ביתא

עיירה בנפת שכם, הרשות הפלסטינית

ביתא (ערבית: بيتا, "בית") הוא יישוב פלסטיני בנפת שכם, בצפון יהודה ושומרון 13 ק"מ מדרום-מזרח לשכם. היישוב מורכב מחמש חמולות, המקיפות שלושים משפחות.

ביתא
بيتا
Beita.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
ראש העיר ערב אש-שוראפא
שטח 76 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,800 (2006)
קואורדינטות 32°08′38″N 35°17′09″E / 32.143787°N 35.285845°E / 32.143787; 35.285845
אזור זמן UTC +2

בית הספר הראשון נפתח בכפר בשנת 1952 (לפני כן, הילדים למדו במסגדים), והוא שימש גם את הכפרים מסביב. בשנת 1954 נפתח בכפר גם בית ספר לבנות.

היישוב נחשב למוקד כוח של תנועת הפת"ח, אך ראש העירייה הנוכחי, ערב אש-שוראפא, הוא איש חמאס.

היסטוריהעריכה

בכפר נמצאו שרידים מהתקופה העות'מאנית הקדומה והיא מוזכרת ברישומי המס מ-1596 כמאכלסת 50 משפחות ששלמו מיסים בסך 8,000 אקצ'ה על יבולי דגנים, זיתים, צאן וכוורות דבורים[דרוש מקור].

במפת הקרן לחקר ארץ ישראל מתוארת ביתא ככפר גדול עם פרוור דרומי, מקבל מים מבארות ומוקף במטעי זיתים ומשמש כבירת המחוז[1]

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל נמנו בכפר 883 תושבים[2].

תקריות בזמן האינתיפאדה הראשונהעריכה

בינואר 1988 עצר כח של חטיבת גבעתי חשודים בטרור[דרוש מקור][מפני ש...] מהיישובים ביתא וחווארה. בהוראת המג"ד, שברו החיילים את ידיהם ורגליהם של הפלסטינים הכפותים. לאחר חשיפת הפרשה לציבור במאי 1989, ובעקבות עתירה לבג"ץ, הועמד המג"ד לדין צבאי ובשנת 1991 הורד לדרגת טוראי.[3]

ב-6 באפריל 1988, חול המועד פסח תשמ"ח, יצאה קבוצה של כ־20 נערות ונערים מאלון מורה בליווי של שני מבוגרים לטיול באזור, אחד מהם רומם אלדובי, צעיר שהורחק משכם בעקבות ירי ללא אזהרה[4] ומקים ישיבת 'עוד יוסף חי' בקבר יוסף.[5]

נסיבות האירוע שנויות במחלוקת. במהלך הטיול, נכנסו המתנחלים לשדות הכפר ביתא שם נתקלו בחקלאי מוסה סאלח, תושב הכפר. לאחר חילופי דברים ירה רומם אלדובי במוסה למוות. אימאם הכפר הודיע ברמקולים על התקפת המתנחלים . בעקבות זאת הקיפו מאות תושבי הכפרים באזור ותקפו באבנים את קבוצת המתנחלים, שישבה אותה עת בגיא הסמוך . אלדובי ירה בתת-מקלע עוזי שבידו לעבר התושבים. לאחר ויכוח קצר עם המדריך השני החליפו השניים כלי נשק. אלדובי ירה לעבר קבוצת פלסטינים והרג אחד מהם. אחד התושבים ניסה לפרוק את אלדובי מנשקו אך אלדובי ירה, הרג אותו ופצע תושבים אחרים.

לאחר זמן מה הושגה הסכמה, שלפיה ייפסק יידוי האבנים וכך גם היריות. המטיילים הובלו לכפר כשהם מוקפים בתושבי המקום, והמדריכים מכוונים את נשקם כלפי מעלה.[4][6] בהגיעם לפאתי הכפר, אישה, אחותו של ההרוג הראשון שהיא גם אשת הפצוע שניסה לפרוק מאלדובי את נשקו הטיחה לבנה בראשו של אלדובי. בעקבות זאת נורה צרור מרובהו של אלדובי (יש הטוענים שירה באוויר אך רובהו נתפס והוטה) וכתוצאה מהירי נהרגה נערה יהודיה בת 14 בשם תרצה פורת, והחלה התקפה נמרצת על המטיילים. במהלך האירוע נפצעו רוב המטיילים היהודים וכן חלק מתושבי הכפר, אחד מהם מת מפצעיו מאוחר יותר. מדריך ומארגן הטיול מנחם אילן איבד את הכרתו.[4] רומם אלדובי נותר צמח.[7]

סיפורי הנערות והנערים שודרו באותו ערב במהלך מבט לחדשות[דרוש מקור] של הטלוויזיה הישראלית, אז בעלת ערוץ השידורים היחיד.

בתגובה לאירוע פוצצו חבלני צה"ל 16 מבנים בכפר, 14 מהם עקב פעולות בעלי בתים אלו בעת האירוע, ובאישור הפרקליטות הצבאית.[8] בין הבתים שנפגעו היו גם שני בתים שלא אושרו להריסה, וכן בתים של תושבים שהגנו על הנערות והנערים .[9]

בעקבות האירועים נערך דיון בכנסת, אשר פירט את דו"ח צה"ל ולפיו התברר שהיו שלושה הרוגים תושבי הכפר בני 17, 18 ו-22.[4]

האגודה לזכויות האזרח התלוננה על פעולות צה"ל באירוע.[10] מאוחר יותר תושבי הכפר פוצו בידי צה"ל על הנזקים לבתיהם.[9]

ב-13 במרץ 1991 נעלם תושב ביתא, ג'מיל דויכאת, בן 50. גופתו נמצאה כעבור חודש. פנחס אסייג, תושב אלון מורה, הודה ברצח ושחזר אותו. הוא נשלח לאשפוז פסיכיאטרי.[דרוש מקור]

 
מסגד בכפר ביתא

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ביתא בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Claude Reignier Conder and Horatio Herbert Kitchener, Survey of Western Palestine, 1882, עמ' 334
  2. ^ Palestine Census 1922 (עמ' 28), sub-district of Nablus, טבלה IX
  3. ^ כך נולדה תרבות הכסת"ח ד"ר אורי מילשטיין, 15 בדצמבר 2015 (אתר מעריב)
  4. ^ 1 2 3 4 ישיבת הכנסת על דו"ח צה"ל בעניין אירועי הכפר ביתא (אתר הכנסת)
  5. ^ סרט של הלל ליברמן על קבר יוסף (יוטיוב). ליברמן נרצח ב-2001 בשבת שובה ה'תשס"א בדרכו רגלית לקבר יוסף לאחר שזו ננטשה בידי צה"ל לאחר פרשת מדחת יוסף ימים אחדים קודם לכן.
  6. ^ זכרונותיהם מנקודות מבט שונות של משתתפי הטיול בכפר ביתא וחיילים שפעלו שם בעקבות מאמר באתר המקוון של nrg יהדות
  7. ^ על דורון מהרטה מהרוגי הטבח בספריית מרכז הרב, וממטפליו של רומם אלדובי
  8. ^ דברי גדעון גיתאי, על ההיתר שניתן בידי אמנון סטרשנוב (באתר "הגדה השמאלית" בתגובה למאמר שם)
  9. ^ 1 2 'משרד הביטחון שילם פיצויים במסגרת הסכם פשרה פי חמישה ממה שהתכוון', 30 בספטמבר 1990, כתבת הארץ
  10. ^ פגיעות הומניטריות בכפר ביתא אתר הארגון לזכויות האזרח