בית אהרן שלוש

בית ברח' שלוש בתל אביב

בית אהרן שלוש (קרוי גם בקיצור בית שלוש) עומד ברחוב שלוש מס' 32 בשכונת נווה צדק בתל אביב. הבית, שנבנה על ידי אהרן שלוש בשנת 1892, שימש למגורי משפחתו (כולל, בתקופה מסוימת, משפחות שלושת בניו) עד למותו בשנת 1920. לאחר מכן נמסר לעיריית תל אביב שהפעילה בו את בית הספר תחכמוני ומאוחר יותר את בית הספר המעורב לבנים ולבנות. בשנת 2001, לאחר שהוזנח במשך עשרות שנים, מכרו יורשיו של אהרן שלוש את הבית לידיים פרטיות. בשנת 2007 נמכר לאיש העסקים מריוס נכט.

בית אהרן שלוש
בית אהרן שלוש בשלהי המאה ה-19; בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו
בית אהרן שלוש בשלהי המאה ה-19; בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו
מידע כללי
סוג בניין עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' שלוש 30, 32 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תאריך פתיחה רשמי 1892
קואורדינטות 32°03′37″N 34°45′55″E / 32.0603°N 34.7653°E / 32.0603; 34.7653
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית אהרן שלוש
בית אהרן שלוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית לציון בית אהרן שלוש

היסטוריה עריכה

בית אהרן שלוש נבנה במקור כמבנה חד-קומתי בתבנית המוכרת בספרות המחקרית כ"בית חלל מרכזי" - תבנית מקומית שהייתה נהוגה בקרב הציבור האמיד בארץ ישראל ובלבנון באותם ימים. הקירות נבנו מאבני כורכר שחופו בטיח, שלד התקרה הותקן מקורות ברזל (רלסים) והגג כוסה רעפים. בראשית המאה ה-20 נוספה לבית קומה שנייה שכיסתה כמחצית משטח קומת הקרקע. ב-22 בפברואר 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נפגע הבית מהפגזת מדינות ההסכמה על האזור (יעדה של ההפגזה היה, כנראה, מפעל יציקות הברזל של "האחים וגנר" ששכן בסמוך, בשכונה הטמפלרית ולהאלה). הקומה השנייה של הבית נהרסה ברובה ונבנתה מחדש בצורה חלקית לאחר תום המלחמה.

הבית היהודי הראשון מחוץ ליפו עריכה

בית אהרן שלוש בנווה צדק אינו "הבית היהודי הראשון" מחוץ ליפו כפי שנהוג בשנים האחרונות לכנותו מעל במות שונות. מקור הטעות בהבנה לקויה של הדברים שכתב יוסף אליהו שלוש בספרו האוטוביוגרפי "פרשת חיי", שם הוא מספר על בית שבנה אביו מחוץ ליפו בשנת 1883.[1] בית זה, שבו גם התחתן יוסף אליהו שלוש בשנת 1887, הוקם בשכונת מנשייה (סמוך למקום בו עומד היום בית הכשרת היישוב, בין הרחובות המרד וקויפמן), נמכר כעבור מספר שנים לידיד המשפחה בן ציון אמזלג, שימש כ'משטרת מנשייה' המנדטורית ובפעולה האחרונה של לוחמי האצ"ל במהלך כיבוש מנשייה, פוצץ. ב"פרשת חיי" מבחין יוסף אליהו שלוש בין שני הבתים וקושר בין מועד בניית הבית העומד היום ברחוב שלוש למועד הנחת מסילת הברזל הסמוכה בקו יפו-ירושלים.[2] בית אהרן שלוש נבנה במנותק מנווה צדק ההיסטורית ולא בצמוד אליה, ולכן אין לראות בו חלק מהגרעין ההיסטורי של השכונה. כעשור לאחר בנייתו הוקמה בשטח הריק שבין נווה צדק לבין הבית שכונה נוספת (שכונת אחווה) והיא זו שיצרה את החיבור הפיזי בינו לבין השכונה הוותיקה.

מתוך הכרה בחשיבותו ההיסטורית, הוצב באתר התיירות מיני ישראל דגם של בית אהרן שלוש.

בית כנסת שלוש עריכה

בצמוד לבית עומד מבנה נמוך בן קומה אחת המשמש כבית כנסת הוקם ב 1867. בית הכנסת הוקם במקור כבית כנסת פרטי של המשפחה, אף ששימש את כל תושבי האזור. בעבר הוביל שער הכניסה לבית גם לבית הכנסת. לאחר מכירת הבית לידיים פרטיות הוקם קיר מפריד בין הבית לבין בית הכנסת ונפתחה כניסה חדשה לבית הכנסת מכיוון רחוב אמזלג. בעקבות המכירה גם הוסב שמו של בית הכנסת והוא נקרא היום על שם המהנדס גבריאל שלוש, נכדו של אהרן, שנרצח בידי ערבים בשנת 1938 בעיצומם של מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", עמ' 77-76, 79, 85.
  2. ^ יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", עמ' 98, 102.