בית הגדי

מושב בישראל

בֵּית הַגַּדִּי הוא מושב דתי בנגב הצפון־מערבי, מזרחית לעיר נתיבות. המושב הוא המושב הגדול ביותר בתחומי המועצה אזורית שדות נגב היישוב נוסד בח' בכסלו ה'תש"י (29 בנובמבר 1949). שייך למועצה אזורית שדות נגב.

בית הגדי
Beith Hagadi new neighborhood.jpg
השכונה החדשה בבית הגדי
מחוז הדרום
מועצה אזורית שדות נגב
גובה ממוצע[1] ‎148 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 839 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 5.8% בשנה עד סוף 2018

שם המושבעריכה

שמו נקבע על פי היישוב הקדום "בית הגידאה" (Bethagidea) המופיע במפת מידבא בנחלת שבט שמעון[2]. השם השתמר כנראה בשמו של הכפר הערבי הסמוך ח'רבת אַל-גֻ'נְדִי (מילולית: חורבת החייל, הלא היא חרבת קצין צפונית מזרחית ליישוב). החורבות, עליהן הוקם אזור תעשייה, כללו חורבות כנסייה ביזנטית.

היסטוריהעריכה

המושב נוסד ב-29 בנובמבר בשנת 1949[3][4] על ידי קבוצת צעירים בוגרי הסקטור הדתי בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, ברובם חברי תנועת בני עקיבא. צעירים אלו, שעלו ארצה מרומניה והונגריה במסגרת עליית הנוער עוד טרם הקמת המדינה, התארגנו במסגרת איגוד מושבי הפועל המזרחי. הם עלו לקרקע כ-4 ק"מ מזרחית לכביש עזה - באר שבע, והמושב קיבל את השם "נתיב המולדת"[5].

בתחילת הדרך התנהל היישוב כמשק שיתופי, אך איגוד מושבי "הפועל המזרחי" התקשה לגייס מתיישבים נוספים בהתאם לאופי היישוב השיתופי והמתיישבים, ועל כן המושב ננטש. בשנת 1951 הובאה למקום קבוצה של עולים מן האי ג'רבה שבתוניסיה, אשר שכנו במעברה שהייתה בקרבת מקום. בשנה זאת הוקמה ליד המושב תחנת טרקטורים ששירתה את מושבי כביש השבלים[6], (בשנת 1954 הוקמה מול מושב פדויים תחנת טרקטורים נוספת[7]), שונה שם המושב ל"בית הגדי", והפך ממושב שיתופי למושב עובדים.

בשנת 1955 סבל המושב מגנבות של בעלי חיים על ידי מסתננים[8] מרצועת עזה[9] ומירדן[10].

בשנות השמונים והתשעים התקיימה במקום ישיבה בשם 'אורות הנגב' ובראשה עמדו במהלך השנים הרב שמחה שטטנר והרב יהודה הלוי עמיחי.

בראשית המאה ה-21, הוקמה במושב שכונה חדשה במסגרת הרחבה קהילתית.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית הגדי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ מאיר כהן, בין הבשור לשיקמה: תפרוסת היישוב בתקופות נבחרות, 1993, עמ' 138
  3. ^ ד"ר מרדכי נאור, יישוב הנגב 1900-1960, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ה'תשמ"ו
  4. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 100
  5. ^ מדריך ישראל החדש - הנגב הצפוני, כרך 16 - ידיעות ספרים
  6. ^ כביש בית קמה - נתיבות, מכונה כביש השבלים
  7. ^ הורחבה פעולת תחנות טרקטורים בנגב לקראת הקציר, דבר, 16 בפברואר 1954
  8. ^ מסתננים גנבו ממושב בנגב, דבר, 14 בדצמבר 1955
  9. ^ חמישה כבשים, דבר, 22 בפברואר 1955 ומפה ומשם, דבר, 16 במאי 1955
  10. ^ עז ומלבושים, דבר, 22 באוגוסט 1955