ביתילו

כפר בנפת רמאללה ואל-בירה, ברשות הפלסטינית

ביתילו (ערבית:بيتللو) הוא כפר פלסטיני בשומרון, 19 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה. ביתילו והכפרים הסמוכים דיר עמאר וג'מאלא מרכיבים יחד את המועצה המקומית החדשה אל-איתיחאד המשתייכת לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, הכפר מנה כ-3,083 תושבים באמצע שנת 2006.

ביתילו (כפר)
بيتللو
Beitilu325.JPG
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
גובה 950 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,083 (2006)
קואורדינטות 31°58′33″N 35°06′54″E / 31.975833333333°N 35.115°E / 31.975833333333; 35.115 
אזור זמן UTC +2

שם היישובעריכה

מקור שם היישוב הוא כנראה שיבוש של שם האל הכנעני ביתאל או המונח "בית אל", ביתו של האל הכנעני "אל". לפי הדת הכנענית, בה הייתה נהוגה התפיסה של "אלוהות מקומית", כל שטח קדוש לאלוהות מסוימת. ברגע שאדם חוצה את הגבול לשטחו של אל מסוים, עליו לכבד את אותה אלוהות, כלומר עכשיו הוא אורח בביתו של האל. שטחים ספציפיים המקודשים לאלוהויות כנעניות נקראו בית אל. גם מקדשים ומקומות שבהן התגלה האל לבני האדם נחשבים בית אל[1]. ב-1838 זיהה חוקר המקרא אדוארד רובינסון את התל הארכאולוגי שממוקם בכפר ביתין כבית אל המקראית. אך סביר להניח שמספר מקומות נקראו בשם "בית אל" בתקופה הכנענית[2].

היסטוריהעריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברזל[3].

התקופה העותמאניתעריכה

על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 30 משפחות התגוררו בכפר.[4] בשנת 1870, לפי חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן, גרו בכפר 88 משפחות. בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב שגרו בו כ-800 תושבים[5]. הכפר מוזכר בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1883[6].

בתקופת המנדט הבריטיעריכה

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בביתילו הייתה אוכלוסייה של 252 נפש, כולם מוסלמים[7], במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל גדלה האוכלוסייה ל-440, ששכנו ב-98 בתים[8].

בשנת 1945, האוכלוסייה במקום מנתה 490 תושבים, אשר בבעלותם 13,409 דונם, כשמתוכם 7,082 דונם היו של מטעים, 3,831 של גידולי דגנים, ואילו 91 דונם סווגו כשטחים בנויים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל[9].

בשלטון ישראלעריכה

כשאר שטחי יהודה ושומרון, עד מלחמת ששת הימים היה הכפר תחת שליטה ירדנית, ומאז 1967 הוא בשליטה צבאית ישראלית. במפקד 1967 שנערך על ידי הרשויות הישראליות מנתה אוכלוסייתו 848 נפש, מהם 174 שהגיעו במקור משטחי ישראל.

בשנת 1984 הוקמה ההתנחלות נחליאל ובשנת 1989 ההתנחלות טלמון[10], בחלקם על אדמות ביתילו, על פני שטח בגודל 6,200 דונם. בנוסף לשטח זה גישת התושבים הפלסטינים מוגבלת מאוד או בלתי אפשרית ל-9,100 דונם, בהם מטעי זית, מעיינות ובוסתנים עם עצי תאנה. יותר ממחצית מהשטח התחום בתוך גבולות בפועל אלה הוא בבעלותם הפרטית של פלסטינים מביתילו וחמישה כפרים סמוכים: ראס כרכר, אל ג'אנייה, דיר עמאר, א-זיתונה וכובאר, שבהם מתגוררים כ־20 אלף בני אדם[11].

בעקבות הסכמי אוסלו, 41.2% מאדמות אל-איתיחאד מוגדרות כשטח B, ואילו 58.8 הנותרים מוגדרים כשטח C.

בין שנת 1997 ל־2002, הוקמו על הגבעות סביב ביתילו שש התנחלויות חדשות[דרוש מקור][מפני ש...], שכונו שכונות חדשות או מאחזים. כולן הוקמו בלא היתר בנייה או הרשאה רשמית מההמנהל האזרחי.[דרוש מקור]

כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני התרחשו בכפר אירועי אלימות הדדיים בין תושבי הכפר לבין תושבי האזור הישראליים וכוחות צה"ל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ביתילו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כרמית מזרחי, כנעניות: הדת העתיקה של ארץ ישראל, אתר „כישופים: הקדרה המבעבעת”
  2. ^   אריאל סרי־לוי, בית אל - שם של מקום וגם שם של אל, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2016
  3. ^ Finkelstein, Israel; Lederman, Zvi, eds. (1997). Highlands of many cultures. Tel Aviv: Institute of Archaeology of Tel Aviv University Publications Section. ISBN 965-440-007-3. p. 374
  4. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2. Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 114
  5. ^ Guérin, 1875, pp. 85-8
  6. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 293
  7. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
  8. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 47
  9. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  10. ^ החלה הכשרת הקרקע באתר הישוב טלמון, מעריב, 16 במרץ 1989
  11. ^ ההשלכות ההומניטריות של הרחבה בפועל של התנחלויות: המקרה של טלמון־נחליאל, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 11 ינואר 2017