת המחלה התאפשרה עקב מותם של החלזונות בעקבות זיהום הנחלים; אחד החששות מפעולות שיקום הנחלים בארץ הוא חזרתה של הבילהרציה אל ישראל.

תופעות המחלה

ילד חולה בילהרציה

המחלה נגרמת מביצי התולעים ולא מן התולעים עצמן. התופעות תלויות בחלקן בסוג המחלה – סוגים שונים מתיישבים במקומות שונים בגוף הפונדקאי.

המחלה נחלקת לשלושה שלבים:

1. מיד לאחר חדירת הצרקיה יכול להתפתח גרד מקומי הנקרא "גרד דייגים" או "גרד שחיינים". הגרד הוא תגובה אלרגית קלה לחדירת הטפיל לגוף.
2. קדחת קטיָאמה (Katayama fever) – לאחר כחודש לערך מופיעה עלייה חריפה בחום הגוף, תגובה בכבד ופגיעה אפשרית במערכת העצבים. זוהי אלרגיה שנובעת מחדירת הטפיל. תופעה זו מתרחשת בדרך כלל אצל תיירים שנדבקו ולא אצל מקומיים, שכבר עברו את שלב התגובה הראשונית של מערכת החיסון.
3. שלב הטלת הביצים – זהו השלב הסופי של המחלה, והוא מתרחש עד שלושה חודשים לאחר ההדבקה. המחלה נגרמת עקב תגובה חיסונית של הגוף לביצי העלקת. סוג התסמינים תלוי במין העלקת:

• S. mansoni ו-S.japonicum – מינים אלו שמתיישבים במעיים ומטילים שם ביצים, וסביבן מתפתחת מעטפת של תאים חיסוניים. בעקבות זאת נוצרת התנפחות של כלי דם ודליות שעשויה לגרום דימומים תוך-בטניים, הצטברות ביצים כמו-סרטנית במעיים, שתהפוך עקב ההטלות המרובות למיימת בבטן, וכן יש שלשולים ודם בצואה (לעיתים רק דם סמוי). במינים אלו חלק מן הביצים מגיע דרך דופנות כלי הדם והמעי לכבד ושם הן גורמות לשחמת הכבד, לעליית לחץ דם שמגבירה את הסיכון לדימומים פנימיים, לדליות בכבד, ולכבד ולטחול מוגדלים שיוצרים נפיחות בבטן.
• S. haematobium – מין זה מתיישב בכלי הדם שבמערכת השתן. תסמינים: דם בשתן, הצטברות גושים בכלי הדם באזור או במערכת השתן עצמה. ישנה סחיפת ביצים לאזור הריאות, דבר העלול ליצור בצקות וגושים שם. כמו כן לנדבקים במין זה ישנו גידול משמעותי בסיכון ללקות בסרטן של מערכת השתן.

בכל המינים ישנה סכנה של הגעת ביצים לאזור עמוד השדרה, דבר הגורם פגיעות בעצבים.

טיפול ואבחנה

ניתן לאבחן את המחלה בצורה ודאית עם זיהוי ביצים בהפרשות: בצואה – במינים שמתיישבים במעיים, ובשתן – במינים שמתיישבים במערכת השתן. דרכים נוספות לאבחנה הן על ידי ביופסיה מן המעי או משלפוחית השתן, אבל דרך אבחנה זו נפוצה פחות בגלל היותה פולשנית.

הטיפול הוא על ידי התרופה פרזיקוונטל (praziquantel) שקוטלת את התולעים במנה חד-פעמית, לרוב אין התוויית נגד לטיפול. חסרונה הוא שהיא לא יעילה נגד תולעים לא בוגרות (יש להמתין עד להופעת ביצים בהפרשות). אין דרך לסלק את הביצים מהגוף, ויש להמתין להפרשתן, לכן היא אפקטיבית רק כשלושה חודשים ואילך מזמן החשיפה. כמו כן יש אפשרות להדבקה חוזרת, אף שהסיכוי קטן יותר.

בילהרציה בישראל

המחלה הייתה נפוצה בישראל באזור נהר הירקון עד שנות ה-50, כאשר החלו להזרים שפכים לירקון נכחדו החלזונות אשר שימשו פונדקאים לביצי הטפיל והמחלה נכחדה מהארץ.

קישורים חיצוניים

• בילהרציה (אורכב 11.02.2009 בארכיון Wayback Machine), באתר InfoMed
• אלי שוורץ, בילהרציה: טפיל של מים מזוהמים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• מידע לנוסעים לחו"ל - כללי התנהגות למניעת מחלות, באתר משרד הבריאות
• בילהרציה, באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (באנגלית)
• בילהרציה, באתר ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)
• בילהרציה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.