פתיחת התפריט הראשי

בית דין של מעלה

ביהדות, בית דין של מעלה הוא מושג המייצג את ההתייחסות האלוהית הביקורתית לעניינים שונים ובכלל את הדין בו נידון העולם והאדם בידי שמיים. המושג מופיע בדרך כלל ביחס להחלטות בעלות השפעה לאומית שהתקבלו על ידי נציגי העם[1], ולפעמים ביחס לשאלות בהן אין ביד בית דין של מטה יכולת או סמכות להכריע בהן[2].

המקורות הראשונים המציינים את קיומו של בית הדין מצויים כבר במקרא, אולם עיקר העיסוק בו בא לידי ביטוי בספרות חז"ל ובתורת הסוד הקדומה והמאוחרת (הקבלה והחסידות).

תולדות המושגעריכה

אופן פעולהעריכה

באופן בסיסי, בית הדין של מעלה מחליט את כלל ההחלטות שנוגעות לדין האדם והעולם בידי שמיים, וקובע את גורלם בהתאם לטיב מעשיהם[3].

ישנה מחלוקת בין התנאים ביחס לשאלה מתי מכריע בית הדין ביחס לכל גזר דין. תנא קמא סובר שהעולם נידון כל שנה בארבעה זמנים, בפסח על התבואה, בשבועות על הפירות, בסוכות על המים והגשם, ובראש השנה על כל הנושאים האחרים. רבי יהודה סובר שהאדם נידון בראש השנה על כל מעשיו, וגזר הדין שלו רק נגזר במועדים הללו, וביום כיפור על כל השאר. רבי מאיר סובר שהאדם נידון בראש השנה, וגזר דינו על כל מעשיו נגזר ביום כיפור. רבי יוסי אומר שהאדם נידון בכל יום מחדש, ורבי נתן סובר שאדם נידון על מעשיו בכל שעה[4].

היחס בין בתי הדין של מעלה ושל מטהעריכה

בדרך כלל, פעולת בית הדין של מעלה מתוארת כפעילות עצמאית, עליונה להחלטות הארציות, אך לעיתים מובאות התייחסויות לניסיונות של בני אדם להשפיע על החלטות בית הדין. תיאורים מהסוג הזה נמצאים כבר במדרשים המתארים את פעולותיו של משה מול בית דין זה[5], ומופיעים רבות בסיפורים אודות מקובלים וצדיקים מתנועת החסידות המתייצבים לפני בית הדין ושוטחים את טענותיהם בשביל לפעול למען יחידים או למען הכלל[6].

אף על פי שבדרך כלל בית דין של מעלה מתואר כסמכות גבוהה וחשובה יותר מבית דין של מטה, שבסמכותה לאשר או לדחות את החלטות בית דין של מטה[7], בעניינים מסוימים מתיישר בית דין של מעלה על פי החלטת בית הדין הארצי, כמו בעניין קידוש החודש וקביעת השנה[8].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כפי שמופיע בברייתא במסכת מכות כ"ג ע"ב - "אמר רבי יהושע בן לוי: שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם [אלו הן] - מקרא מגילה ושאילת שלום [בשם] והבאת מעשר".
  2. ^ מסכת מכות דף י"ג ע"ב ביחס למחילה על חטאים שחייבים עליהם כרת
  3. ^ משנה ראש השנה א, ב.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה דף ט"ז ע"ב
  5. ^ מדרש תנחומא, כי תשא כב: "לך רד. רבנן אמרי, באותה שעה נתנדה משה מפי בית דין של מעלה".
  6. ^ כך בכמה מהמעשיות המסופרות בשבחי הבעש"ט.
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ה': "אמר ר' יהושע דרומיא: שלושה דברים גזרו בית דין של מטה והסכים בית דין של מעלה עמהן".תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ג, עמוד ב': "אמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם".
  8. ^ מסכת ראש השנה דף ח' ע"ב - "תנו רבנן: 'כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב', מלמד שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החדש".