ספריית בית אריאלה

ספרייה בישראל
(הופנה מהדף בית אריאלה)


ספריית שער ציון - בית אריאלה היא הספרייה הציבורית הגדולה בישראל, והמרכזית מבין 22 ספריות עירונית הפועלות בתל אביב-יפו.

ספריית שער ציון בית אריאלה
סמל הספרייה
בניין הספרייה
בניין הספרייה
מיקום שדרות שאול המלך 25, תל אביב, ישראל
סוג ספרייה ציבורית
תאריך ייסוד 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר סניפים 22
מספר חברים 37,679 (2021)
מספר מועסקים 100
קואורדינטות 32°04′36″N 34°47′11″E / 32.0767°N 34.7864°E / 32.0767; 34.7864
http://www.tel-aviv.gov.il/ariela
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
ספריית בית אריאלה
ספריית בית אריאלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הסמליל הקודם של הספרייה

תולדות הספרייהעריכה

הספרייה נוסדה ביפו בשנת תרמ"ו (1886) על ידי אגודת עזרת ישראל (שיזמה את הקמת בית החולים היהודי הראשון ביפו, שער ציון ואת שכונת נווה צדק) ונקראה אז "בית עקד ספרים". בשנת 1891 הצטרפו חברים נוספים מאגודות חובבי ציון, בני ברית ובני משה לתמיכה בספרייה שנקראה מאז "שער ציון". בתחילת 1894 הספרייה שכנה בשני חדרים בבית נבולסי, שתוארו כחדרים גדולים מלאים ספרים ממסד ועד הטפחות, בסמיכות למשרדי חובבי ציון. על פי דיווחו של הספרן יהושע ברזילי היו בספרייה 1,340 ספרים בעברית, 1,010 ספרים בארבע לשונות אירופאיות וכ-20 עיתונים, וביקרו בה כ-10 עד 20 קוראים ליום[1]. הספרייה התבססה על תרומות של הסופרים והמולים שנתבקשו לתרום עותקים מספריהם[2].

בשנת 1922 הכירה בה מועצת העיר תל אביב כספרייה העירונית. בין 1921 ל-1936 פעלה הספרייה בבית פולק שבפינת הרחובות הרצל ואחד העם, אחר כך עברה לבית זאב גלוסקין ברחוב מונטיפיורי. בראשית שנות ה-60', לאחר הריסת גימנסיה הרצליה וחפירת היסודות למגדל שלום מאיר, נהרס הבניין והספרייה עברה למבנה זמני בשדרות שאול המלך, ליד קצין העיר באותם ימים, סמוך לאתר שנועד לבניית בניין הקבע של הספרייה. בשנת 1977 עברה למשכנה הנוכחי בשדרות שאול המלך, בתכנון האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן. המבנה, הבנוי בסגנון הברוטליסטי, משלים את מבנה מוזיאון תל אביב הסמוך, ואף מופיע בסמל הספרייה. שמה של הספרייה ניתן לה להנצחת אריאלה גיטר, בתו של איש העסקים בנו גיטר אשר העמיד תרומה לבנייתה. מרבית הספריות בתל אביב פועלות כיום כשלוחותיה, כשהשימוש בהן ניתן חינם משנת 2009 לתושבי תל אביב-יפו.

הספרייה כוללת מדורי השאלה, עיון ומדורים מיוחדים. אוספי הספרייה כוללים כחצי מיליון ספרים מודפסים במגוון שפות (עברית, אנגלית, צרפתית ורוסית), 1,000 ספרים קוליים, כ-800 ספרים אלקטרונים, מאגרי מידע מקוונים בתחומים שונים בעברית ובאנגלית, תקליטורים, עיתונים, כתבי עת וארכיונים שונים. מספר הקוראים הפעילים בספריית שער ציון בית אריאלה עמד בשנת 2020 על 11,472. מספר הקוראים הפעילים ברשת הספריות כולה היה 37,679.

חלק מהשירותים של הספרייה זמינים באמצעות האינטרנט, כגון השאלת ספרים דיגיטליים, גישה למאגרי מידע דיגיטליים, הארכת תקופת השאלה והזמנת ספרים בכל הפורמטים.

בשנת 2014 החל שיפוץ יסודי של הספרייה, בהובלת משרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן[3]. השיפוץ הסתיים בתחילת 2021[4].

מדורי ההשאלה בספריית בית אריאלהעריכה

  • אולם ההשאלה המרכזי למבוגרים: מכיל ספרי עיון וסיפורת על סוגיה השונים: רומנים, שירה, מתח, מדע בדיוני, פנטזיה ורומן רומנטי. האוסף מכיל ספרים בשפות זרות: אנגלית, צרפתית ורוסית, כמו גם פאזלים וספרים דיגיטליים. חלק מן האוסף מצוי במחסן וזמין לפי דרישה מראש.
  • ספריית הילדים והנוער היא סביבה חינוכית ותרבותית לילדים בכל קבוצות הגיל. היא מכילה אוסף עשיר של ספרי ילדים וכתבי עת להשאלה,  כמו גם ספרים ומאמרים בנושא עולם הילד ותרבותו לחוקרים ולאנשי מקצוע. הספרייה מקיימת פעילויות העשרה לילדים ולהורים, תצוגות ותערוכות ומספקת שירותי יעץ בנושא ספרות ילדים. ספריית הילדים מחזיקה גם פינת יצירה בטכנולוגיה (מייק-טק), פינת טבע, עמדות משחקי מחשב וחדר לימוד.
  • ספריית השירה: אוסף השירה בבית אריאלה הוא אחד מאוספי השירה הגדולים בישראל. הוא מכיל ספרי שירה עברית ושירה מתורגמת, כמו גם ספרי שירה בשפות זרות. המדור מארח ערבי שיח ודיון קבועים בתחום השירה.
  • ספריית הקומיקס מכילה מבחר מן העולמות המאוירים: מנגה, גיבורי-על, רומנים גרפיים וקומיקס ישראלי עצמאי. בנוסף לכותרים הניתנים להשאלה, האוסף כולל ספרי עיון על היסטוריית הקומיקס, פנזינים ישראלים וכתבי עת. האוסף מיועד לקהל בוגר הקורא עברית, אנגלית וצרפתית.

מדורי עיוןעריכה

  • אולם העיון הכללי ע"ש זהר בן-זאב
    • אוסף מגוון ועשיר של כ-35,000 ספרי עיון ויעץ בעברית ובאנגלית, כמו גם אנציקלופדיות כלליות ומקצועיות, אטלסים ולקסיקונים:
    • במדעי הרוח: יהדות, היסטוריה כללית וישראלית, שואה, ספרות כללית וישראלית.
    • במדעי החברה: סוציולוגיה, החברה הישראלית, תקשורת ומינהל.
    • במדעי הטבע: רפואה, מדעי החיים ועוד.
    • ספרי אמנות, קולנוע וצילום.
    • אנציקלופדיות כלליות ומקצועניות, אטלסים ולקסיקונים.
    • הדרכה והכוונה בהכנת עבודות חקר ועבודות סמינריוניות לתלמידי תיכון, לסטודנטים ולקהל הרחב
    • לרשות המבקרים אינטרנט אלחוטי, עמדות מחשב לאיתור מידע באינטרנט ולחיפוש בקטלוג.
  • אולם העיתונות – מכיל אוסף עיתונים יומיים מהמאה ה-19 ועד ימינו, וכן למעלה מ-300 כתבי-עת מקצועיים, אקדמיים ופופולריים. באולם ניתנים השירותים הבאים: עיון בעיתונות יומית (3 עמדות מיקרופילם, על בסיס מקום פנוי); עיון בכרכי עיתונות יומית; עיון במאגר אינטרנטי של ידיעות אחרונות (עמדה אחת לשירות הקהל, על בסיס מקום פנוי); עיון בכתבי עת.
  • ספריית הרמב"ם – אוסף מגוון ועשיר של כ-100,000 ספרי עיון וכתבי עת בתחומי לימוד היהדות. חלק גדול מספרים אלה נגיש לציבור באופן חופשי באולם הקריאה, וחלקם נגישים בהזמנה מראש.
    • מאגרי מידע ייעודיים המכילים אלפי ספרים דיגיטליים בטקסט מלא.
    • השאלת ספרים חדשים למנויי הספרייה.
    • שירותי סריקה.
    • צוות ספרנים מיומן עומד לרשותכם בהדרכה והכוונה.
    • פודקאסט של ספריית הרמב"ם
  • הספרייה לעיצוב ומידע חזותי:
    • אוסף של 6,000 ספרים בנושאים הבאים: אמנות, אדריכלות, עיצוב, צילום וקריקטורה, וכן 2,000 קטלוגים של תערוכות אמנות.
    • מאגר צילומים וקטעי עיתונים שנמצא בתהליך דיגיטציה. המאגר מכיל כחצי מיליון תצלומים וחומרים חזותיים שונים אשר לוקטו מעיתונים יומיים ומכתבי עת בישראל ומחוצה לה, מספרים, חוברות, קטלוגים, לוחות שנה, גלויות, סטיקרים, סימניות ועלונים.
    • כ-21,000 פריטים סרוקים מתוך המאגר, הניתנים לצפייה בספריית העיצוב.
    • סורק איכותי ושני מחשבים עם תוכנות גרפיות לשימוש אמנים, מעצבים וסטודנטים מהתחום. מכוון לאתרים באינטרנט שיש בהם חומרים חזותיים. בלוג בית אריאלה למידע חזותי מתעד את הבקשות למידע שהוצגו בספרייה.[5]

ארכיונים ואוספים נדיריםעריכה

הספרייה והארכיון הישראלי למחול

  • כ-8,000 ספרים בשפות רבות ובנושאים הבאים: היסטוריה של המחול, ביוגרפיות, צילומי מחול, תפאורה ותלבושות מכל התקופות ובסגנונות שונים.
  • כתבי עת ופרסומים שונים במגוון שפות (מ-1926 ואילך).
  • אוסף נכבד של חומרי מחול אתני ופולחני, המייצג את מזרח אירופה ומערבה, דרום אמריקה וצפונה, אסיה ואפריקה
  • כ-3,800 יצירות מחול בווידאו.
  • כ-1,520 תיקי ארכיון המתעדים את המחול בישראל - תיעוד המחול האמנותי (מראשיתו בארץ בתחילת המאה), המחול העממי, עדות ישראל והמיעוטים, להקות, אישים, בתי ספר ואולפנים, אירועים, עבודות תאורטיות נבחרות ועוד.
  • כ-800 תיקי ארכיון בינלאומי, המקיף את פעילות המחול בכל העולם, על כל תחומיו.
  • תצלומים ושקופיות; כרזות ותרשימים; תלבושות, אביזרים, פריטים ומזכרות היסטוריות רבי-ערך; יומנים, מכתבים, הערות, תוכניות וגזרי עיתונים.

ארכיון התיאטרון ע"ש יהודה גבאי

  • האוסף מכיל 7,000 מחזות וספרי עיון על תיאטרון, על שחקנים, במאים ומחזאים, בעברית, אנגלית, יידיש ושפות נוספות;
  • 30,000 תצלומים של שחקנים והצגות;
  • 3,500 כרזות של הצגות;
  • 6,000 רישומי תפאורה ותלבושות של מיטב הציירים: נחום גוטמן, יוסל ברגנר, ראובן רובין ורבים אחרים;
  • 2,000 תכניות של הצגות;
  • עשרות אוגדנים של קטעי עיתונות וביקורות על הצגות;
  • מאקטים (דגמי תפאורות);
  • כ-100,000 מסמכים הכוללים מכתבים, פרוטוקולים, כתבי יד ועוד;
  • פריטים ייחודיים רבים, כגון מחזות בחתימת שחקנים עם הערות ושרבוטים בגוף הטקסט, אוספים פרטיים של שחקנים ותיאטראות, יומנים אישיים, אלבומי-תמונות ועוד;
  • ארכיון אחד העם - הארכיון כולל את חדר עבודתו של הסופר אחד העם, ספרייתו הפרטית, רהיטיו וחפציו. את לב הארכיון מהווים תעודות ותצלומים משפחתיים, אגרותיו של אחד העם ודיוקנאות שלו מעשי ידיהם של אמנים רבים. את החדר ניתן לראות מתוך מרכז המידע והיעץ (קומה 1). ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש.
  • ארכיון היינריך לווה (Heinrich Loewe) – ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש. האוסף מכיל מסמכים ומכתבים שנכתבו ע"י היינריך לווה ואליו, כתבי-יד ומחקרים בפולקלור יהודי. מסמכים רבים עוסקים בעבודתו כספרן בברלין ובתרומתו להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, כמו גם ספריית שער ציון בתל אביב, שבראשה עמד בשנים 1948-1934. החומרים באוסף הם בגרמנית, בעברית, באנגלית, ביידיש ובשפות אירופיות נוספות. קיטלוג האוסף נעשה בשיתוף עם הארכיון הספרותי מרבך the Deutsches Literaturarchiv Marbach, גרמניה.
  • ארכיון שוורץ - ניתן לעיין בחומרים בתיאום מראש. הארכיון מכיל כ-5,000 פריטים ובהם: איגרות, תעודות, כתבי יד ותמונות של גדולי האומה. אוסף שוורץ הוא אוסף פרטי מעזבונו של יעקב שוורץ, מנוהל בנאמנות על ידי האפוטרופוס הכללי (כמנהל הנכסים העוזבים מכח צו ניהול, ועל פי חוק האפוטרופוס הכללי תשל"ח-1978), והופקד בספריית שער ציון בית אריאלה. זכויות היוצרים על כלל הפריטים שבאוסף שייכות לאפוטרופוס הכללי.

מדורים ושירותים נוספיםעריכה

  • מרכז מידע ויעץ
    • חיפוש בקטלוגים הממוחשבים.
    • חיפוש במפתח הממוחשב של העיתונות. העיתונים הממופתחים הם: "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות", "מקור ראשון", "הצופה", "יתד נאמן".
    • חיפוש במאגרי מידע מקוונים בתחומים שונים, בעברית ובאנגלית.[6]
    • חיפוש בארכיון הממוחשב של "ידיעות אחרונות" (משנת 1939 ועד היום).
    • שירות גישה מרחוק למאגרי המידע מקוונים - עבור מנויים לספריות העירוניות, ספריית בית אריאלה או הספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל.
    • עיתונים אלקטרוניים.
    • ספרי יעץ.
    • שירות ביבליוגרפי.
  • חדרי לימוד קבוצתיים - חדרי לימוד קבוצתיים, מצוידים באינטרנט אלחוטי, המתאימים לקבוצות של שניים, ארבעה ושישה אנשים.
  • הסלון העירוני הוא מרחב תרבות קהילתי לתושבות ולתושבי העיר המשמש מקום לפעילות תרבותית וקהילתית, ביחידים ובקבוצות. הסלון כולל חלל ישיבה מרכזי ומרווח, "אמפי" הקרנה מעוצב וייחודי וחדר ישיבה אינטימי. ניתן לקיים בו מגוון של פעילויות משותפות, כמו בסלון הביתי: שיחות פרטיות, קבוצות קריאה וצפייה משותפת בסרטים ובהופעות, לצד סדנאות יצירה, הרצאות, תערוכות ואירועי תרבות נוספים. הסלון אינו מרחב שקט וניתן לדבר בו. כמו כן, מושמעת בו מוזיקה שקטה. את הסלון מעטרים ציורי קיר של האמן פילפלד (ניר פלד, PILPELED) ושל האמנית מאיה אטון, שנוצרו במיוחד לחלל זה.
 
ברוך הוז, מנהל הספרייה בשנים 1910–1917, והספרנית לובה ברנר
 
בנו גיטר, אביה של אריאלה, שבזכות תרומתו הוקם הבניין
  • מרכז תרבות בית אריאלה הוא מרכז התרבות בעל היקף הפעילות הגדול מבין מרכזי התרבות העירוניים הפועלים בתל אביב. המרכז מציע קורסים בתחומי הרוח והתרבות, סיורים, סדנאות כתיבה, הרצאות ומופעים – למבוגרים, ילדים ובני נוער.

רשימת מנהלי הספרייה לדורותיהעריכה

  • ישראל שפירא - בזמן כהונתו נבנה מבנה ספריית שער ציון - בית אריאלה הקיים
  • אורה נבנצאל
  • נורית ליבמן
  • מרים פוזנר
  • ד"ר אורי אליס

גופים נוספים שמקום משכנם בבית אריאלהעריכה

בבניין נמצאים משרדיהם של אגף התרבות והאומנויות של עירייית תל אביב[7].

בבניין שוכן גם "מכון גנזים" - מכון ביו-ביבליוגרפי על שם אשר ברש לחקר תולדות הספרות העברית בעת החדשה. זהו המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העברים. נוסד ב-1951 על ידי אגודת הסופרים העברים. באוקטובר 2010 הועבר מבית הסופר למשכנו החדש בבית אריאלה. במכון כ-700 חטיבות ארכיונית של יוצרים עברים מתקופת ההשכלה ועד ימינו. המכון פתוח לכלל הציבור.

  ערך מורחב – מכון גנזים

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון 
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה.