בית הדין הרבני הגדול

ערכאת הערעור של בתי הדין הרבניים

בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור של מערכת בתי הדין הרבניים בישראל. מושב בית הדין נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד מהרבנים הראשיים לישראל. בעקבות דחיית הבחירות לרבנות הראשית לישראל מכהן הרב מיכאל עמוס כממלא מקום נשיא בית הדין[1].

בית הדין הרבני הגדול
מאפיינים
שטח שיפוט בתי דין רבניים
ערכאה מתחת בתי דין רבניים
שופטים
נשיא מ"מ הרב מיכאל עמוס
מספר שופטים 6
שופטים מכהנים מיכאל עמוס, שלמה שפירא, אברהם שינדלר, מימון נהרי, יעקב זמיר, ציון לוז, צבי בן יעקב (מינוי זמני), זבדיה כהן (מינוי זמני)
גאוגרפיה
כתובת בית הרבנות הראשית, רוממה, ירושלים
קואורדינטות 31°47′29″N 35°12′02″E / 31.791479562709°N 35.200506727445°E / 31.791479562709; 35.200506727445
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טקס השבעת דיינים לבית הדין הרבני הגדול 31 ביולי 2016 בנוכחות הרבנים הראשיים הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ויו"ר הוועדה למינוי דיינים, יובל שטייניץ
מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים

היסטוריה

עריכה

בית הדין הגדול הוקם יחד עם הרבנות הראשית. בימי המנדט הבריטי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוכללו בהרכבי בית הדין הרבנים: משולם ראטה, יעקב עדס, יעקב קלמס, אליהו מרדכי וולקובסקי, יוסף הלוי וחזקיה שבתי[2].

לאחר קום המדינה בוצעה ההפרדה בין מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הגדול. בשנת ה'תשי"ב אישרה הכנסת את ההרכב המיוחד של בית הדין הרבני הגדול, שכלל מספר חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל הרב הרצוג והרב עוזיאל, וכן הרב צבי פסח פרנק, הרב שמואל ברוט, הרב שלום אזולאי והרב עובדיה הדאיה.

בשנת 1955 נחקק חוק בתי הדין הרבניים ובו נקבע שבבית הדין הרבני הגדול ישבו דיינים המתמנים על ידי הוועדה לבחירת דיינים וכן הרבנים הראשיים. באותה עת ישבו בבית הדין הגדול שני הרבנים הראשיים, הרב הרצוג והרב נסים, ומונו הרב הדאיה, הרב יעקב עדס, הרב יצחק מאיר בן מנחם, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל ז'ולטי. בית הדין כלל שני הרכבים, בכל אחד – אחד מהרבנים הראשיים וכן שני דיינים. בשנת 1962 הוגשו לפני בית הדין הגדול 344 ערעורים, ובשנת 1963 433[3].

כיום ישנם בבית הדין תקנים לעשרה דיינים. שני הרבנים הראשיים יושבים בחלק מן ההרכבים.

מושבו של בית הדין הרבני הגדול

עריכה

משנת תשי"ח (1958) שכן בית הדין בהיכל שלמה, ברחוב המלך ג'ורג'. באוגוסט 1967 עבר בית הדין הגדול לעיר העתיקה[4]. בשנת תשנ"ה (1995) חזר למערב העיר, לרחוב כורש פינת שלומציון המלכה. מאמצע שנות ה-2000 חזר לרחוב המלך ג'ורג', ושכן (עם בית הדין הרבני בירושלים) בבית פרומין (הכנסת הישנה). בשנת 2015 עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב.

סמכויות

עריכה

החלטות של בית הדין הרבני הגדול אינן ניתנות לערעור וככלל אף בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ממעט להתערב בהחלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני הגדול, בג"ץ דוחה את מרבית העתירות שמוגשות לפתחו נגד בית הדין הרבני הגדול, ובשורה ארוכה של פסקי דין הבהיר בג"ץ כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, יחד עם זאת, בג"ץ יכול לתת צו בירור לבית הדין הרבני הגדול ובמקרים חריגים אף לבטל את החלטת בית הדין הגדול, זאת במקרים בהם לטעמו "מתעוררת שאלה של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק הנוגעות לבית הדין הדתי או בעניינים בהם נדרש סעד מן הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".

מקרה ידוע שבו בג"ץ ביטל פסק דין של בית הדין הרבני הוא פסק דין בעניין חלוקת רכוש במקרה בו האישה בגדה בבעלה, פסק דין שמוכר בכינוי בג"ץ הבוגדת. בג"ץ פלונית נגד בית הדין הרבני בחיפה

דייני בית הדין הרבני הגדול

עריכה

הרשימה אינה כוללת רבנים ראשיים, המכהנים בבית הדין מתוקף תפקידם.

שנת לידה שם תחילת כהונה בבית הדין הגדול סיום כהונתו סיבת סיום
1873 צבי פסח פרנק 1948 1960 נפטר
1885 שמואל ברוט 1950 1964 נפטר
1889 עובדיה הדאיה 1948 1965 יציאה לגמלאות
1910 יוסף שלום אלישיב 1956[5] 1972 התפטר בעקבות פסק דין האח והאחות
1898 יצחק מאיר בן-מנחם 1956 1960[6] נפטר
1920 בצלאל ז'ולטי 1956 1982 נפטר
1898 יעקב עדס 1956 1963 נפטר
1909 אליעזר גולדשמידט 1965[7] 1979
1909 שאול ישראלי 1965 1980 הגיע לגיל פרישה
1896 סלמן חוגי עבודי 1965 1970 פרש לגמלאות[8]
1920 עובדיה יוסף 1965 1986 התפטר בגלל מעורבותו במפלגת ש"ס[9]
1917 יוסף קאפח 1970[8] 1987 הגיע לגיל פרישה
1929 מרדכי אליהו 1970[8] 1999 הגיע לגיל פרישה
1911 אברהם אלקנה כהנא שפירא 1973 הגיע לגיל פרישה
1920 שלום מזרחי 1973
1913 רפאל עבו 1981 1983 נפטר
1922 יצחק קוליץ 1981 1987 פרש לגמלאות
1915 אליעזר יהודה ולדנברג 1981 1985 הגיע לגיל פרישה
1928 אליעזר שפירא 1981 1988 נפטר
1917 יוסף כהן 1988[10] 1988 הגיע לגיל פרישה
1919 יצחק חזן 1988 1990 הגיע לגיל פרישה
1922 יוסף שרביט 1990[11] 1992 הגיע לגיל פרישה
יוסף נדב 1990[11] 2002 הגיע לגיל פרישה
אריה הורביץ 1990[11] 1997 הגיע לגיל פרישה
1937 משה טופיק 1989[12] 2007 הגיע לגיל פרישה
1938 שלמה דיכובסקי 1989 2008 הגיע לגיל פרישה
שלמה בן שמעון 1992 2007 הגיע לגיל פרישה
1930 חיים גדליה צימבליסט 1997 2000 הגיע לגיל פרישה
1941 אברהם שרמן 1998 2011 הגיע לגיל פרישה
1932 זלמן נחמיה גולדברג 1998 2002 הגיע לגיל פרישה
1941 עזרא בר שלום 1998 2011 הגיע לגיל פרישה
1941 חגי איזירר 2002[13] 2011 הגיע לגיל פרישה
1941 מנחם חשאי 2007[14] 2010 נפטר
1945 ציון בוארון 2007 2015 הגיע לגיל פרישה
1946 ציון אלגרבלי 2007 2016 הגיע לגיל פרישה
1940 בנימין בארי 2008 2010 הגיע לגיל פרישה
1954 אליעזר איגרא 2016[15] 2024 הגיע לגיל פרישה
1949 יצחק אלמליח 2016[16] 2019 הגיע לגיל פרישה
1950[17] אליהו היישריק 2016 2020 הגיע לגיל פרישה
1949 אהרון כץ 2016 2019 הגיע לגיל פרישה
1955 מיכאל עמוס 2016 מכהן
1955 שלמה שפירא 2016 מכהן
1959 אברהם שינדלר 2016 מכהן
1960 מימון נהרי 2016 מכהן
1952 יעקב זמיר 2016 מכהן
1963 ציון לוז 2016 מכהן
1959 צבי בן יעקב 2020 (מינוי זמני) מכהן
1963 זבדיה כהן 2024 (מינוי זמני) מכהן

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דביר עמר, הרב עמוס ימונה למ"מ נשיא בית הדין הגדול, באתר ערוץ 7
  2. ^ זרח ורהפטיג, אוסף פסקי דין, באתר היברובוקס
  3. ^ שפוט רבני, באתר ארכיון המדינה, עמ' 275–277
  4. ^ ביה"ד הרבני הגדול עבר למשכנו החדש בירושלים העתיקה, דבר, 15 באוגוסט 1967
  5. ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
  6. ^ ר' יצחק מאיר בן מנחם (פצינר) ז"ל, מעריב, 1 ביולי 1960
  7. ^ נח זבולוני, ריב חדרים בבית הדין הרבני הגדול לערעורין, חרות, 9 במרץ 1965
  8. ^ 1 2 3 יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970
  9. ^ בשנים 1970–1973 לא היה חבר בית הדין הגדול מאחר שהיה רב ראשי של תל אביב
  10. ^ ברוך מאירי, איש לא הזכיר את שמו של הרב בצרי בוועדה למינוי שופטים, מעריב, 3 בדצמבר 1987
  11. ^ 1 2 3 מחר יושבעו ששה שופטים חדשים, מעריב, 9 בדצמבר 1990
  12. ^ הושבעו 8 דיינים חדשים, ברקאי ו', 1990, עמוד 296
  13. ^ יהונתן ליס, הרב איזירר מונה לדיין בביה"ד הרבני הגדול, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
  14. ^ 3 דיינים חדשים בבית הדין הגדול, ערוץ 7, 27 באוגוסט 2007
  15. ^ טלי פרקש, שעות של דיונים - ודיין אחד מתוך שבעה: הרב אליעזר איגרא, באתר ynet, 2 במאי 2016
  16. ^ יוחאי דנינו, אחרי שעות מורטות עצבים: מונו תשעה דיינים, 12 ביולי 2016, כל הזמן
  17. ^ לראשונה: דיין חסידי בבית הדין הגדול בירושלים