בילי טרובתי

סופרת ומשוררת ישראלית

בילי טרובתי (נולדה בשנת 1951) היא סופרת ומשוררת ישראלית.

בילי טרובתי
אין תמונה חופשית
לידה 1951 (בת 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה בלה קימלמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בילי טרובתי (בלה קימלמן) נולדה להורים שעלו לארץ ישראל מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. בת רביעית במשפחה. המשפחה גרה בהרצליה עד שנת 1954 בה עברה לקיבוץ חניתה. על הגבעה במרכז הקיבוץ שוכן קברו של אחי האם, יחזקאל מונצ'יק, שנהרג מכדורי צלפים בהקמת חניתה, יישוב חומה ומגדל.

בגיל 8 החלה לכתוב שירים. בעיקר שירי טבע ושירים לגור הכלבים שלה. כשהייתה בת 10 החליטו הוריה לעזוב את הקיבוץ ועברו לקריית גת, עיירת עולים שבה קיוו לבסס את חייהם. בילי למדה בקריית גת. בגיל 16 עברה לפנימיית "הדסים" שבשרון. את השנה האחרונה של לימודיה התיכוניים עשתה במדרשת שדה בוקר. התגייסה לצה"ל ושירתה בבסיס "בלוזה" על תעלת סואץ. שם שהתה בזמן מלחמת ההתשה.

היא אם לשלושה בנים. קים הבכור, נולד באמזונאס, כשנסעה לשם עם קבוצת מחפשי יהלומים. ספרה "מים בוערים באמזונס" מספר את סיפור המסע. בנה השני, דמיין, נולד בשנת 1983 לאביו הצרפתי. בילי נישאה לו, והם קנו סירת מפרש, גרו עליה ונדדו עימה ברחבי הים התיכון במשך שש שנים. ריף, בנה הצעיר נולד באילת. בשנת 1990 החלה לעבוד כמדריכת צלילה בריף הדולפינים, ושם היא עובדת עד היום.

אחיה פרופ' אלישע קימרון זכה בפרס ישראל על חקר מגילות מדבר יהודה ואחותה, היא הבלשנית, העורכת, המו"לית והסופרת, לאה צבעוני.

ספריה בהוצאת צבעוניםעריכה

  • ריף נולד מן הים (ילדים), 2000
  • מים בוערים באמזונס, 2007
  • שיכרון מעמקים (רומן), 2010
  • הצרעה צילה (ילדים), 2015
  • הלב הרעב (שירים), 2017
  • הפיראט האחרון, (רומן), 2020.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא משוררים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.