ג'ורג' ויליאם פוסטראנגלית: George William Foster; נולד ב-7 באוקטובר 1955) הוא פוליטיקאי ופיזיקאי אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-11 של מדינת אילינוי, מאז נבחר ב-2012. פוסטר, חבר המפלגה הדמוקרטית, ייצג בין השנים 2008–2011 את מחוז הקונגרס ה-14 של אילינוי.

ביל פוסטר
Bill Foster
דיוקנו הרשמי של קילדי בקונגרס ה-113, 2013
דיוקנו הרשמי של קילדי בקונגרס ה-113, 2013
דיוקנו הרשמי של קילדי בקונגרס ה-113, 2013
לידה 7 באוקטובר 1955 (בן 68)
מדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית
שם מלא ג'ורג' ויליאם פוסטר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
עיסוק פוליטיקאי, פיזיקאי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
foster.house.gov
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת אילינוי
3 בינואר 2013 – מכהן
(11 שנים)
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-11
8 במרץ 20083 בינואר 2011
(שנתיים ו־43 שבועות)
רנדי האלטגרן ←
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-14
פרסים והוקרה
  • Robert R. Wilson Prize (2022)
  • עמית/ה באגודה האמריקאית לקידום המדע (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פוסטר נולד בשנת 1955 במדיסון, עיר הבירה של ויסקונסין. בנעוריו למד בבית הספר התיכון ממוריאל ג'יימס מדיסון. בשנת 1976 השלים באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון לימודי תואר ראשון בפיזיקה, וב-1983 קיבל דוקטורט בפיזיקה מאוניברסיטת הרווארד. בגיל 19 פוסטר ואחיו הצעיר פְרֶד פתחו במרתף שלהם בית עסק משותף, בערבות בת 500 דולר אמריקני מהוריו. החברה, "Electronic Theatre Controls", מנתה בשנת 2008 כ-650 עובדים ברחבי העולם וייצרה למעלה ממחצית ציוד התאורה בתיאטראות ארצות הברית. החברה התקינה ציודי תאורה בתיאטראות ברודוויי, סבבי ההופעות של האבנים המתגלגלות, בתי אופרה, מופעי המחצית במשחק הסופרבול, בתי ספר, כנסיות ומרכזים קהילתיים ברחבי העולם[1].

לאחר סיום הדוקטורט עבר פוסטר עם משפחתו לעמק פוקס שבצפון אילינוי כדי להמשיך בקריירת פיזיקת החלקיקים שלו בפרמילאב, המעבדה הלאומית של מחלקת האנרגיה של ארצות הברית. במהלך 22 שנותיו של פוסטר בפרמילאב לקח חלק במיזמים אחדים, כולל תכנון ציוד וניתוח נתוני תָּכְנָה עבור המנגיש של פרמילאב, ששימושי לגילוי קווארק עליון וניהול תכנון ובנייה של מתקן מחזור בן שלושה קילומטרים במַזְרֵק הראשי של המעבדה[2]. פוסטר נבחר לעמית באגודת הפיזיקלית האמריקאית, והיה חבר בצוות שקיבל את פרס ברונו רוסי ב-1989 על גילוי פרץ הנייטרינו של סופרנובה 1987A. הוא עוטר בפרסים שונים על עבודתו בעולם הפיזיקה, בהם פרס שימור האנרגיה של מחלקת האנרגיה על יישום מגנט קבוע של מאיץ החלקיקים בפרמילאב.

ב-26 בנובמבר 2007 התפטר דניס הסטרט, יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, מחברותו בקונגרס לאחר האשמות בדבר עבירות מין. עוד קודם לכן, בשיא הפרשה, ב-30 במאי הודיע פוסטר על מועמדותו למלא את מקומו של הסטרט כנציג מחוז הקונגרס ה-14 של אילינוי בבית הנבחרים של ארצות הברית. בבחירות המיוחדות שהתקיימו במרץ 2008, גבר פוסטר על ג'ים אוברווייס, מועמד המפלגה הרפובליקנית, עם 53% מקולות הבוחרים. בנובמבר 2008 נבחר לתקופת כהונה מלאה בת שנתיים. בבחירות אמצע הכהונה ב-2010, על פוסטר קרא תיגר רנדי האלטגרן (אנ'), חבר הסנאט המדינתי של אילינוי. על אף שפוסטר זכה בתמיכתם של העיתונים רבי-ההשפעה "שיקגו סאן-טיימס", "שיקגו טריביון" וה"דיילי הראלד", הוא הפסיד להאלטגרן וגרף 45% מהקולות[3].

במאי 2011 מכר פוסטר את בית מגוריו בז'נבה שבאילינוי, עבר לנייפרוויל והכריז על כוונתו להתמודד פעם נוספת אל בית הנבחרים האמריקאי הפעם במחוז הקונגרס ה-11. טרם מפקד האוכלוסין של ארצות הברית שנערך ב-2010, נסר המחוז כמחוז הקונגרס ה-13, וייצגה אותו ג'ודי ביגרט הרפובליקנית מזה 14 שנה. ב-6 בנובמבר 2012 פוסטר נבחר לייצג את מחוז הקונגרס ה-11 בקונגרס ה-113 של ארצות הברית, וגבר על ביגרט עם 58% מקולות הבוחרים[4]. לפוסטר דפוס הצבעה ליברלי, ובקונגרס ה-117 הוא חבר בוועדה לשירותים פיננסיים ובוועדת המדע, הטכנולוגיה והחלל של בית הנבחרים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ביל פוסטר בוויקישיתוף
  •   אתר האינטרנט הרשמי של ביל פוסטר בבית הנבחרים האמריקאי (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Lighting Solutions from ETC, באתר Wayback Machine‏, 2008 (באנגלית)
  2. ^ פיטר נ. ספוטס, Physicists hope to win support for new subatomic smasher, באתר The Christian Science Monitor‏, 1 במאי 2004 (באנגלית)
  3. ^ Republican Dold claims victory in North Shore congressional race, באתר שיקגו טריביון, 2 בנובמבר 2010 (באנגלית)
  4. ^ מאט הנלי, Foster returns to Congress with win over Biggert, באתר דיילי הראלד, 6 בנובמבר 2012 (באנגלית)